לדעת מה עובר על הילד, איך עושים זאת נכון? אנו מכירים את הסצנה מהסרט "אסקימו לימון" בה האימא הפולנייה דואגת שבנה הולך לצבא ומזהירה אותו: "שלא תשתה שם חשיש...". כל אימא, ואימא פולניה במיוחד, מאוד רוצה לדעת מה עובר על הילד שלה... היא רוצה לדעת עם מי הוא הולך? מה הוא עושה? עם מי הוא מבלה? ועם הוא לא מעשן סיגריות או חשיש... אבל בדרך של תשאול וחקירה זה לא עובד טוב. כדי לדעת מה עובר על הילד שלך, צריך מגיל צעיר להרגיל אותו לתקשורת הדדית. כשהילד חוזר מהגן אנו שואלים אותו: מה היה בגן - הילד עונה: בסדר, והשיחה נגמרת. שאלות כמו: מה שלום יוסי? האם שיחקת עם תמיר? הן שאלות שהתשובות עליהן אינן מעודדות שיחה. במקום זאת, נסו לשאול (שאלה פתוחה): האם היה משהו מיוחד בגן ? כשהוא גדל ועובר לבית ספר, מתעניינים אצל הילד איך עבר יום הלימודים בבית הספר? האם היו דברים מעניינם וחשובים שהיית רוצה לספר לי עליהם? (שאלות פתוחות) ובאותו הזמן משתפים את הילד במה שעבר עלינו, ההורים. "גם אני רוצה לספר לך איך עבר עליי יום העבודה..." משתפים גם בחוויות טובות וברגעים עצובים, כדי שהילד ידע ויוכל להכיל את כל הרגשות. וכך יכיר דפוסי פעולה ותגובות לרגעים שונים בחיים. כדאי לשתף בדברים קטנים וגדולים בהתאם ליכולתו השכלית והרגשית של הילד. רצוי שזוג לא ישתף בלבטים האם להתגרש כן או לא. כמו כן, זוג גם לא ישתף ילד האם הוא רוצה אח או אחות. ישנם דברים שבהם לא מערבים את הילד כדי לא להכביד עליו מבחינה רגשית. רצוי מאד לא לחטט ביומנו של הילד, לא לחטט לו במגירות, אלא באופן ישיר ופתוח לדובב אותו. לסיכום חשוב מאד כשאת /ה משוחח/ ת עם הילד, להיות קשוב אליו במאה אחוז. לא תוך כדי עשיית כלים או קיפול כביסה. להיות בקשר עין, ולהיות מרוכז כולך בהבעות הפנים של הילד. זיכרו. כדי לזכות בשיחה זורמת ושוטפת יש להנהיג בארוחת ערב משפחתית שיחה נעימה ומכבדת עם נוהלי שיחה תרבותית ומקבלת. להימנע מביקורת, שיפוטים והשוואות. לראות בכל ילד יהלום יחיד ומיוחד. חשוב לדעת מה עובר על הילד, ולהקפיד לעשות זאת בדרך מכבדת וטובה לשני הצדדים.
