כתב האישום נגד גוטקס לא* יבוטל 

עו"ד עומר וגנר, עו"ד גיל נדל

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברת גוטקס עוסקת ביבוא בגדי ים. רשות המכס הגישה נגד החברה ומנהליה כתבי אישום, בהם נאמר כי החברה ייבאה בין השנים 2003-2006 בגדי ים ממתפרות בתורכיה, רומניה ובולגריה, בידיעה כי הבדים מהם נתפרו בגדי הים אינם מתוצרת אירופית, ועל כן בגד הים המוגמר אינו זכאי, לפי כללי המקור, להיחשב כמוצר ממקור אירופי, בעת היבוא לישראל. למרות זאת, נטען בכתב האישום, בגדי הים יובאו לישראל והוצהר כי הם ממקור אירופי, והחברה, כך על פי החשד, העלימה מכס בסך של כ-3.3 מיליון ש"ח ומע"מ בסך של כ-2.8 מיליון ש"ח.

לטענת החברה, במועדי היבוא, אישרו פקידי המכס ועמילי המכס שלה את נכונות ההצהרה (בדבר מקור בגדי הים) והדבר יצג כלפיה מצג עליו היא הסתמכה, כאשר המצב המשפטי בעניין הסכמי הסחר לא היה ברור. עוד טענה החברה, כי אלמלא שיתוף פעולה מלא מצדה עם רשות המכס, לא הייתה יכולה רשות המכס לגבש את עובדות כתב האישום. עוד נטען, כי החברה שילמה את מלוא המס שנגרע מקופת המדינה, וכי המדינה השתהתה רבות בהגשת כתב האישום. בין היתר, טענה החברה כי המדינה בחרה להגיש כתב אישום נגד שניים מעובדי החברה אך נמנעה מלהאשים עובדים אחרים, ובכך יש אכיפה סלקטיבית ולא הוגנת בפוגעת בתחושת הצדק. לאור כל זאת, ביקשה החברה לבטל נגדה את כתב האישום מתוך טענת "הגנה מן הצדק".

המדינה טענה כי טענת "הגנה מן הצדק" תתקבל במקרים חריגים במיוחד בהם המדינה התנהגה באופן בלתי סביר, וכי זהו אינו המקרה. המדינה טענה כי במועדי היבוא לא הייתה יכולה המדינה לדעת כי ההצהרה שנתנה החברה בדבר מקור הטובין אינה נכונה, וכי מלוא המידע בדבר מקור הבדים היה בידי החברה.

המדינה טענה בנוסף כי כל מו"מ שניהלה עם החברה נגע אך ורק למשפט האזרחי (לגרעון המכס) ולא למשפט הפלילי. כמו כן, טענה המדינה כי לאור המידע המצוי בתיק, הנאשמים (החברה ומנהליה) פעלו ביודעין והתחמקו מתשלום המס ואין הצדקה לבטל את כתב האישום. עוד טענה המדינה כי התיק כלל חומר רב ועבירות שנמשכו שנים רבות ובהיקף נרחב, והגשת כתב אישום כ-3 שנים לאחר ביצוען לא מהווה שיהוי, לאור זאת.

החלטת בית המשפט:

בית המשפט חזר על ההלכה כי טענת נאשם לביטול כתב אישום מתוך "הגנה מן הצדק" תתקבל רק במקרים חריגים, כאשר לא ניתן להבטיח קיום משפט הוגן או במקרה בו ניהול ההליך יפגע קשות בתחושת הצדק.

בית המשפט ציין כי הנאשמים לא הראו כל נימוק מדוע יש לקבל את הטענה בעניינם, והוסיף כי מקומן של טענות הנאשמים יהיה בטיעון להקלה בעונש (אם יורשעו). בית המשפט הדגיש כי החובה לברר את המצב המשפטי ואת כללי המקור ביחס לטובין מיובאים חל על היבואן ולא על רשות המכס.

כמו כן, קבע בית המשפט כי לאור חומרת העבירות, משך זמן ביצוען, היקפן, הגשת כתב אישום כ-3 שנים לאחר ביצוען לא מהווה שיהוי חריג.
בסופו של דבר, נדחתה בקשת הנאשמים לביטול כתב האישום והמשפט יימשך כסדרו.

(השופטת עירית וינברג-נוטוביץ, ת.פ. 2319/09 מדינת ישראל-לשכת משפטית לאגף המכס ומע"מ נ' חברת גוטקס מודלס בע"מ ואח', החלטה מיום 26.9.10, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה).