עונשו המירבי של מי שמייצר, מייבא, מוכר או מייצא מוצר שאינו עומד בתקן רשמי (למעט ענייני סימון) הוחמר והועמד על שנת מאסר או קנס של 202,000 ?. כזה הוא גם עונשו של מי שמסמן מוצר בתו תקן ללא הרשאה, ומי שמפריע לממונה להשתמש בסמכויותיו (תפיסת מוצרים במסגרת עריכת ביקורת ועוד). עונשו המירבי של המבצע עבירה בכל הנוגע לענייני סימון הקבועים בתקן רשמי הועמד על חצי שנת מאסר או קנס בגובה 67,300 ?. במידה ומבצע העבירה הינו תאגיד - עונשו הינו קנס כפול, דהיינו 404,000 - על ייצור, יבוא, מכירה או ייצוא של מוצר שאינו עומד בתקן רשמי, ו - 134,600 - במקרה של סימון שלא בהתאם להוראות התקן הרשמי. בית המשפט שהרשיע בעבירה לפי חוק התקנים זה רשאי, בנוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על חילוטו של מצרך שנעברה בו העבירה או על התיקון או ההשמדה של המצרך.
התיקון החדש כולל התייחסות מפורטת לאחריותו של נושא בתאגיד למניעת עבירות על חוק התקנים. החוק קובע כי נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות על החוק על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו, ועונשו של מי שהפר את חובתו - קנס בגובה 67,300 ?. מיהו נושא משרה? החוק מגדיר "נושא משרה" כתור מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. החוק מוסיף ומטיל אחריות בחלק מן העבירות (כגון ייצור, ייבוא מכירה או ייצוא של מוצר שאינו עומד בתקן הרשמי) גם על דירקטורים.
בנוסף על אחריות של נושא משרה בתאגיד, החוק החדש קובע חזקה לרעת נושא המשרה, דהיינו - אם נעברה עבירה על החוק על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
התיקון החדש מרחיב את סמכותו של הממונה על התקינה ומאפשר לו להוציא צווים מנהליים, לתקופה של 60 יום, כאשר בעקבות ייצור, יבוא, מכירה או ייצוא של מוצר שאינו עומד בתקן רשמי, נגרמת פגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כזו. הצו המינהלי מורה למי שגרם לפגיעה או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את המעשה הגורם לפגיעה או להימנע מעשיית המעשה.
התיקון החדש מאמץ מנגנון הקבוע גם בחוק הגנת הצרכן, והוא מנגנון ההתחייבות אשר משמש תחליף להעמדה לדין. על פי מנגנון זה, מוסמך הממונה לקבל התחייבות מצד מי שנחשד בביצוע עבירה על חוק התקנים, להימנע מביצוע העבירה. יחד עם מתן ההתחייבות רשאי הממונה לדרוש מהחשוד לפרסם מודעות ברבים בענין העבירה ומתן ההתחייבות, וכן לדרוש ערובה למילוי ההתחייבות. בעקבות מתן התחייבות, לא יועמד החשוד לדין.
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il
