ילדים המתמודדים עם בעיות קשב וריכוז וקשיי למידה , חווים תסכולים רבים בתפקוד היומיומי בעיקר במסגרות החינוכיות.
ילדים אלה לעיתים מתאפיינים בקושי בויסות רגשי או תחושתי, סף תסכול נמוך ועוד כתוצאה מאספקטים ביולוגיים. קשיים אלה גוברים כשהילדים חווים קשיים ותסכולים במהלך הלימודים או מתגובת הסביבה, כך שלעיתים נוצר מעין מעגל קסמים אכזרי: המתח והחרדה מגבירים את הקשיים הלימודיים וכן הלאה.
לרוב, כאשר ילד מופנה לאבחון הקשיים הינם משולבים. מעטים הם המקרים שהקושי הוא רק בתחום הקשב והריכוז או רק בתחום התפיסה הויזואלית למשל. הסיבה לכך הינה בתפיסה האינטגרטיבית הכוללנית. ילד מושפע מגורמים ביולוגים, מגורמים רגשיים ומגורמים חברתיים ומשפחתיים.
בבואנו לאבחן ילדים אלה, חשוב מאוד לערוך אבחון כוללני הבודק את התפקודים הקוגניטיביים, קשב וריכוז, זיכרון, תפיסה, תחום דידקטי וכן, לא פחות חשוב התחום הרגשי.
לעיתים הורים חושבים שהקלות והתאמות הן הפתרון לקושי. אולם, מטרת ההקלות היא רק להקל אין זה הפתרון לקושי. אם הילד חווה מצוקה רגשית כתוצאה מהכשלונות הלימודיים אשר מובילים לעיתים לדימוי עצמי נמוך, דאגנות, חרדות תחשות ערך עצמי נמוכות ועוד, יש צורך במקרים אלה בטיפול פסיכולוגי, לצד ההתאמות בתוכנית הלימודים ובמסגרת החינוכית. הטיפול התרופתי גם כן צריך לתת מענה למצבים המשלבים את הקשיים הרגשיים עם קשיי הקשב והריכוז. ישנן תרופות המותאמות לטפל במורכבות זו, שכן רטלין למשל לא מומלץ לילדים הסובלים מחרדות.
לסיכום, כשם שהאדם הבוגר הינו מורכב כך גם הילד. חשובה תפיסה אינטגרטיבית ומקיפה המסייעת בהבנת מקורות הקושי ובכך גם בטיפול המתאים.
