על זונה והבטחה 

שניים מרגלים והם עולים, בית החומה אט מסתננים.
ולב רחב פתוח כמו ביתה , באו השליחים להיחבא אצל הזונה.

יצא יצאו אנשי מלך יריחו לזאת הבשורה,
נפש המרגלים ביקשו, חיפשום בבית החומה.
ורחב בתמימות כסותה ובעזות מצחה אל מול פניהם היא שיקרה,
לא ידעו הם כי המרגלים צפונים בגג משכנה.

אחר בשאת דברים פנתה הזונה למרגלים, בביטחון אמרה אלה המילים:
"שמעתי את אשר עשה אתכם האל, ירא לבבי ובקשתי לעצמי גואל.
ועתה אם טובה תחת טובה גמלו אותי, אל תביאו מיתה עלי ועל בני ביתי."

המרגלים, אסירי תודה, כבולים תחת טובת הזונה שחיים הצילה.
זאת ההבטחה נתנו לה:
"חוט השני, כמקדם תלי , ובעלות צבא לוחמים את אל תיראי.
כך ראש אב בביתך יתכנסו, ואנו טובתך לך החזרנו. "

ובבוא עת תקוע שופר מלחמה, הגיעה העת להביא מיתה.
ורחב...זונה לא זונה, הבטחה היא הבטחה,
ובשם עקרון טובה תחת טובה ,
רחב את הזוועות שרדה...