עיקול כספים מחשבון חייב בבנק 

אלו כספים אפשר לעקל לחייב בבנק?   כיצד בעת שחשבון הבנק של החייב פעיל והבנק מכבד שקים שלו, הבנק יחזיר להוצל"פ הודעה כי אין כספים שביכולתו לעקל?   על כך בשורות הבאות: 

בתיקי הוצאה לפועל רבים, בעל החוב (יכונה: "הזוכה"), מתקשה לגבות את חובו.   במסגרת הפעולות אותם נוקט הזוכה בהוצל"פ, באפשרותו לבקש הטלת עיקולים על חשבונות החייב בבנקים השונים.  לבקשת הזוכה, לשכת ההוצאה לפועל שולחת הודעת עיקול לבנק. בהודעת זו מתבקש הבנק להודיע להוצל"פ, בתוך עשרה יום, ממועד קבלת הצו, האם יש בידיו כספים אשר שייכים לחייב והאם הוא סבור כי יגיעו אל ידיו כספים של החייב ב-3 החודשים הבאים.  בנוסף, ככל שמגיע אל הבנק כספים של החייב בתוך שלושה חודשים ממועד שנמסר לו הצו, הוא צריך להודיע על כך להוצל"פ. 

כאשר לבנק שקיבל צו עיקול על כספי חייב, מתברר כי לחייב ישנם כספים בחשבון או חשבונות של החייב אצלו, עליו להודיע בטופס המיועד לכך, ללשכת ההוצאה לפועל, שהוא מחזיק בסכום הכסף שנתפס אצלו.   בפסקי הדין נקבע שלא ניתן לעקל יתרת חובה בבנק, גם אם הבנק מאשר לחייב עצמו להיכנס ליתרת חובה ומכבד את המחאותיו המגדילות את יתרת החובה. כספים המופקדים לחשבון העו"ש של החייב בבנק, לא ניתנים לעיקול לרשות הזוכה, אלא מה שניתן לעיקול הוא יתרת הזכות בעו"ש לטובת החייב, אם זו ישנה לאחר שהופקד הכסף. לפיכך, כאשר בכל תקופת העיקול לא עומד החשבון ביתרת זכות, העיקול לא תופס דבר והבנק איננו מחויב להעביר דבר על-פי העיקול ללשכת ההוצאה לפועל.

לפיכך, בנק שקיבל צו עיקול מהוצאה לפועל, מחויב בהעברה להוצאה לפועל רק בסכום הכסף של החייב, שמצוי בבנק ביתרת זכות בתקופת העיקול.  למשל: בנק, שלאחר מועד קבלת צו העיקול, מכבד המחאה ופורע אותה מחשבון מעוקל של החייב, בנסיבות שבהן במועד כיבוד ההמחאה מצוי החייב ביתרת זכות כוללת בהתחשב בסך חשבונות החייב בבנק, הינו בנק אשר פועל בניגוד לצו העיקול וללא הצדק סביר, על כן ניתן לחייבו בחובו של החייב, בהתאם להנחיות סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל.

רק במקרים בהם אין לבנק שיקול דעת וחובה עליו לאפשר לחייב להיות ביתרת חובה עד לגובה מסוים, יוכל הזוכה לנצל את היתרה ולעקל את היתרה אשר תשמש לפירעון חוב החייב אליו.  אולם, במרביתם המכרעת של המקרים, לבנק יש יכולת שיקול דעת והסכמי הלקוח עם הבנק מאפשרים לבנק לצמצם ו/או לבטל את האשראי אשר ניתן בעבור הלקוח לפי שיקול דעת הבנק.  לכן, משמעותו של זה היא, שהזוכה יכול לעקל רק את אותם כספים המצויים ביתרת זכות.

בנוסף, לבנק, בשל מעמדו המיוחד, יש זכות ייחודית (שלא ניתנת לנושים אחרים) להפעיל זכות קיזוז המוקנית לו בהסכמיו עם החייב לאחר שקיבל צו עיקול ולמרות צו העיקול.

הבנק עשוי להיות מחויב בחוב של החייב אם לא מסר את הכסף המעוקל בניגוד לצו העיקול מההוצל"פ, ללא הצדק סביר, או שהוציא מידיו את הכספים המעוקלים ללא הצדק סביר.

במקרה בו הבנק לא משיב לצו העיקול שנשלח אליו, או שהודעתו איננה שלמה או איננה נכונה לדעת רשם ההוצל"פ, יכול הרשם, לבקשת הזוכה, לזמן את נציג הבנק אל חקירה בפניו.  מטרת החקירה היא לברר האם אכן הוציא הבנק מידיו כספי חייב מעוקלים בניגוד לצו העיקול. ככל שהתשובה חיובית, כן רשאי הזוכה להגיש בקשה לחייב את הבנק בחובו של החייב.  

מסיבה זו, כאשר הבנק לא מאשר בתגובתו לצו העיקול שקיים בידיו כסף מעוקל של החייב, ביכולתו של הזוכה לנקוט תחילה בהליך של זימון נציג הבנק לחקירה בפני רשם ההוצאה לפועל, על-פי סעיף 46 לחוק ההוצל"פ.  

לאחר שהוכח לרשם ההוצל"פ, שחשבון הבנק של החייב, מצוי ביתרת זכות במועד שבו הבנק קיבל את צו העיקול, ייתן צו למסירת כספי העיקול להוצאה לפועל, לפי סעיף 47 לחוק ההוצל"פ. ככל שהבנק לא מילא אחר הצו, יכול הזוכה לבקש לזמן את הבנק לדיון בהוצאה לפועל, על-פי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל. 

נטל ההוכחה בדיון על-פי סעיף 48 לחוק ההוצל"פ, מוטל על הזוכה, אך אחרי שהזוכה מוכיח כי הבנק לא מילא אחר הצו למסירת הכסף שעוקל לפי סעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל ולא העבירם למנהל לשכת ההוצל"פ, עובר לכתפי הבנק הנטל להוכיח הצדק סביר שמנע ממנו את העברת הנכס למנהל לשכת ההוצאה לפועל.

לסיכום- הטלת עיקול על חשבון בנק, מעקב וניהול העיקול ראוי ונכון כי יבוצע על ידי עו"ד הבקי בהוצאה לפועל, מכיר את סעיפי החוק הרלוונטיים ואת פסקי הדין המנחים.  באופן זה גדלים סיכויי הגבייה, הצלחת הגבייה ומהירות הגבייה.

זאת ועוד, ייעוץ משפטי מקצועי בעוד מועד, לחייב שחשבונו עוקל או אם קיים חשש סביר שיוטל עליו עיקול, עשוי לשפר את מצבו ולמנוע ממנו מצב משפטי קשה.    דעו שישנו פתרון ובמקרים רבים אפשר לבטל עיקול בבנק.

*כל האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.