עובדות המקרה:
העותרים - יבואניות מצברים לרכב, אליהם הצטרפה לשכת המסחר בתל אביב - ביקשו מבית המשפט לבטל את ההכרזה על תקן ישראלי מס` 60095 כתקן רשמי (התקן עוסק במצברי התנעה מטיפוס עופרת-חומצה: דרישות כלליות ושיטות בדיקה). העותרים טוענים כנגד התקן מס` טענות:
א. ההכרזה על התקן כתקן רשמי נעשתה בחוסר סמכות מאחר והתקן אינו מקיים אף לא אחת ממטרות חוק התקנים. הוא אינו נוגע לאיכות הסביבה או לביטחון הציבור ולמעשה מטרתו הינה אך ורק הבטחת איכות המוצר, שאינה רלבנטית לחוק התקנים.
ב. אם השר מעוניין להגן על איכות הסביבה, עליו לקדם חקיקה אשר מתאים אשר יחייב איסוף מצברים אך לא באמצעות התקן.
ג. נעשה שימוש בסמכות התקינה כאמצעי להגבלת ייבוא דבר הפוגע בתחרות חופשית.
ד. קיימת הפליה: יבואני רכב, נהנים מפטור מלא, שכן המצבר המיובא ברכב אינו עובר כל בדיקה של מכון התקנים. כמו כן אין אכיפה של הוראות התקן על יצרני המצברים המקומיים. כמו כן, הוראות התקן אינן חלות על מצברי עופרת-חומצה המשמשים לגיבוי גופים חשמליים (כגון מחשבים), אשר מצויים בשימוש נרחב ביותר.
ה. קיים חשש לניגוד עניינים בגיבוש התקן, שכן על חברי הוועדה הטכנית שגיבשה את התקן, נמנו מנהלי חברות מקומיות העוסקות בייצור מצברים.
פסק הדין:
בית המשפט קובע, כי התקן התקבל בסמכות.
ההכרזה על התקן כרשמי אכן מקדמת את בטחון הציבור ההגנה על איכות הסביבה. שימוש במצברים לא איכותיים יכול לגרום לתקלות אשר עלולות להסתיים בתאונות. כמו כן, מצברים מכילים חומרים רעילים העלולים לזהם את הסביבה, במיוחד כאשר יצאו מכלל שימוש.
הקפדה על מוצרים מאיכות גבוהה, שמשך חייהם ארוך יותר תצמצם את כמות המצברים שבשימוש ותצמצם הנזק לסביבה. כך ימנע גם יבוא גדול של מצברים זולים ולא איכותיים דבר אשר יהפוך מחזור ללא כדאי. מכאן שתקן רשמי למצברים המבטיח את איכות המוצר תורם הן לשמירה על בטחון הציבור מאחר והדבר נוגע לתנועת כלי רכב על הכבישים, וכן מגן על איכות הסביבה – מבחינת עידוד המיחזור של המוצר.
בכל הנוגע לטענת ההפליה עקב אכיפה סלקטיבית- המדובר כאן בהבחנה מותרת. בדיקת כלי רכב המיובאים בשלמותם אינה זהה לבדיקת חלקי חילוף. אין המדובר באפליה. יבואני הרכב נאלצים לעמוד בשורת תנאים ותקנים ובדיקות. בכל הנוגע ליצור המקומי, היצרנים אינם פטורים מהתקן, אולם קיים שוני בפיקוח. על תוצרת ישראלית ניתן לפקח הן במפעלים והן בשווקים בעוד שלגבי תוצרת מיובאת ניתן לבצע בדיקות במחסני המכס בלבד. גם אם היה מדובר באפליה, עדיין לא היה בכך לבטל את רשמיות התקן, אלא רק לחייב את המדינה לבצע את הבדיקות כדין.
אי תחולת התקן על מצברי מעופרת-חומצה, אף היא אינה אפליה, לכל היותר ניתן לומר, כי רצוי שגם לגבי מצברים אלו יותקן תקן. מה גם שמצברים אלה אינם משמשים ברכבים הנעים על הכבישים ולכן פוגעים פחות בבטיחות הציבור.
גם נוכחות מנהלי חברות מקומיות בוועדה אין בה לפגום בהחלטה. על פי כללי התקנים יש ליתן ייצוג בוועדות טכניות לגורמים מקצועיים רלבנטיים על מנת שישפיעו על גיבוש אופיו הטכני של התקן. זאת ועוד, בסופו של דבר אומץ תקן אירופי, כך שלא ניתן לומר שהייתה השפעה לרעה מצד יצרנים מקומיים.
פרשנות: בשולי הדברים נעיר כי בתיקון האחרון של חוק התקנים מיום 1.8.05 הוחמרה הענישה על עבירות תקינה, והורחבה סמכותו של הממונה על התקינה. צריך יהיה לעקוב ולראות מה יהיה דפוס האכיפה העדכני של הממונה על התקינה.
בית המשפט העליון, בג"צ 7961/03 טל-רון תעשיות (1979) בע"מ נ` שר המסחר, התעשייה והתעסוקה, פסק דין מיום 25.7.05.
