מעגל קורי ובקרה הורמונלית - אנרגיה 

מעגל קורי ובקרה הורמונלית - אנרגיה

מעגל קורי: הקשר בין גליקוליזה לגלוקונאוגנזה. במצב פעיל של שריר נוצר לקטט מעודף של פירובט, זוהי חומצה והיא גורמת לירידה ב-pH ולהתכווצות שרירים. לקטט עובר לדם ומשם לכבד והופך שם לפירובט. פירובט נכנס למסלול הגלוקונאוגנזה והופך לגלוקוז שיוצא מהכבד אל הדם ומהדם בחזרה לשריר.

בקרה הורמונלית: תיאום בין המסלולים המטבוליים: קטבוליזם ואנאבוליזם. מבוססת על רמת הגלוקוז בדם (במצב נורמלי 0.8mg/ml). כאשר רמת הגלוקוז בדם יורדת ל-0.4mg/ml, מופסקת פעילות טרנספורטרים של גלוקוז למוח.

קיימים 3 הורמונים המבקרים פעילות זו:

אינסולין, גלוקוגון ואפינפרין.

כאשר רמת הגלוקוז בדם גבוהה זה גורם ליצירת אינסולין. אינסולין מזרז קליטת גלוקוז מהדם אל הכבד וזירוז סינתזת גליקוגן. ממריץ גליקוליזה ומעכב גלוקונאוגנזה בכבד. 

גלוקוגון - משפיע על מסלול הפוך, פירוק גליקוגן והפרשת גלוקוז מהכבד אל תוך הדם. כתוצאה מצריכת מזון יש עלייה בריכוז גלוקוז בדם ולכן יש סינתזת חומצות שומן, טריאצילגליצרול וגליקוגן.

 מתרחשת אגירה של ח' שומן ברקמת השומן וסינתזת גליקוגן בשריר. המוח והלב מתפקדים בצורה נורמלית. רמת גלוקוז בדם גבוהה ולכן יש ייצור גבוה של אינסולין המזרז תהליכים אלו. בין הארוחות, כל המאגרים שיצטברו מנוצלים ליצירת גלוקוז וח' שומן.

יש שמירה על מצב תקין, ריכוז נורמלי של גלוקוז בדם, שריר מנצל ח' שומן שהצטברו, המוח מקבל גלוקוז מהכבד ונמצא במצב תקין.

 במעגל קורי מיוצרת חומצה לקטית (חומצת חלב) מגלוקוז בתאי שריר, ולאחר מכן הופכת החומצה הלקטית בחזרה לגלוקוז בתאי הכבד.

הסיבה לייצור החומצה הלקטית בתאי השריר הוא מחסור בחמצן בעת פעולה מאומצת של השריר. חמצן מהווה את קולט האלקטרונים הסופי בתהליך הנשימה התאית; בהיעדר חמצן נמסרים האלקטרונים לפירובט והוא מומר לחומצה לקטית.

המוסר את האלקטרונים הוא הקואנזים NAD. בעת הגליקוליזה נוטל NAD אלקטרונים מגלוקוז והופך ל-NADH; עתה הוא מוכרח למסור את האלקטרונים לתרכובת כשלהי, אחרת לא יוכל להמשיך וליטול אלקטרונים מגלוקוז ותהליך הגליקוליזה ייפסק (דבר שיביא למות התא). הפתרון לכך הוא מסירת האלקטרונים לפירובט, תוצר הגליקוליזה.

NAD או (Nicotinamide adenine dinucleotide, ניקוטינאמיד אדנין דינוקלאוטיד) היא תרכובת אורגנית בעלת חשיבות רבה ביצורים חיים.

NAD הוא קואנזים אשר בנוי משני נוקלאוטידים, בתורם מורכבים מהבסיסים החנקניים אדנין וניקוטינאמיד. האחרון הוא האמיד של ניאצין (ויטמין B3), שהוא עצמו נגזרת של חומצת האמינו טריפטופן. בין האדנין לניקוטינאמיד מחברות שתי קבוצות זרחה ושתי קבוצות ריבוז, המשלימות אותם לנוקלואוטידים.