כששר החינוך יבקר בבתי הספר 

בס"ד

 אינני יודעת כמה פעמים בשנה מבקר שר החינוך גדעון סער בבתי ספר. ואם הוא מבקר, מהו הביקור? עם פמליה גדולה, או ביקור אישי? האם הוא מקשיב לתלמידים? למורים? למנהלים? או אולי רק לעסקנים העוטפים  אותו כחומה בצורה ומונעים ממנו לחוש וללמוד את המקום?  

 השבוע שמעתי רעיון מעניין. ששר החינוך יבקר כל שבוע בבית ספר אחר.

אני מוצאת שזהו רעיון נפלא.

 כי איך ידע שר החינוך מה כואב לחינוך אם לא יראה אותו מקרוב. פנים אל פנים באישי?

 מאז ימי בית הספר של שר החינוך ושל כמעט כולנו השתנו דברים רבים בחיים הבית ספריים.

המשמעת, שיטות הלימוד, הגישה של התלמידים. יחסי המורה-תלמיד, התלמידים שהיום הרבה יותר מתוחכמים וגם חכמים.

הכל.

מאיפה הוא יכול לדעת איך לשפר ולהיטיב? אם הוא רוצה לשפר ולהיטיב.

איך ידע לסייע ולתקן בעיות הצצות במסגרת הלימודית?

מהמשרד הנקי והמפואר שלו? מהיועצים שבעצמם לא מבקרים יותר מידי בבתי ספר רק שומעים על קשיים וצרות שעושים תלמידים, ועל מחסור בכסף להעלאת משכורות?

ומה עם החינוך עצמו? הוא לא נושא?

 דברים שרואים מבית הספר לא רואים משם.

המידע המגיע לשר מגיע דרך התקשורת הכותבת ככל העולה על דעתה. או מהעסקנים המספרים ככל הנחוץ לארנקם, וכמובן מן הדוחו"ת של מפקחים הבודקים את דרך העברת השיעור וההקשבה, כל אלה לא יועילו לתיקון אמיתי וקשוב המבין ומודע לצרכים הנכונים והחשובים למען יצירת מצע פורה לחינוך טוב, מועיל, ומפרה.

כדי לסייע באמת. כדי לשפר וזאת מתוך היכרות ממשית עם מוסדות הלימוד, על שר החינוך להגיע אחת לשבוע לבית ספר כלשהו, על פי סדר מסויים ומאורגן, כביקור לימודי. ללא פמליה האופפת ועוטפת ומונעת תחושה אמיתית של הקורה והנקרא בבתי הספר.אם אכן חשוב החינוך לשר הממונה, כדאי שיעשה זאת. ישב עם תלמידים, עם מורים, יחוש את המקום וילמד את החסרים באמת.

יתכן שכל הקדנציה שלו לא תספיק לשינויים.

אבל אני מאמינה שלפחות תשתנה הגישה ממקום של חיבור והקשבה. לא ממקום של הבטה מבחוץ על אחת המערכות החשובות ביותר בכל מדינה. החינוך.

החינוך לדור העתיד. דור אזרחי ומנהיגי העתיד. בוני הארץ ומגיניה.

בהחלט יתכן שנקבל כתוצאה את "מסמך סער", אבל זה יהיה אמיתי וקשוב ובודאי מועיל יותר מהרבה מסמכים אחרים. 

וכך גם אולי תגיע סוף סוף הגאולה לחינוך. ישועה לתלמידים שלא יואשמו בכל הצרות והקשיים של החינוך הכושל והמקרטע. שלא יואשמו בחוסר שליטה ובכישלונות החינוך של מי שבעצם ממונה על כך.