אלרגיה 

לתשומת לבכם - הכתוב בדפים הבאים אינו מהווה תחליף לביקור ובדיקה אצל וטרינר!!

מהי אלרגיה:

תגובה של הגוף כנגד חומר שאליו הוא נחשף.

אלרגיה בכלבים היא תופעה מאוד נפוצה.

כמעט כל כלב מראה סימני אלרגיה כאלה או אחרים במהלך חייו. לעתים הסימנים מאוד קלים והבעלים בכלל לא מודעים אליהם. לרוב סימני האלרגיה מחמירים עם הגיל!!

הדרכים לחשיפה לאלרגנים:

• מערכת הנשימה - Atopy

• מערכת עיכול - אלרגיה למזון, תרופות

• עור - אלרגיה למגע, שמפו וחומרים כימיים.

• הזרקה - עקיצות למיניהם.

סימנים לאלרגיה (אחד מהם או מספר סימנים):

• הכלב מתגרד.

• הכלב אוכל/"מנקה" את כפות הרגליים בצורה אובססיבית.

• הכלב "מנגב" את פיו על הקיר/שטיח לאחר האוכל.

• העור אדמומי ומגרד.

• פצעים על העור + נשירה.

• הפרשות מהאוזניים.

• הפרשות מהעור + נשירה.

חשוב להבין, מעמסה אלרגנית מסויימת יכולה להיות סבילה ע"י הכלב אך תוספת קטנה עליה תעבור את הסף ותגרום להופעת סימנים קליניים.

זאת הסיבה שרוב האלרגיות פורצות באביב/קיץ. כי אז יש אבק ואבקנים רבים המהווים גורם אלרגני נוסף לאלרגנים שהכלב נחשף אליהם במהלך החורף, והסף נפרץ.

סוגי אלרגיות:

• אלרגיה לפרעושים - השכיחה ביותר, נגרמת מחדירת רוק הפרעוש לכלב ברגע העקיצה. מספיקה עקיצה אחת של פרעוש לגרימת גירוד לשבועיים!

• טיפול - טיפול סדיר נגד פרעושים על הכלב או בבית.

• אלרגיית נשימה Atopy - השנייה בשכיחותה. שאיפה, מגע עם אבק, קרדית הבית, אבקנים, שיער וקשקשים.

• טיפול - המנעות מהגורם אם ניתן. טיפול אפשרי נוסף הוא היפוסנסיתיצזיה, היפורט בהמשך.

• אלרגיה למזון - חשיפה לגורמים אלרגנים דרך מערכת העיכול.

• טיפול - מעבר למזון שהכלב מעולם לא נחשף אליו = מזון היפואלרגני, המכיל מרכיב חלבוני ופחמימתי יחיד (למשל ברווז ותפוחי אדמה).

• הכלב חייב לאכול מזון זה בלבד ללא שום תוספת אחרת.

אבחון:

האבחון והטיפול ההתחלתיים באלרגיה הם זולים אך קשים לבעלים כי נדרש מהם המון משמעת עצמית ואורך רוח.

טיפול ראשוני:

טיפול קבוע פעם בשלושה עד ארבעה שבועות בחומר נגד פרעושים Advantage, ובמקביל טיפול יסודי בבית באקונומיקה, כביסת מצעים ושאיבת ספות ושטיחים.

למעט המזון המסחרי, אין להוסיף לכלב שום גורם מזון אחר (גם לא עשב שהוא אוכל בחוץ). חשוב להבין שגם ביס אחד של אוכל פעם בחודש עדיין יכול לגרום לאלרגיה. אם לא ניתן למנוע מהכלב אכילת שטויות בחוץ, יש לשים עליו מחסום.

טיפול המשך:

במידה והשיפור לא משביע רצון, יש לעבור למזון היפואלרגני.

כמו כן, מומלץ לבצע מבחן עור למציאת האלרגנים - המבחן מבוצע ע"י הזרקה של אלרגנים לתוך העור ובדיקת תגובת הכלב לחומרים אלו. עפ"י תשובת המבחן מורכב קוקטייל אלרגנים המוזרק לכלב במינונים עולים ובתדירות יורדת במטרה להוריד את תגובת הכלב אליהם.

מבחן זה יחסית יקר אך רוב הכלבים לא מגיעים לשלב זה.

בנוסף, כלבים שאינם מגיבים היטב לטיפול הראשוני, מומלץ לבצע עליהם מבחן לתפקוד בלוטת התריס, וזאת משום שתפקוד לקוי של בלוטת התריס תתבטא בין השאר באלרגיות.