פילאטיס, היא שיטה שהומצאה על ידי ג''וזף פילאטיס בתקופת מלחמת העולם השנייה, במטרה לשקם פציעות גופניות. בשנים האחרונות תפסה שיטה זו תאוצה בקרב מכוני כושר רבים, מאמנים אישיים המתמחים אך ורק בפילאטיס.
יתרונות השיטה שהיא מדויקת, עובדת על כל שרירי הליבה המרכזיים כגון : אגן, בטן. עבודה על שרירים אלה, משפרת את היציבה והחזקת הגוף. פעילות זאת לעיתים נראית קלה, אך לא כדאי לטעות, פילאטיס היא שיטה לא קלה. עצימות התרגילים הולכת ועולה ככל שמתקדמים.
הפעילות עצמה משלבת התרכזות בנשימות, קואורדינציה, כח וכמובן גמישות שהולכת וגדלה עם הזמן. באמצעות תרגילים שלכאורה נראים פשוטים, הגוף פשוט נמתח.
לא פעם במהלך תרגילים מסוימים, מרגישים רעד מסוים בגוף, כמו מיתרים בכלי נגינה ככל שמתרכזים יותר בעבודה מדויקת, כך מרגישים את הרעידות ואת המיתרים עובדים.
הפעילות נחלקת לשניים: האחד פילאטיס מזרן והשני פילאטיס מכשירים.
פילאטיס מזרן מבוסס בעיקר על משקל וכובד הגוף. כמובן שנעזרים בציוד כגון: כדור פיטבול, משקולות ידיים, גומייה, גליל ופיזיקל.
בפילאטיס מכשירים, המיטות עם הקפיצים מסייעות למתאמן/נת בדיוק התרגיל. ישנה תחושה שהמכשיר "דוחף" לביצוע נכון ולטווח תנועה גדול על מנת לשפר את הגמישות.
פילאטיס מומלץ לכל אדם ואישה אשר מעוניינים לתת מקום לכוח, גמישות ועיצוב מדויק. התוצאות מרשימות, הגוף נראה ארוך, גמיש, טווח התנועה משתפר וכמובן אם ישנה היסטוריה של פציעות יכולה השיטה לסייע.
על מה חשוב להקפיד?
שורש כף היד בתרגילים השונים, ברכיים וגב. חשוב להיות קשובים לגוף כל תרגיל אשר יוצר לחץ, תנועת אי נוחות יש להפסיק מיד. למרות שהשיטה נועדה לטפל בפציעות, אין צורך לעודד ולגרות פציעות חדשות. יש מגוון חלופות לכל תרגיל , לכן לא מומלץ להעמיד את הגוף בלחץ מיותר.
יש הרואים דמיון בין פילאטיס ליוגה אולם לטעמי ההבדל ביניהם זה כמו עולם הציור בעוד שיוגה הוא סוג של ציור אבסטרקטי, פילאטיס הוא ציור פיגורטיבי.
לא משנה למה זה דומה, את מי זה מזכיר מה שחשוב הוא להפקיד על שגרת אימונים המתאימה לשגרת החיים כי גמישות מתחילה בתוכנו. אם לא נצליח לשלב פעילות בין המטלות השונות, לא נצליח לראות תוצאות לאורך זמן וחבל.
