אבחנה על פי הרפואה הסינית 

לפני 1000 שנה כשרופא היה צריך לאבחן את המטופל שלו ,
לא היו לו תוצאות של בדיקות מעבדה,בדיקות דם, הדמיות כמו:
רנטגן M.RI, C.T , מצלמות שנכנסות לגוף, ביופסיה, בדיקת שתן וצואה
וכל טופסי הבדיקה שכל כך מובנים מאליו היום..
עדיין רופא היה חייב לדעת לאבחן על מנת לתת את הטיפול הנכון
בדיקור, צמחי מרפא או כל טיפול אחר.
האבחנה בעצם באה מסימנים שנמצאים על הגוף.
כל המידע נמצא בגוף רק צריך לדעת להוציא אותו.
כמו שגשש מיומן יגלה עקבות במקום שאדם רגיל לא יראה כלום כך גם חייב המטפל ברפואה סינית למצוא את עקבות המחלה שנמצאת בגוף לאתר אותה לאבחן אותה ורק אז לתת טיפול.
חשוב להבין נקודה זו שמטפל יכול להיות מאוד מיומן בשיטת טיפול מסוימת אבל אם האבחנה שלו לקויה, הטיפול לא יהיה מדויק.
הכול מתחיל באבחנה נכונה.

על פי הרפואה הסינית קיימים ארבעה עמודי אבחנה:
ראיה, מישוש, שמיעה והרחה ותשאול.

ראיה -
איך האדם נראה מבחינה פיזית, כאן נסתכל על מבנה הפנים, מבנה גוף, יציבה.
ישנה אבחנה בסיסית וראשונית ברפואה סינית והיא ההפרדה בין יין ליאנג.
יאנג- מקושר לחום ואקטיביות.
בטיפוס יאנג נראה אדם עם גוון פנים אדום, סנטר רחב ומצח צר מבנה גוף גדול, אנרגטי ותנועות מהירות.
יין - מקושר לקור ולפסיביות.
בטיפוס יין נראה אדם עם גוון פנים חיוור סנטר צר ומצח רחב מבנה גוף רזה וחלש, תנועות איטיות.
חשוב להבין שישנה ירידה לפרטים לכל חלק בפנים ובגוף , מה הוא אומר, לאיזה איבר הוא שייך אבל קצרה היריעה מלספר הכול כאן..

אבחנת לשון-
אבחנת לשון היא אבחנה מאוד חשובה על פי הרפואה הסינית והיא שייכת גם לעמוד "הראיה".
הלשון מחולקת למספר חלקים כאשר כל חלק מייצג איבר אחר בגוף.
שיטה זו של הדמיה קיימת במספר מקומות רב בגוף כמו בכף היד, כף הרגל, הפנים, האוזן ועוד.
כאשר אנו בוחנים את הלשון של המטופל אנו בודקים את הצבע שלה המרקם שלה וצורת הלשון.
לדוגמא- אם נראה נקודות אדומות באזור של הכבד נדע שקיים חום בכבד.
אם נראה חריץ באזור של הראות - נדע שיש חולשה בראות וכן הלאה.
הלשון מראה את המצב הפנימי של האדם.


מישוש-

מישוש גוף המטופל יכול לתת לנו הרבה אינדיקציות על מצבו הפנימי של המטופל.

מרידיאנים -
ניתן למשש לאורך המרידיאנים (ערוצי הזרימה) לראות אם יש גושים, שקעים, רגישות וכו´
ועל פי הממצאים לאבחן את המצב של אותו מרידיאן.

בטן - גם הבטן מחולקת למספר אזורים שכל איזור מייצג איבר אחר בגוף.
ניתן לזהות גושים, שקעים, שינויי טמפרטורה, כאבים ועל פי מיקום הממצאים ניתן לדעת
באיזה איבר קיים חוסר האיזון.

דופק- מישוש הדופק היא גם שיטה מאוד חשובה לאבחון על פי הרפואה הסינית.
ברפואה הסינית גילו 28 איכות שונות לדופק !!
לדוגמא:
דופק מהיר יעיד על חום, דופק איטי יעיד על קור.
דופק דק יעיד על חסר דם או צי´,
דופק מתגלגל (מרגיש כמו גולה) יעיד על לחות ,
דופק מיתרי (קופץ כמו מיתר של גיטרה)יעיד על בעיה בכבד,
דופק צף מראה על בעיה חיצונית (כמו שפעת)
דופק עמוק יראה על מחלה פנימית.
וכולי...
לקיחת הדופק מתבצעת בפרק כף היד מתחת לאגודל.
הסינים גילו שיש בכל יד 3 עמדות ללקיחת דופק שכל עמדה מייצגת 2 איברים
וכך 12 האיברים מיוצגים בדופק ואם תכפילו את זה ב 28 סוגי הדופק האפשריים תראו
שמטפל מיומן יכול להוציא הרבה מאוד מידע מלקיחת הדופק של האדם.


שמיעה והרחה -

חושים נוספים שקיימים בפני המטפל על מנת לאבחן את המטופל הם השמיעה וההרחה.
מה כבר אפשר לשמוע ממטופל?
שמיעה יכולה להיות הכלי הראשון בו המטפל פוגש את המטופל - בטלפון .
אח"כ בשיחה פנים אל פנים, ניתן לשמוע את הנשימות של המטופל, כבדות? קלות? שטחיות?
עם ליחה, יובש וכו´.
למשל אנחות ( לא מיניות...) יכולות להעיד על חוסר איזון בכבד.
שיעול יבש, שיעול ליחתי, נבחני, חזק חלש- יכול להראות מהי הסיבה לשיעול..

הרחה-
הרחה היא כלי שהשימוש בו הוא פחות נפוץ למרות שהוא כלי מאוד יעיל. האף שלנו יכול לקלוט חלקיקים זעירים שנעים באוויר ויש שיטות כמו ברפואה הטיבטית שנהוג להריח את השתן של המטופל ועל פי זה לאבחן את מצב המטופל.
החומרים שהגוף מפריש מעידים על החומרים שנמצאים בגוף וכך הריח של הזעה, השתן, הצואה וההפרשות יכולות לעזור למתן אבחנה.
למשל בטיפול בשלשול חשוב להפריד בין שלשול חום לקור.
שלשול עם ריח חריף יעיד על מצב של חום - מול שלשול ללא ריח שיעיד על קור..
את זה המטופל יכול לדווח- לא צריך להיכנס איתו לשירותים...



תשאול -

העמוד רביעי באבחנה הוא התשאול.
בפגישה ראשונה עם מטופל נערך תשאול מקיף על מצבו של המטופל.
התשאול מתחיל מסקירת אורח חייו של המטופל, מצבו האישי, היסטוריה של מחלות, תרופות שהוא לוקח ועוד על מנת להבין את הסביבה שבה המטופל חי.
האדם מושפע מסביבתו וחשוב להבין את התנאים המשפיעים על המטופל.
למשל, אדם שעובד במשמרות לילה אנו נדע מיד שיש מערכות מסוימות בגוף שלו שנפגעות בתוצאה מכך שהוא לא יישן בשעות הלילה..
לאחר סקירת אורח חייו של המטופל נעבור לסקירת המערכות הפנימיות בגוף וננסה לאתר מקומות עם חוסר איזון.
חשוב לתת למטפל את כל הפרטים כי לעיתים דברים שנראים לא חשובים בעיניו של המטופל - חשובים מאוד לאבחנה של הטיפול.


מטרת האבחון ברפואה הסינית הוא להגיע לשורש הבעיה-
כלומר מהיכן המחלה נובעת.
לדוגמא: אדם שבא לטיפול ומתלונן על מיגרנה. מלבד המיגרנה הוא סובל מעצירות, הפרעות שינה ועצבנות.
על פי הרפואה המערבית האדם יצטרך ללכת ל3-4 רופאים שונים שכל אחד ייתן לו בדיקות שונות וטיפולים שונים .
ברפואה הסינית מטפל שמאבחן טוב יוכל למצוא את השורש לכל הדברים הללו שיהיה לדוגמא :
"חום בכבד".
כאשר נטפל ב "חום בכבד" על ידי שיטות שונות כמו דיקור או צמחי מרפא אנחנו נראה הטבה במיגרנה - אבל גם האדם יגיד שהשתפרו לו היציאות, שהוא ישן יותר טוב בלילה ושהוא יותר רגוע..
למה? כי טיפלנו בשורש הבעיה ואז נפתרים כל ה"ענפים" שנמצאים מעל אותו שורש.

חשוב לציין שהאבחון ברפואה הסינית אינו מסתמך רק על סימן אחד ולכן יש חשיבות לארבעת עמודי האבחנה שניתן לעשות ביניהן הצלבה ולוודא שהאבחנה אכן נכונה..
בנין יציב יעמוד על 4 עמודים..
מטפל מודרני ברפואה סינית נהנה גם מאפשרויות האבחנה העשירה של הרפואה הסינית וגם מתוצאות הבדיקות המודרניות של הרפואה המערבית.
השילוב ביניהם מגביר את הסיכוי למתן טיפול נכון יותר ומדויק יותר..