טיול שהנושא שלו חומת ברלין עלול להיות ארוך ומייגע. אורכה של החומה היה 160 קילומטר, ולא כדאי להקדיש זמן רב מדי מזמננו כדי לעקוב אחריה. בין כך ובין כך לא נותר מחומה עצמה כמעט דבר. היום עדיין מסומנים כ-40 קילומטר ממהלך החומה באבני מדרכה. חלק מהסימון עובר דרך מרכז העיר, מרובע טירגרטן עד פרידריכסהאין, מרובע נויקלן עד פרנצלאואר ברג.
מסלול הטיול המוצע כאן מוביל אותנו רק לאורך קטע קטן של החומה. בקטע זה נוח ללכת ברגל, ועוד יותר לרכוב על אופניים. בדרך עוברים גם אתרים הקשורים לשואה ולנאציזם. אבל תחילה הסבר קצר על חומת ברלין.
עלייתה ונפילתה של החומה
החומה הקיפה את מערב ברלין יותר מ-28 שנה - מ-13 באוגוסט 1961 עד 9 בנובמבר 1989. היא הפרידה רבעי ברלין שבשליטת מערב גרמניה, משאר הרבעים ומהמדינה המזרח גרמנית כולה. את החומה בנו שלטונות מזרח גרמניה כדי לסכל בריחה המונית של אזרחיה למערב, שכן הבריחה הזאת סיכנה את מעמדם.
אף שלא היה ניתן להפסיק כליל את הבריחה, תוגברה החומה מ-1961 ואילך במכשולי גבול רבים והייתה למחסום אימתני. קו הגבול כונה במערב רצועת המוות משום שרבים מהגרמנים שניסו לחצות אותו נורו ונהרגו. כאשר התמוטט המשטר הקומוניסטי במזרח גרמניה ב-1989, נפלה גם החומה. האירוע סימל את קץ הדיקטטורה במזרח גרמניה. כדי לקבל עוד פרטים על ברלין, ההיסטוריה שלה, אתריה ומסלולי טיול רבים ומגוונים – קליק כאן.
משער ברנדנבורג לאנדרטת השואה
את הטיול נתחיל ליד שער ברנדנבורג. הן רוכבי אופניים והן מטיילים ברגל יכולים להגיע לשם בקלות ברכבת התחתית או ברכבת העירונית. יורדים בתחנת Brandenburger Tor (שנקראה עד לעת האחרונה תחנת Unter den Linden), והולכים משם דרך כיכר פריס לשער ברנדנבורג שבקצה המערבי שלה. היום הכיכר הומה מאדם. בימים שבהם עברה בה החומה לא הייתה בה נפש חיה, חוץ מכמה חיילים בעמדות שמירה. לא ממזרח ברלין ולא ממערבה – לא היה אפשר להתקרב למקום, שהיה מאז לסמל החלוקה של בירת גרמניה בימי המלחמה הקרה.
נעבור דרך השער מערבה ונפנה שמאלה ברחוב Ebertstrasse. כעת אנחנו שוב הולכים על הנתיב שבו עברה חומת ברלין. לצד המדרכה הימנית מתחיל רובע הגנים והשגרירויות טירגרטן.
משמאל למדרכה שאנחנו הולכים עליה נראה את האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו. זוהי תזכורת לתקופה הקודרת של הרייך השלישי, ולחלקה הנכבד של ברלין, בירתו של המשטר הנאצי. האנדרטה היא שדה רחב ובו "צומחות" קוביות בטון כהות. תכנן אותה האדריכל היהודי הניו-יורקי פיטר אייזנמן. בקצה הרחוק שלה יש מוזיאון מידע קטן. הכניסה חינם, מרחוב Cora-Berliner-Strasse.
נסטה מעט מהדרך למדרכה הימנית של Ebertstrasse. בשולי רובע טירגרטן עומדת "האנדרטה לזכר ההומוסקסואלים נרדפי הנאציזם".
משטח ההפקר למגדל השמירה
נמשיך ללכת דרומה ב- Ebertstrasse. תוך דקות לא רבות נגיע לכיכר פוטסדאם. קל לזהות את הכיכר, בזכות רבי-הקומות המודרניים השולטים על קו הרקיע. זוהי ככר אולטרה-מודרנית שוקקת חיים. בזמן שעמדה כאן החומה, זה היה שטח הפקר בין מזרח למערב, זרוע גדרות, מוקשים והריסות שנותרו ממלחמת העולם השנייה.
על המדרכה המזרחית, שעליה אנחנו הולכים, נגיע במהרה לכמה לוחות ביטחון מלבניים הניצבים על פלטפורמה המגביהה אותם מעט. זהו שריד קלוש של חומת ברלין שהושאר כאן כמעין אנדרטה. יש כאן שלטים עם הסברים על החומה. ממש לידינו יורדות מדרגות לתחנת הרכבת התחתית פוטסדאמר-פלאץ.
על המדרכה רואים פס, שהוא כהה יותר משאר המדרכה. כאן בדיוק עברה החומה. נחצה את הכיכר דרומה ונמשיך ללכת ברחוב שטרזמן (Stresemannstrasse). נפנה שמאלה לרחוב Erna-Berger-Strasse כאן השאירה חומת ברלין שוב עקבות. כאן עומד אחד מארבעת מגדלי השמירה ביחידים ששרדו מגדר הגבול. זהו גם המגדל השלם ביותר.
אל מרתפי העינויים של הגסטאפו ומשרדו של אייכמן
נחזור לרחוב Stresemannstrasse ונמשיך ללכת עוד מעט דרומה. ושוב נפנה שמאלה הפעם לרחוב Niederkirchnerstrasse. כאן עברה חומת ברלין על המדרכה הימנית. לבית מרטין גרופיוס (Martin-Gropius-Bau), המארח תערוכות ואירועים, היה בימים ההם אפשר להגיע רק ברגל. בצד הנגדי של הרחוב עומד בניין הלנדטאג הפרוסי, שבו שוכן היום בית הנבחרים של מדינת ברלין.
אחרי שעוברים את בית מרטין גרופיוס מגיעים לאתר זיכרון כפול. כאן רואים על המדרכה עוד שריד של חומת ברלין. הוא מסתיר מאחוריו את אתר ההנצחה של פשעי הנאצים, "טופוגרפיה של הטרור". במקום הזה עמדו בשנים 1945-1933 המפקדות הראשיות של המשטרה החשאית (גסטאפו) עם בית סוהר מיוחד ומרתפי עינויים, האס-אס, שירות הביטחון של האס-אס (SD) והמשרד לביטחון הרייך, שהעומדים בראשו היידריך ואייכמן תכננו את השמדת יהודי אירופה. מעל היסודות שנותרו מהבניין המפלצתי הוקם מרכז תיעוד ותצוגה.
ברכבל מאולתר אל החופש
ובצד הנגדי, בפינת רחוב וילהלמשטראסה (Wilhelmstrasse) עומד הבניין הענקי והקודר דמוי הקופסה שהקים הפושע הנאצי הרמן גרינג למען מיניסטריון התעופה של הרייך שבראשו עמד. אחרי מלחמת העולם השנייה, בזמן השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה, נותר בניין ממשלתי ונקרא "בית המיניסטריונים". היום יושב בו משרד האוצר של גרמניה, וקוראים לו "בית דטלוו רוודר" ( Detlev-Rohwedder-Haus) על שם שר הכלכלה של גרמניה, שנרצח ב-1991 בביתו בדיסלדורף מיריות רובה. הרוצח לא נתפס עד עצם היום הזה.
מגג בית המיניסטריונים הצליחו בני זוג מלייפציג ובנם בן ה-9, ב-28 במאי 1965 בשעות הלילה, המאוחרות לעבור מעל לחומה על רכבל שבו במו ידיהם. היה להם יותר מזל משכל. חיילים סובייטיים ראו את הבריחה אך לא התערבו. יתכן שחשבו שסוכני השירות החשאי המזרח גרמני, שטאזי, מתגנבים בדרך זו למערב ברלין.
ספארי בטראבי
בצד הנגדי של הרחוב (צימרשטראסה (Zimmerstrasse) מס' 97, פינת וילהלמשטראסה) פועלת חברת "טראבי-סאפארי", העוסקת אף היא בימים ההם. יזמים גרמנים חרוצים מפעילים עסק של טיולים בנהיגה עצמית בכ-60 מכוניות ישנות מדגם "טראבאנט" מתוצרת מזרח גרמניה. המכוניות הללו מכונות בפי הגרמנים "טראבי". עסק הטיולים פועל גם פוטסדאם ובדרזדן, אך בברלין הטראבי נוסעות במסלול לאורך החומה, עם הדרכה מתאימה.
המקום קרוי גן הבלון. מכאן ממריא בשעות קבועות כדור פורח עם פרסומת לעיתון די ולט ומטיילים שרוצים לראות את ברלין ממרומים. הגבול בין מזרח גרמניה למערבה עבר ממש על תוואי הכביש של צימר שטראסה, בין שורות הבתים.
צ'רלי לא היה כאן
צימרשטראסה חוצה כעת את רחוב העסקים והקניות פרידריכשטראסה. כאן בצומת עמדה בימי המלחמה הקרה עמדת ביקורת הגבולות של הצבא האמריקני צ'ק פוינט צ'רלי. כאן עברו חיילים של צבאות בעלות הברית בלבד. לאחר הקמת החומה ב-13 באוגוסט 1961 הוצבו כאן זה מול זה טנק אמריקני וטנק סובייטי חמושים ומוכנים לירי.
אגב, השם צ'רלי אינו מנציח אדם כלשהו. המילה צ'רלי מסמלת את האות C באלפבית הפונטי. כלומר, זו הייתה עמדה C. היו גם עמדות A ו-B. אפשר לראות גם אותן, אך הן רחוקות מאד.
היום לא נותר הרבה מאותם ימים סוערים. בצומת מוכרים מזכרות למיניהן הקשורות למזרח גרמניה ולחומה, ומטיילים מצטלמים ליד דגם של עמדת הגבול. תולדות החומה והמקום מתוארים ב"מוזיאון שליד צ'ק פוינט צ'רלי", הפועל בבנין הסמוך.
מסלול הטיול מסתיים כאן. מי שמעוניין באתרים נוספים הקשורים לחומת ברלין, למלחמת העולם ולשואה, ולאתרים מעניינים אחרים המושכים המוני תיירים לברלין, מוזמן להקיש כאן.
