אימון מוחי
המוח שלנו הוא האיבר המעניין והמאתגר ביותר בגופנו. במהותו מצוי הפרדוקס הקשה לפיצוח והוא שאין עוד שכל מלבדו שמסוגל לחוקרו. תפקידים רבים למוח, והוא גם המקום בגופנו שהפיזי והנפשי שזורים בו זה בזה. במהלך השנים, המוח מתפתח ויכולותיו מתעצמות, עד לנקודה בה מתחילה האטה ואף נסיגה, שמתרחשת בד"כ בגיל בוגר, או שנגרמת כתוצאה ממחלה שפוגעת בעיקר בחשיבה אנליטית וגורמים בעיות זיכרון.הדבר המשמח הוא שתכונת גמישותו של המוח מאפשרת לשפר פעילותו באמצעות אימון מוחי.
מהו אימון מוחי? הצצה להתפתחות הקוגניציה האנושית מגלה כי קיימים יחסי גומלין בין נתוני תורשה לטיפוח הסביבה. מהעובר ועד הקשיש אנו חייבים דמותנו הפנימית והחיצונית למאזן כוחות עדין בין הפוטנציאל הגלום בנו לבין השפעות הסביבה. לדוגמא לתינוק נורמלי יש כושר מולד של רכישת שפה, ואין זה משנה באיזה מקום ייוולד. לעומת זאת השפה שידבר תלויה לחלוטין בסביבתו. ולכן תינוק שסביבתו הקרובה דוברים עברית ידבר עברית. לעומת תינוק ביפן שידבר יפנית. גם אצל אנשים מבוגרים גלומה בגנטיקה האטת קצב החיים ונסיגה ביכולות קוגניטיביות. אולם הסביבה יכולה להכריע הכיצד ימשיך לתפקד במגבלות הקיימות. כלומר, אם התדרדרה יכולת החשיבה האנליטית המתבטאת למשל בבעיות זיכרון, הקשיש שבסביבתו קיימת דאגה לרווחתו יכול להסתייע בשיטות המתמקדות באימון מוחי אשר מסוגלות לגרום לשיפור קוגניטיבי גם ביכולות החשיבה האנליטית, תוך שימוש בשיטות ייחודיות לאימון מוחי בעזרת בתוכנות מחשב המותאמות לאימון הכישורים הקוגניטיביים, בשילוב עבודה קבוצתית שיתרונה הגדול הוא שבנוסף לאימון מוחי משיגים גם שילוב חברתי.
חשיבה אנליטיתהגם שצמד המילים חשיבה אנליטית עשוי להישמע כמילים גבוהות ואקדמיות, הרי שכולנו עושים בכל רגע נתון פעולות חשיבה אנליטית כאשר אנו משוחחים, מאזינים למוסיקה, מתבוננים סביבנו וחשים את סביבתנו. המשמעות של חשיבה אנליטית היא פירוק המידע למרכיביו, ניתוחו ועשיית הקשרים עם מידע נוסף שיש בנו. חשיבה אנליטית אינה דבר שאנו מודעים לו בעת התרחשותו, והיא פועלת אינסטינקטיבית במהירות שאין לנו יכולת הכרתית לאמוד אותה, אלא רק ללמוד עליה מהצד. ובכל זאת כדי לפשט את הנושא, הרי שניתן לערוך שינויים ושיפורים גם בחשיבה אנליטית. למשל, מראהו של פרח כלשהו יסרק דבר ראשון באמצעות השוואתו עם מידע קיים בזיכרון והוא יוערך כמוכר או בלתי מוכר, בהתאם לנתונים שנוכל לשלוף מהמאגר במוחנו. תהליכי חשיבה אנליטית נוספים מתבצעים בו זמנית ומוסיפים לנו טיעונים ומסקנות, כגון: מה ריחו, סוגו, היכן גדל ועוד - עד שדעתנו תעבור לדבר הבא. היכולת הקוגניטיבית אותה נוכל לשפר באימון מוחי, היא בעיקר בסידור המידע, הערכת המידע על סמך הקשר רחב שכבר ידוע לנו ובחינת מקרי קצה ? למשל שפרח הוא לא פרפר על אף הדימוי היפיפה בשירו של ח.נ. ביאליק "פרפר, פרפר, פרח חי...".
בעיות זיכרוןהזיכרון הוא מכלי העבודה הקוגניטיביים החשובים ביותר. כל דבר שאנו עושים מתבסס על מידע שקיים בתוכנו ? אנו יודעים לאן ללכת, מה להגיד, איך לאכול ומתי לישון, על סמך אינפורמציה שטבועה בנו ומכוונת אותנו כיצד לפעול ולהסתדר בעולם. אי לכך בעיות זיכרון מסבות סבל רב ומקשות על תפקוד יומיומי, יהיו אלו בעיות זיכרון פשוטות כמו לזכור שם, או בעיות זיכרון מורכבות כמו לפתור בעיה. בעיות זיכרון כשכחה, קיימות בכולנו, כיוון שאילו זכרנו כל פרט ופרט היה זה כאוס מוחלט אשר בלתי אפשרי לתפקד בו. אלא שכאשר מדברים על בעיות זיכרון, עיקר הכוונה לגילאים מבוגרים, בהם חלה התדרדרות קוגניטיבית המתבטאת גם באמנזיה. עם זאת אל לנו לשכוח שניתן לשפר באמצעות אימון מוחי גם את תפקוד הזיכרון וכל ניוון קוגניטיבי כך שאימון מוחי יסייע למנוע או לפחות לדחות את ירידת הכישורים המנטאליים כדוגמת בעיות זיכרון, ובכך לספק גם לאלו מאיתנו שלא זוכרים איפה לעזאזל הם שמו את המשקפים למצוא אותם למעשה, די קרוב למוח - על הראש!
ואם תזכרו שאימון מוחי יעזור לכם לזכור, זו כבר התחלה מצוינת למצוא את חוט המחשבה שחשבתם שאיבדתם כשלא הצלחתם לומר מילה שעמדה על קצה לשונכם ומשהו בתוככם אמר שלא כדאי לתת לה לחמוק ולהשאיר טעם מר של החמצה במקום מתיקות ההצלחה שאימון מוחי פשוט יכול להשיג.
