איך זה שעוד לא התחתנת ? 

"לא חשוב כמה פעמים בעבר זה כבר קרה, בכל פעם מחדש, כשהבחור מולי בדייט שואל אותי "למה עדיין לא התחתנת?" אני משתתקת, מסמיקה, נחנקת. עוד אף פעם לא עניתי על זה כמו שצריך. השאלה הזו פשוט שותלת אותי!"

לכל אחד מאיתנו יש את השאלה או השאלות שמפחידות אותו, כאלה שחושפות אותנו, ומעמידות אותנו ערומים מול הפחדים הכי גדולים שלנו. כשמגיעה שאלה כזו, אנחנו יכולים להרגיש פתאום מחנק בגרון, יובש בפה, הסמקה או חיוורון ושיטפון של זיעה קרה. המהדרין גם מרגישים, שהלב צונח... ממש כמו כשהמורה בכיתה ד' הייתה מבקשת מאיתנו להראות לה את שעורי הבית שלא הכנו...

מה יש בשאלות האלה שגורם לנו להרגיש ככה? במה הן נוגעות? מה הן חושפות? מה בעצם אומרת התשובה עלינו? ומה אומרת השאלה על השואל?

אספנו מבחר שאלות "שותלות" לדוגמא, ובאמצעותן ננסה לבדוק מה בעצם שואלים אותנו, ומה אנחנו עונים:

? למה עדיין לא התחתנת ?
? מתי הייתה מערכת היחסים הרצינית האחרונה שלך ?
? כמה זמן נמשכה מערכת היחסים הכי רצינית שלך ?
? ספר/י לי משהו מעניין עלייך

בישראל, בה הנורמה החברתית היא שצריך "להסתדר" בזוגיות עד גיל 30, שאלות כאלה שנשאלות בדייט (או סביב ארוחת החג בליל הסדר) מתיישבות לרבים על התחושה הפנימית שיש להם ממילא של כשלון, לוזריות, דכאון ואכזבה קשה מעצמם. לא חשוב עד כמה הטון בו נשאלת השאלה הוא עדין או מתעניין באמת, עדיין היא מתורגמת הרבה פעמים בראשו של השומע לשאלה בנוסח "איך נכשלת במשימה הכי חשובה בחיים - יצירת זוגיות והקמת משפחה?" או בקיצור "מה דפוק אצלך?"

אז מה עונים? איך עונים? האם בכלל לענות? אולי להחזיר בשאלה? אולי להגיד שזה נושא שלא מתאים לי לדבר עליו עכשיו, אולי בזמן אחר?....

מה בעצם שואלים אותנו?

כשנשאלת שאלה כזו בדייט ראשון או בתחילת קשר חדש, צריך לקבל החלטה ראשונית : האם הייתי רוצה שלדייט/קשר הזה יהיה המשך? במידה והתשובה היא "לא", החשיבות של שאלות כאלה יורדת מאד, כי זה לא באמת מעניין מה נענה ואיזה רושם התשובה שלנו תעשה. למעשה, אפשר להשתמש בדייטים כאלה בתור "מגרש אימונים" ולתרגל בהם תשובות שחשבנו עליהם מראש, כדי להרגיש מוכנים יותר בדייטים אחרים, בהם כן נרצה בהמשך הקשר.

אם התקבלה החלטה שיש ענין בהמשך הקשר, כדאי בשלב הזה להקשיב ל"מוזיקה" בה נשאלת השאלה, ולנסות להבין על פי טון הדיבור את מה שעומד מאחוריה: מה בעצם שואלים אותנו? למשל, השאלה "למה לא התחתנת עד היום?" יכולה להישאל בטון ביקורתי וחוקר, אבל במקרים אחרים יכולה להישאל מתוך פליאה אמיתית, של מישהו שכל כך מתלהב מאיתנו, שהוא פשוט מודה על גורלו הטוב, ששפר עליו, כשפגש אותנו ואנחנו עדיין פנוים...

לא מעט רווקים ורווקות שונאים את השאלה "מתי הייתה מערכת היחסים הרצינית האחרונה שלך?". זו השאלה ששותלת את אלה שב"רזומה הדייטים" שלהם אין יחסים ארוכי טווח, מגורים משותפים, וזוגיות יציבה. רבים מהם מרגישים שתשובה ישירה וכנה לשאלה הזו תצייר אותם מיד בעיני השומע כ"פגומים".

אבל מה, בעצם, שואלים אותנו בשאלה "מתי היתה מערכת היחסים הרצינית האחרונה שלך?". אם סיימנו קשר רציני ממש עכשיו, אולי השואל תוהה לעצמו אם הוא מתפקד כ"ריבאונד". אולי הוא תוהה אם אנחנו פנויים באמת לקשר או רק מחפשים נחמה. הרבה פעמים השאלה מלמדת יותר על השואל מאשר עלינו.

ככל שעולה רמת העניין באדם שיושב ממול, כך עולה חשיבות השאלה שלו ששותלת, והיא הופכת יותר ויותר לשאלה מכשילה. במקרים רבים, כמו נבואה שמגשימה את עצמה, מוצא עצמו הנשאל מגיב רע, מסתבך עם עצמו, מתפתל, ובסופו של דבר מציג את עצמו הרבה יותר גרוע מאשר אם היה עונה ישר ולענין.

אז מה עונים?

כשמדובר בשאלות ששותלות, למעשה, מה שחשוב יותר מנוסח התשובה, זה הטון והביטחון שמתלווה אליה. אם מצליחים לענות בקלילות ואסרטיביות, נמנעים מכניסה למצוקה ונפילה לבורות מיותרים ומצליחים לצאת מהשאלה בשלום.

1. התקפה כסוג של הגנה
במקום להסתבך בהתפתלויות, תשובות מעורפלות וניסוחים פתלתלים, אפשר להחזיר את השאלה לשואל "ומה איתך?". בחורות ש"נשתלות" מהשאלה "אז איך זה שאת עדיין לא נשואה?" שוכחות לפעמים, מרוב לחץ, שהשואל אותן נמצא באותו מצב. אם הוא בדייט מולן, כנראה שגם הוא עדיין לא התחתן, או שהתחתן עם האשה הלא נכונה וכבר התגרש ממנה... אם זוכרים את זה - מבינים שהשאלה לא חייבת להיות שיפוטית או ביקורתית, אלא באמת מתעניינת - וזה מוציא את העוקץ מהקושי שבה.

2. שקרים לבנים, אפורים או שחורים
לא מעט אנשים בוחרים לטשטש את התשובה ולהגיש לשואל נוסח מעודן של האמת, שלפעמים די רחוק ממנה. וכך, במקרים בהם התשובה המדויקת לשאלה "מתי היה הקשר האחרון המשמעותי שלך?" היא "במילניום הקודם", בוחר הנשאל להזכיר ולפרט לגבי קשרים אקראיים וזניחים שהיו לו בשנה האחרונה, או לנסח לעצמו קשרים שבעצם היו לחברים ומכרים אחרים שלו....

3. הבריחה להומור
יש שמנסים לנסח לעצמם תשובות שמנסות להצחיק. למשל, לשאלה הנפוצה "אז איך זה שעוד לא מצאת זוגיות?" הם משיבים "כי כולכם עיוורים" או "חיכיתי רק לך". אם נודה על האמת, ברוב המקרים התשובות לא באמת מצחיקות, ולא, הן לא משאירות רושם קולי וחביב על השומע.... אולי אפילו להיפך.

4. קלף האמת
כל הדרכים הקודמות, כמובן, אפשריות ולגיטימיות, אבל אנחנו מציעים לדבוק ב"קלף האמת". בסופו של דבר, גם אם מתאמנים, מתרגלים, מתנסים ומנסים תשובות אחרות - הכי קל להגיד את האמת הזמינה, הפשוטה, זו שיוצאת מהלב. והיא גם זו שנכנסת ללב השומע. האמת היא אנחנו - בלי זיופים והתחמקויות. ומי שיהיה בסופו של דבר הבנזוג שלנו, יקבל אותנו כמו שאנחנו.

חשוב לזכור

משקלה וחשיבותה של ה"שאלה ששותלת אותנו" היא בדיוק המשקל שאנחנו מעניקים לה:
אם ניתן לשאלה לגרום לנו לקפוא, לגמגם, להתנצל, להרגיש אשמים, להרגיש פחות טובים ופחות שווים - אז ככה בדיוק נהיה ונרגיש.

בסופו של דבר, התחושה שלנו לגבי עצמנו אינה קשורה לשאלות ששואלים אותנו או לאנשים שמולנו, אלא לדרך שבה אנחנו תופסים ומקבלים את עצמנו.

רבים מהרווקים לא נמצאים עדיין בזוגיות ממגוון סיבות טובות מאד: יש כאלה שסדרי העדיפויות שלהם הביאו אותם קודם ללמוד, לבסס את עצמם כלכלית, להסתדר ולצאת לעצמאות ורק עכשיו הם פנויים לזוגיות. אחרים היו צריכים לפתור דברים עם עצמם בטרם יוכלו לפנות לחיפוש קשרים ארוכים, אם בגלל משפחות המוצא שלהם, הילדות או מטענים אחרים שהם נושאים עמם. אחרים הם פשוט Late bloomers שרק בגיל 33 "התעוררו" ומתחילים את החיפוש, כשאחרים כבר מזמן מצאו והסתדרו, ויש את אלה שפשוט... עדיין לא מצאו.

לאחר שהבנו שזה או זאת שיושבים מולנו, אינם יותר טובים מאיתנו, מהסיבה הפשוטה שגם הם כאן, לאחר שהסכמנו שלא הם אלו שישפטו אותנו, לאחר שעבדנו וקיבלנו את עצמנו כפי שאנחנו עכשיו, הרי שמה שנכון לומר כתשובה לשאלות שותלות זו פשוט האמת. למשל:
"לא הייתה לי מערכת יחסים משמעותית כבר הרבה שנים, לא מצאתי מישהו שרציתי לחלוק איתו את חיי, עד עכשיו הייתי עסוקה בדברים אחרים, ועכשיו החלטתי שזה הזמן שאני רוצה זוגיות ומשפחה..."

ולאחר שענינו - יהיה מה שיהיה. מי שיזכה להיות בן הזוג שלנו יהיה זה שידע להקשיב ולקבל אותנו כמו שאנחנו באמת.

שהדייט הבא יהיה הדייט הראשון האחרון שלכם
פורסם במדור יחסים Ynet