סינגור עצמי של אדם המתמודד עם פיגור שכלי קל (קל בינוני ) . חוזה כרמלוס ,החינוך החדש . 

סינגור עצמי של אדם המתמודד עם פיגור שכלי קל (קל בינוני ) . חוזה כרמלוס ,החינוך החדש .

 סנגור עצמי הוא הפעולה שבה האדם , מדבר בעד עצמו , ומייצג את האינטרסים האישיים שלו . הוא מגן על זכויותיו ומבטיח שיסופקו לו השירותים המתאימים . סנגור עצמי של אדם המתמודד עם פיגור שכלי קל בינוני הוא תהליך שבו האדם המתמודד עם הפיגור השכלי לומד להכיר את רכיבי הפיגור שלו , את נקודות החוזק ונקודות החולשה , יודע לתאר אותם לאחרים רלוונטים ( מדריכים ,נותני שירות ,עו"ס מטפלים ועוד ) באופן נכון וברור , מכיר את זכויותיו בתוקף החוק ויודע לדרוש אותן באופן אסרטיבי אך נעים . חשוב מאוד לשוחח עם האדם המתמודד עם הפיגור השכלי קל בינוני כדי ליצור אצלו מודעות לסינגור העצמי .

כדי ללמד את האדם המתמודד עם הפיגור השכלי קל בינוני לחוות עצמם כנשמאמי ,יש למצוא את התחושה הפנימית של רצונם להצליח ולקבל כבוד וכן יש ללמדם להכיר עם בעיותהם ועם מקורות החוזק שלהם ,יש לחזק את היכולת שלהם לזהות ולהיעזר ב" רשת התמיכה " החברתית במערך הדיור למידע ולמענה . כל זאת עפ"י תוכניות לסינגור אישי המשלבות תוכניות לקידום אישי תוך פיתוח הכוונה עצמית . ישנה חשיבות רבה להנחיית האדם המתמודד עם פיגור השכלי לסנגר על עצמם מכיוון שישנה אי הכרה של הסביבה הקרובה אליהם לרבות המטפלים והמדריכים בנקודות החוזק שלהם ובצרכים המיוחדים שלהם , אדם עם פיגור צריך לפחות 32 אנשים : אדם שיאמין בו ואו שיעניק לו תחושה שהוא נשמאמי ואדם אחד שישמור שאף אחד לא יקלקל . 

סגנון ההתמודדות של האדם המתמודד עם פיגור שכלי הוא לרבות התמודדות פאסיבית , הערכה עצמית נמוכה וחששות רבים לחשוף את נקודת החולשה שלו .וכל זאת עם תחושת חוסר האונים שלו וחוסר האמון שלו ביכולתו להשפיע ..... וכדי שאדם זה המתמודד עם פיגור שכלי יוכל לסנגר על עצמו הוא צריך לחוש תחושה של נשמאמי – תחושה שהוא נחוץ , שהוא שייך שהוא מסוגל ,שהוא אהוב,שהוא מוערך שהוא יעיל .

כדי שאדם המתמודד עם פיגור שכלי קל עד קל בינוני יוכל לסנגר על עצמו ,חשוב שישתלב בתוכניות לקידום אישי : שיהיה בעל דימוי עצמי חיובי , אדם הבוטח במידה מסוימת בעצמו וביכולותיו, אדם שרוצה להיות עצמאי ולוקח במידה מסוימת אחראיות על למעשיו. אפשור הסינגור העצמי כחלק מתוכניות הקידום האישי תורם לאדם המתמודד עם פיגור שכלי את היכולת ,התחושה והאפשרות לבחור נכון עבור עצמו ולקחת אחריות על בחירותיו ועל תוצאותיהם . כדי שהאדם המתמודד עם פיגור שכלי קל יתגדל ויתפתח לאדם היכול לסנגר על עצמו , עלינו לאפשר לו ללמוד, להתפתח, להתנסות ולהתאמן בכך, ותפקיד נוסף שלנו הוא : ללמדו, להדריכו , ולכוון וללוות אותו בדרכו ובעיקר להעניק לו תחושה שהוא נשמאמ"י .

כל אדם המתמודד עם פיגור שכלי צריך שיאמינו בו בה ויעניקו לו לה תחושה שהם נשמאמ"י :

 נ -תחושה שהואהיא נחוץ ה : התחושה כי דרכי הפעולה שלו ( הדברים שהוא עושה ) בהוסטל ואף מחוצה לו נחשבים למשמעותיים וחשובים בעיננו , תחושה שהואנחוץ וכי אין לו תחליף. תחושה כי למילותיו ערך רב וכי אנו רוצים לשמוע את דעתו. שהוא משמעותי, תורם ,מועיל ובעל ערך ...כאשר אנו מאפשרים לו לחוות תחושות של נחיצות ,מועילות ותרומה. תחושת הנחיצות מוביליה אותו לאמונה ולתחושה שהוא חיוני להוסטל לחברה - דבר המגביר אצלו את מידת האחריות וההזדהות.

ש- תחושה שהוא היא שייךכת : אדם המרגיש שהוא שייך , מרגיש ש "יש לו מקום", התחושה שהוא שייך מוענקת לו משום שהוא קיים ולא משום שהוא עונה על הציפיות שלנו . תחושת השייכות, היא תחושה סובייקטיבית, לעומת השייכות למקום או לקבוצה, שהיא מושג אובייקטיבי. תחושה שהוא שייך, שיש לו חלק בלתי נפרד מהקבוצה , והוא בטוח לגבי השייכות שלו להוסטל . תחושה שאוהבים אותו גם אם הוא נכשל וגם אם הוא מוגבל . הוא יוכל להתקדם להיות אדם בעל ביטחון עצמי גבוה יותר , אדם שמקבל את עצמו כמו שהוא, ומרגיש טוב בכל זמן ומקום .הוא לא יצטרך להתעסק בלהוכיח את עצמו כל הזמן ולא יחפש כל הזמן אישורים שהוא טוב , ורק כך יוכל להפנות את האנרגיות שלו להגשמת היעוד הייחודי שלו בעולם.כשאדם חש תחושה שהוא שייך הוא מרגיש נמרצות הגורם לאנשים עם פיגור שכלי התלהבות והרגשה חזקה של "ביחד". אדם שחש שהוא שייך הוא אדם שעושה ככל יכולתו ומרוצה מכך .

מ- תחושה שהואהיא מסוגלת : תחושה של מסוגלות היא התחושה של האדם המתמודד עם פיגור שכלי קל , לגבי יכולתו לבצע פעולה שתביא לתוצאה מסוימת. המתבססת על האמונה שלו ביכולותיו לבצע את המשימה המסוימת. אדם המתמודד ים פיגור שכלי החש כי הוא מסוגל למרות מגבלותיו , מרגיש שהוא יכול להתמודד עם משימה מסוימת ולהצליח. תחושה שהוא מסוגל מניעה ומגבירה את רצונו להשקיע מאמצים להצליח בביצוע המשימה . לעומת זאת, כשאדם לא חש שהוא מסוגל הוא מרגיש חלש ותחושה זו מחלישה את ההנעה שלו להתאמץ ולהצליח בביצוע המשימה, תחושת אי מסוגלות גוררת אחריה מחשבות שליליות ומחשבות על כישלונות . כשאדם רואה את המשימה המוטלת עליו כמטלה שהוא לא יצליח בה , הוא לא יתאמץ ולא רוב ישקיע מאמצים להצליח במטלה, אך כאשר הוא חש שהוא מסוגל ,ויחשוב כי הוא יכול להצליח במשימה הוא יתאמץ וישקיע מאמץ ואפילו מאמץ יתר, גם אם "קשה" לו וגם אם הוא "נופל " וגם אם הוא מוגבל . לכן, התחושה שהוא מסוגל להתמודד עם המציאות משפיעה על התנהגותו של האדם המתמודד עם פיגור שכלי בדרכים רבות : כשהאדם המתמודד עם פיגור שכלי חש תחושה מסוגלות הוא בוחר להתמודד עם המשימות מטלות החיים ,כשאדם המתמודד עם פיגור שכלי חש אי מסוגלות הוא יבחר לא להתמודד להימנע ליברוח . כשילד חש תחושת מסוגלות ההנעה שלו להשקיע מאמץ במשימה גוברת . אנשים המתמודדים עם פיגור שכלי שחשים תחושת מסוגלות מעריכים את היכולת שלהם הרבה מהיכולת האמיתית שלהם, דבר שגורם להם להתמודד עם משימות שהן מעל ומעבר לכוחות שלהם . לעומת אנשים המתמודדים עם פיגור שכלי שחשים שהם לא מסוגלים ,ומעריכים את מסוגלותם פחות מהיכולות האמיתיות שלהם ,לרוב נימנעים מביצוע משימות דבר הגורם לתחושה של אי שייכות ואף אינם יכולים ללמוד ולפתור את הקושי בביצוע המשימה . התחושה שהוא מסוגל משפיעה על "דרכי החשיבה "שלהם : אדם החש תחושת אי מסוגלות חושב בצורה שלילית : שהמשימה שעומדת בפניו קשה מכפי שהיא באמת, הוא מפחד וחשש זה גורם לו לתכנון פחות טוב וכישלון בביצוע המשימה . לעומת אדם החש תחושת מסוגלות חושב בצורה חיובית: שהמשימה שעומדת בפניו היא " מאתגרת " והוא הופך לממוקד ומתוכנן ולרבות יצליח בביצוע המשימה . ילד החש תחושת מסוגלות ישייך את הסיבה להצלחתו בחיים במשימה למקורות של מיקוד שליטה פנימי ויאמר : "אני מוכשר", ואת הסיבה לכשלונותיו ישייך למקורות שליטה פנימי ויאמר : אני מפגר ,אני מוגבל ... לעומת אדם שלא חש תחושת מסוגלות ישייך את הסיבה להצלחתו בחיים במשימה למקור של מיקוד שליטה חיצוני ויאמר : זה היה קל הפעם כי עזרתם לי ,במקרה הצלחתי הפעם , אלוהים עזר לי ...ואת הסיבה לכישלונותיו ישייך למקור שליטה חיצוני שאינו קשור בו ויאמר " המשימה הייתה קשה מהרגיל ואו אני חולה" בקיצור " הרצפה עקומה " .... אדם שלא חש תחושת מסוגלות ישייך את כישלונו למקור שליטה חיצוני ויאמר - " בגללכם אני חסר כישלון " בגלל המדריכה הרעה הזו .... לפיכך ילד החש תחושה של מסוגלות ,חש שליטה במציאות בחיים (וביטחונו ודימויו העצמי יותר גבוהים ) והוא יודע כי דרכי הפעולה שלו והתנהלותו הן אלו שמשפיעות על חייו. לעומתם, אנשים שאינם חשים תחושת מסוגלות ,מרגישים שאיןלהם שליטה בחיים שלהם והמציאות מפחידה אותם ואינם מבינים כי דרכי הפעולה שלהם והתנהלותם הן אלו שמשפיעות על חייו . כיצד תחושת המסוגלות נבנית מתגברת ומתעצמת - התמודדות בהשלמת משימות- התוצאות של התמודדויות קודמות שביצע האדם המתמודד עם פיגור שכלי משפיעות על תחושת המסוגלות שלו. התמודדות בעבר שהסתיימה בהצלחה, מעלה את תחושת המסוגלות , ואילו הכישלונות הקודמים מפחיתים את תחושת המסוגלות.

צפייה באדם משמעותי (חיקוי מודל)- כאשר האדם המתמודד עם פיגור שכלי רואה את המדריכים מבצעים משימה דומה מתמודדים בהצלחה, עולה תחושת המסוגלות שלו לבצע משימה כזו להתמודד בעצמו. כל זאת בתנאי שהאדם המתמודד עם פיגור שכלי , מעריך את יכולותיו של המדריך במשימות מסוג זה, כדומות לשלו.

תמיכה וחיזוק מילולי- כאשר המדריכים תומכים ומחזקים את החוסה ומעודדים אותו כי יש לו את היכולת להצליח ושהוא מסוגל , תחושת המסוגלות של החוסה עולה. התמיכה והחיזוק המילולי יעילים רק לאחר שישנו אמון בסיסי בן המדריך לבין החוסה ואו כחוזה מעריך את האדם התומך והמחזק מילולית כאדם מיוחד ומומחה בתחום של המשימה .

תחושות רגשיות –תחושות רגשיות חיוביות גורמות לחוסה שינויים פיזיולוגיים לדוגמא :תחושת רוגע מגבירה את תחושת המסוגלות . ותחושות רגשיות שליליות לדוגמא : תחושת אי נוחות ואו תחושת לחץ מורידה את תחושת המסוגלות .

 א-תחושה שהואהיא אהוב ה : האדם המתמודדד עם פיגור שכלי יחוש שהוא אהוב כשיאפשרו ל "להרגיש במקום הנוח שלי והבטוח שלי ",כשהוא ירגיש נכון,רגוע ושליו .שהוא ירגיש תחושה של קשר חיובי , תחושה הוא " כל יכול " שהוא מיוחד וחיוני . תחושת אהבה נובעת מקבלתו כמו שהוא ללא תנאי אך שימו לב מבחינת תחושת האהבה בלבד ברצוני לחלוק עימכם רעיונות ומחשבות בנוגע למונח המאתגר ואפילו מבלבל "קבלה הורית מלאה " ואו "קבלה ללא תנאי" אינם אהבה ללא תנאי המונח " קבלה ללא תנאי " מאוד מבלבל ... המחשבה שהמשאלת הלב של כל ילד שנקבל אותו בדיוק כפי שהוא : עם החסרונות שלו , עם אי היכולת שלו עם המגבלות שלו .שלא יבקרו אותו, לא ישפטו אותו, לא ייתבעו ממנו להשתפר ושלא ידחקו בו להתאמץ ,שישכנעו אותו לשנות דברים שקשה לו לשנות. אינה נכונה ! המחשבה הנכונה היא שמשאלת הלב של כל חוסה שנאהב אותו בדיוק כמו שהוא : גם אם יש לו חסרונות אי יכולות ומגבלות . וזה בסדר שבמקרים מסוימים אנו מבקרים אותו, שלעיתים אנו שופטים אותו, במקרים מסוימים (אלימות ) תובעים ממנו להשתפר ומבקשים ממנו להתאמץ ,שאנו משכנעים אותו לשנות דברים שקשה לו לשנות... ואני לא מדבר על שיפוטיות מוגזמת ולא על ביקורתיות חריפה כשחוסה מרגיש שהוא אהוב הוא מרגיש שהוא יכול לחשוף את החולשות שלו את פגמים שלו בפני עינייהם האוהדות והמקבלות של המדריכים אם הבית הם ימשיכו ויאהבו אותו . שיפוטיות וביקורתיות אינה סותרת טיפול מסור , על אף הרתיעה שמילים אלו יוצרות , תפקיד טיפולי וחברתי בעל חשיבות. "שיפוטיות " מטבעו עוסק באבחנה בין טוב לרע, רצוי ובלתי רצוי, נכון ולא נכון. לשיפוטיות ולביקורתיות יש תפקיד של סממנים. הם מאותתים לחוסה לאיזה כיוון אנו רואים שהוא נכון ומתאים שהוא יגדל ויתפתח. הקבלה "על –תנאי" שהתחלפה ב" קבלה ללא תנאי " יש להם השפעות שליליות שעוד יביעו את חותמם בעתיד . המושג "קבלה " מבלבלת את כולנו .הניסיון להפריד את הערך העצמי של האדם המתמודד עם פיגור שכלי מכל הישג מציאותי שלו. הניסיון להראות לאדם המתמודד עם פיגור שכלי המוגבל שאנו מקבלים אותו כפי שהוא, ושהוא נפלא ומשמח אותנו כלכך כל הזמן ובכל מקום , ו" לא משנה איך תתנהג ומה תעשה ....חוץ מזה שהיא קיצונית ואבסורדית היא בעיקר מבלבלת את החוסה. השימוש השגוי בהבנה וביישום של "קבלה " גורמת למדריכים לא להבחין בהתנהגות ובהתנהלות הלא מתאימה של החוסה , ולפיכך אינם מגיבים ואינם מכוונים. והם הופכים לעיוורים וחרשים להתנהגויות הלא מתאימות של החוסים ואף לרבות גם לאילמים שהרי הם לא יכולים לעשות דבר... חוץ מאשר לקבל אותם … אני מציע להחליף את "הקבלה המלאה " ל" אהבה מלאה " כדי שהחוסה יחוש תחושת אהבה ...

חשוב לדעת ש... 1.אי אפשר לכמת אהבה ( אני אוהב אותך עד השמיים ובחזרה ) וישנם סוגים שונים של אהבה , ואהבה בן הורה לילדו אינה דומה לאהבה של מדריך מטפל לחוסה מטופל ...

2.ניתן לומר לחוסה אנו אוהבים אותך , לפעמים נראה לך שאנו אוהבים אותך המון המון ולפעמים נראה לך קצת פחות....

3.ניתן לאהוב את החוסה ובו בזמן לגנות התנהגות לא מתאימה הפוגעות בו או באנשים אחרים . במידה והאדם עם הפיגור השכלי אינו יכול להבין כי מצד אחד מגנים את ההתנהגות שלו ומצד שני אוהבים אותו ניתן להיעזר במדריכה אחרת שתנסה להרגיע ולהסביר לו זאת . 4.יש להסביר לחוסה כי יש הפרדה בינו לבין התנהגותו כאשר אנו מבטאים את הסתייגותנו במילים או במעשה, אין אנו מסמנים או רומזים כי אנו לא אוהבים אותו אלא את התנהגותו , ואם הוא חש שאנו שופטים או מבקרים אנו שופטים ומבקרים את התנהגותו .

5.יש לשקף לחוסה את עצמו כפי שהוא באמת במציאות, לדבר על הקשיים שלו ,על המגבלות שלו ועל האתגרים שלו ולומר לו שאנו אוהבים אותך עם כל המיוחד שבך . אי התמודדות עם הקשיים בשם "הקבלה המלאה" מכשילה את החוזה. קשיים שאינם מתמודדים עימם הופכים ל"בעיות קשות "

 6.התנהגות לא מתימה היא התנהגות שנכונה לזמן ומקום בו אנו צופים בה. התנהגות לא מתאימה זו יכולה להשתנות. 7. יש לסגל לעצמנו הרגל ולהזכיר לחוסה שאנו אוהבים אותו , ולומר לו זאת בכל מיני דרכים (לא רק במילים ) ולא רק כשהוא מצליח , אלא סתם כך ללא שום סיבה . לסיכום: החוזה צריך לחוש תחושה עמוקה שהוא אהוב ללא קשר למקום , לזמן ולמצב בו הוא נמצא לגינוי התנהגות לא מתאימה או אלימה , שיפוטיות וביקורתיות גלויה ואו סמויה תפקיד חינוכי חשוב. אהבה אינה קבלה ואין אנו בשם "קבלת ההאדם המפגר כפי שהוא " נמנע מלראות ולהתמודד עם הקשיים, החסרונות וההתנהגויות הלא מתאימות של החוסה , ונימנע מלדרוש ממנו מאמץ אמיתי לשיפור התנהגותו והתמודדות עם משימות .הדרך לתחושת אהבה שמתפקידנו להעניק לילדנו דורשת עין צופיה, לב רגיש ויד מלטפת אך גם מכוונת.

מ- תחושה שהוא היא מוערךת : התחושה של אדם עם פיגור שכלי המרגיש שהוא שווה ערך , שהוא שותף שווה בזכויות ובחובות . התחושה שהוא מוערך במישור הרגשי – מתבטא בשיתוף בתחושות בהרגשות וברעיונות התחושה שהוא מוערך במישור המעשי – מתבטא בשיתוף בהכנה של דברים, במטלות יומיומיות .כשמשתפים את החוסה מעבירים לו מסר שאנו מעריכים אותו , שהוא חשוב לנו, שהוא שותף מלא לחיים בהוסטל , שהוא שווה לנו. תחושת שהוא מוערך נבנית ומתחזקת ע"י התחושה שהוא שווה ,חשוב ,שותף כשאנו מבקשים עזרה מאנשים המתמודדים עם פיגור שכלי הם חשים תחושה של מוערכות הנותנת תחושת של כוח, תחושה של חשיבות , הרגשה של נחיצות ומשמעות אישית רבה .כשאנו מאפשרים לילדנו להרגיש את תחושת המוערכות בכך שאנו מבקשים ממנו עזרה ומתייעצים איתו לגבי נושאים שונים בהתאם לגילו ויכולתו. התחושה שהוא מוערך מתחיל מכך שאנו מאפשרים לאדם המתמודד עם פיגור שכלי להיות במקום של שווה , נחוץ, שזקוקים לו, שהוא תורם, מועיל וחשוב כמונו.

י- תחושה שהואהיא יעיל ה : כדי שהחוסה יחוש כי הוא יעיל , אנו המדריכים אנשי החינוך צריכים לשתף ולהתייעץ עמו , התקשורת צריכה להיות פתוחה תוך מתן כבוד לרעיונותיו של החוסה, עידודו על ידי מתן משובים חיוביים, הענקת תשומת לב לעשייה שלו ומתן תחושה של משמעות על ידי התחשבות בדעותיו .אנו יכולים לעזור לחוסה בשיפור תחושת היעילות שלו ע"י שנעזור לו בתרגול המיומנות, כדי שיוכל ללמד את עצמו לעבוד ולפעול ביעילות ובקלות. כי תחושת היעילות של החוסה מתבססת על הצלחה במיומנות שרכש , הצלחה במיומנויות תלויה בתנהלותו המסודרת והמובנית. תפקידנו ללמוד את החוסה , ללמד את עצמו לפעול ולהתנהל בצורה מסודרת. אך דבר קשור בדבר : התנהלות מסודרת ומאורגנת נובעת מהסדר שיש לחוסה במחשבותיו כאשר הוא מתנהל ...

כשאנו גורמים לחוסים להרגיש נשמאמי אנו מאפשרים להם להיות ... לסנגר על עצמם . פנויים רגשית במקום כאובים . שמחים ומאושרים במקום מרירים ועצובים . התנהגות מותאמת מקום התנהגות לא מותאמת . רגישים במקום קשוחים ואף אטומים . קשובים במקום פטפטנים . מוסריים במקום חסרי אופי נעימי הליכות ומנומסים במקום חצופים . בעלי חוש הומור במקום רגזניים . חברותיים במקום אנטי סוציאלים . סלחנים ופייסנים במקום נקמנים . עדינים במקום גסים . מתחשבים במקום מאובנים . יזמים וחרוצים ולא חסרי מוטיבציה . סקרנים במקום אדישים . יעילים במקום מבזבזים . שאפתניים במקום עצלנים . זהירים במקום מסתכנים . תקיפים במקום חלשלושים . אחראיים במקום חסרי אחריות. אופטימיים במקום פסימים . בעלי אמונה במקום חשדניים. בעלי יכולת לראות את המטבע משני צדדיו במקום " ראש בקיר " . מאוזנים במקום מבולבלים . נקיים במקום מלוכלכים . גמישים במקום עקשניים רגועים במקום עצבניים בעלי נטיות אומנותיות , יחודיים ובעלי ערך מוסף