(חלק ב')
דרישה לתשלום רטרואקטיבי של מסים עקיפים (מס, מס קניה, היטלי סחר ועוד) נוחתת על ראשכם כרעם ביום בהיר. בסידרת מאמרים, מציע עו"ד גיל נדל מספר דרכים להתמודדות עם המהלומה הקשה. והפעם, על זכותכם המליאה לחלוק על עמדת הסיווג של הרשויות ולמה אסור להרים ידים.
דרישות לתשלום רטרואקטיבי עשויות להופיע במספר מקרים עיקריים, וביניהם, סיווג טובין, תעודות מקור, והערכת טובין. נתייחס לסוג הראשון - סווג טובין - המהווה מקור רב חשיבות להוצאת דרישות לתשלום רטרואקטיבי.
כשמדברים על סיווג טובין מתכוונים לדבר חקיקה הקרוי "צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין" החתום על ידי שר האוצר. צו זה, הבנוי לפי "השיטה ההרמונית לתיאור מצרכים וקידודם" של ארגון המכס העולמי שמושבו בבריסל, כולל רשימה ארוכה ומפורטת של טובין. הרשימה ערוכה וממוספרת לפי חלקים, פרקים, פרטים ראשיים ופרטי משנה, הכוללים תיאור מילולי של מוצרים, מכשירים, מצרכים וכיו"ב, באופן המאפשר להצמיד מספר ("פרט מכס") לכל מוצר. בצידו של כל פרט מכס מצויין גם מהו שיעור המכס ומס הקניה המוטל על טובין המסווגים באותו פרט מכס.
דוגמא: פרט משנה 09.01.2100 כולל קפה קלוי שאינו נטול קפאין. פרט זה משתייך לפרט 09.01 הכולל קפה, קליפות וקרומי קפה ותחליפי קפה המכילים קפה, אשר נמצא בפרק 9 הכולל קפה, תה, מתה ותבלינים. פרק 9 ממוקם בתוך חלק II - מוצרי צמחים.
בדרך כלל היבואן פונה לשירותו של סוכן מכס לצורך טיפול בשחרור הטובין מפיקוח רשות המכס, לרבות סיווג הטובין.
מלאכת הסיווג אינה מלאכה פשוטה, ולעיתים היא עשויה להסתבך.
למשל, כאשר מדובר בטובין הכוללים מספר מרכיבים. היכן נסווג את המוצר? האם נסווג את המוצר בפרט המתייחס למרכיב א` או בפרט המתייחס למרכיב ב`?
צו תעריף המכס מכיל כללים המתייחסים למצבים כאלו. למשל, הכלל הקובע שתערובת וטובין מורכבים העשויים מרכיבים שונים יסווגו כאילו היו עשויים מהמרכיב המאפיין אותם ביותר. ואולם, עשויה להתעורר מחלוקת בשאלה מהו המרכיב המאפיין ביותר.
דוגמא: תרכובת מזון לתינוקות על בסיס חלב ועמילן תירס. האם סיווגה יהיה בפרט 19.01.1090 - תכשיר מזון לתינוקות מחלב, או בפרט 19.01.1020 תכשיר מזון לתינוקות מעמילן?
קיימים מכשירים המסוגלים לבצע מגוון רחב של פונקציות. באיזה פרט מכס נסווג את המכשיר? אולי בפרט המתייחס לפונקציה העיקרית של המכשיר? ומהי הפונקציה העיקרית של המכשיר?
דוגמא: מכשיר לסינון מים, אשר בנוסף לפעולת הסינון הוא מאפשר לקרר את המים או לחמם אותם. מהי הפונקציה העיקרית של המכשיר? סינון? קירור? חימום?
לעיתים לא ברור מהי מהותו האמיתית של המוצר. לדוגמא: ארונית עץ המותאמת להנחה על רצפת כלי רכב בין המושבים הקדמיים. האם מהותו של המוצר הינה אביזר לרכב מנועי או שהינה רהיט עץ?
האם מהותו של מיכל פלדה גדול לדו תחמוצת הפחמן אשר צמודה אליו יחידת קירור הינה מקרר, או שמא מתקן לעיבוד חומרים, ואולי בכלל מהותו היא מיכל לגז דחוס?
בעיות הסיווג הנ"ל אינן רק שאלות אקדמיות המרחפות להן במסדרונות משרדי ארגון המכס העולמי ומחפשות פתרון, אלא עניינים בעלי משמעות כלכלית מרחיקת לכת כלפי היבואן. אם ייבאתם במהלך חמש השנים האחרונות מוצרים הערך של מאות אלפי דולרים וסווגתם אותם הפרט הפטור ממס קניה, ולדעת רשות המכס המוצר שלכם מסווג בפרט החייב במס קניה בשיעור 45%, אתם חשופים לדרישת מס רטרואקטיבית בסכומי עתק (בתוספת הצמדה ורבית וקנס פיגורים).
מה לעשות?
אכן, דרישת מס רטרואקטיבית בסכומי עתק עלולה להיות מהלומה קשה, אך אין זה אומר שצריך להרים ידים. להיפך. לעיתים דרישת הרשויות לתשלום גרעון מסים מבוססת על עמדת סיווג מסויימת שאינה בהכרח נכונה.
כאמור לעיל, סיווג מוצרים הינו ענין קשה ומורכב. בית המשפט העליון כתב פעם על מלאכת הסיווג (בפרפראזה על מדרש שדן בענייני מציאת זיווג), כי קשה מלאכת הסיווג כקריעת ים סוף.
קיימת ספרות רחבה בענייני הסיווג שיכולה להיות לעזר, לצורך ערעור על עמדת רשות המכס: כללי סיווג בצו תעריף המכס, דברי ההסבר של השיטה ההרמונית, תקדימים משפטיים בישראל, החלטות של ארגון המכס העולמי, החלטות של רשויות המכס בעולם ועוד.
היבואן רשאי לערער בפני רשות המכס על הודעת החיוב, ולהעלות את טענותיו, בכתב ובעל פה (בישיבות), באמצעות באי כוחו (סוכן המכס ו/או עורך דין), על מנת לשכנע את הרשות בצידקת עמדתו.
הפרקטיקה מלמדת כי במקרים רבים נסוגה רשות המכס מעמדתה וביטלה או צמצמה את הודעות החיוב.
זאת ועוד, החלטת רשות המכס אינה חסינה מביקורת משפטית, וניתן להביא את שאלת הסיווג להכרעת בית המשפט. קיימים פסקי דין רבים שבהם בית המשפט קיבל את עמדת היבואן וקבע כי עמדת הסיווג של רשות המכס אינה נכונה.
הדוגמאות שהובאו לעיל בנוגע לתכשיר מזון לתינוקות, מכשיר לסינון מים, וארונית עץ לרכב, נדונו בפני בתי המשפט, אשר קיבלו את עמדת היבואן/הנישום.
מנגד, התמודדות עם הודעת חיוב אינה בנויה במתכונת של "הכל או לא-כלום". ניתן, הן במסגרת התדיינות מול רשות המכס והן במסגרת כותלי בית המשפט, להגיע לפשרה עם רשות המכס, ולשלם חלק מסויים מהסכומים הנדרשים.
רשות המכס אינה חסינה מתביעות נזיקין. במקרים קיצוניים, בהם מתברר כי הודעת החיוב היתה משוללת כל בסיס והוצאה על ידי בית המכס באופן רשלני תוך גרימת נזק ליבואן (עיכוב משלוחים, הוצאות מימון ערבות בנקאית, הוצאות משפטיות ועוד) רשאי היבואן לפנות לבית המשפט לקבלת פיצוי כספי כנגד הנזק שנגרם לו.
הזכרנו מקודם כי בדרך כלל סוכן המכס הוא המופקד על מלאכת סיווג טובין. במקרה שבו מתברר ליבואן כי סוכן המכס פעל ברשלנות ונקט בעמדת סיווג שגויה (אשר בעטיה הוצאה הודעת החיוב), ניתן לתבוע את סוכן המכס לקבלת פיצוי כספי, ועל כך נרחיב באחד החלקים הבאים.
בחלקים הבאים: כללי מקור, הערכת טובין, חוק מסים עקיפים, עיכוב הליכי אכיפה וגביה, אחריות סוכן המכס, ועוד.
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il
