אין סליחה ואין מחילה גם לא ביום הכיפורים. *
מאת: צבי גיל. המאמר מתפרסם באתר המחבר "זרקור".
הכאת על חטא ביום כיפורים הייתה צריכה לכלול גם הפגיעה בכבודם של אלה שהלכו מאיתנו ומקום קבורתם עלוב ומוזנח.אבל הם לא יכולים לסלוח, ואיש אינו רשאי לעשות זאת במקומם. זאת תעודת עניות גם לאלה החיים, לרבות משפחות הנפטרים.חשיפת עצמות של עובדי אלילים מלווה אצלנו בשערוריות וגם בהוצאת הון עתק כאשר מדובר בביטול בנייה או בהזזת תוואי של כביש. ואילו הזנחת בתי עלמין יהודיים, והפיכתם לנכסי נדל"ן וזלזול מחפיר בכבוד המת ומשפחתו החיה- אלה דברים ש"אתרא קדישא" ומקהלת הרבנים לא מזיז להם. גם לא למשרד לשרותי דת ,גם לא למועצות המקומיות ולמועצות הדתיות, ולחברה קדישא, ולמרבה הצער והבושה- גם לא לציבור המקומי והרחב.
ביוני 2008 כתבתי פוסט בשם" המקום שבו הדת נפרדת מן המדינה- "בית עולם" כשטח הפקר "בישראל, הדת מלווה את האזרח, דתי או חילוני, מרצון או מאונס, מרגע הולדתו ועד לקבורתו. כול זה עולה ,בין היתר, ממון , ולעיתים ממון רב- ציבורי ופרטי. רק בסוף אותה דרך, לאחר שהחזן גמר לשיר "אל מלא רחמים", והרב ביקש סליחה ומחילה מן המת, ותוקעים לידם של כלי הקודש את השטרות, הממסד הדתי מעביר את האחריות של נפש הנפטר ל"קדוש ברוך הוא"(גם זאת בעירבון מוגבל שכן מעמדם אצלו די רופף כנאמר "לא המתים יהללו יה ולא כול יורדי דומה- תהילים קט"ו) , ואת הטיפול בשרידיו, לשלטונות החילוניים . קיימת אמנם "המועצה הדתית" אך בפועל היא מהווה גורם סליקה של המועצה המקומית: "בית העלמין שייך למועצה הדתית" .ואילו המועצה הדתית מתלוננת על העדר תקציבים, ומפנה את האזרח למועצה המקומית . משמע בית הקברות, הוא שטח אקסטריטוריאלי בכול הקשור לטיפול בו. שטח הפקר והפקרות."
גם אם פורמאלית שרותי הדת שייכים למשרד לשרותי דת(כפי שהוא נקרא היום.) ומשרד זה אחראי על המועצות הדתיות,ואלה אחריות על חברות קדישא והם על בתי העלמין., המועצה, או השלטון המקומי לא יכולים להתנער מן המצב בבית העלמין בשטחם. זה אינו שטח אקסטריטוריאלי.לפי bet almin com יש בישראל 640 בתי עלמין שמחולקים לפי בתי עלמין ממלכתיים,יהודים דתיים, אזרחיים או פרטיים. הם ממוקמים בשולי הריכוזים העירוניים, בישובים חקלאיים וכיו"ב. בתי העלמין הדתיים, ואלה הרוב המכריע מנוהלים על ידי חברות קדישא.
לא עשיתי מחקר על בתי העלמין. מי הראוי שהוא ייעשה. אני מבקר באי אלה מדי פעם, אבל אז כמשתתף באבלו של קרוב משפחה, ידידים ואחרים'. שלושה בתי עלמים קרובים ללבי.בית העלמין הישן ברחוב טרומפלדור בתל אביב, שבו יש גל ?עד לקרבנות השואה בעיר הולדתי,זדונסקה וולה,ובה נספתה רוב משפחתי כולל אבי ואחיי. בית העלמין בהר המנוחות בירושלים, שבו קבורה אימי, ובית העלמין בקדימה שבו קבורה רעייתי,ישוב שבו חיות שתי בנותיי ומשפחותיהם. אימי חיה בגבעתיים, אך בעת ביקור בפסח היא נפטרה בביתנו בירושלים ב"מיתת נשיקה" .צדק פואטי לאחר התופת שהיא עברה בשואה ומכול משפחתה נותרה היא והבכור בבניה.היא הובאה למנוחות בגבול שבין האזור הישן לבין הר תמיר ב "הר המנוחות" אשר על הצלע המערבית של שכונת גבעת שאול.
בעיית הקבורה בירושלים היא קשה מאוד,ויש חלקות קבורה שבנויות לגובה. אבל יחד עם זאת בית העלמין איננו מוזנח.מתחמי ההספדים הם אולמות סגורים,מסודרים,מנוקים. המעבר בין השורות רחב יותר ויש שיחים בין השבילים הראשיים, והשטח מתוחזק ומנוקה כהלכה, וכמובן אנשים פרטיים כמוני דואגים שקברות יקיריהם יטופחו. בכלל,ירושלים, היא הררית ומלבד החורש הטבעי צריך להשקיע הרבה בגידול עצים ובטיפוחם. לא כך המצב בשרון, וקדימה היא בלב השרון..כאן לא צריך לקלקל ולעקור.כאן צריך לשמור ולתחזק.
בית העלמין בקדמה-צורן.
כאמור רעייתי קבורה בבית העלמין בקדימה צורן, ישוב ממזרח לנתניה על כביש מספר 4 .ישוב שנמנה עם המקומות המוניציפאליים שבראש הדרוג כלכלי- חברתי. לפי נתוני הלמ"ס לראשית 2008 המועצה המקומית מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי גבוה-בינוני (7 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ו (2005/2006) היה ? כ -62% . השכר הממוצע של השכירים בשנת 2005היה 8,964 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,324 ש"ח). (ע"פ ויקיפדיה) מאז המצב הכלכלי השתפר יותר, שכן אנשים בעלי יכולת הקימו בה בתים פרטיים,חלקם וילות מפוארות. מכאן שמדובר בעצם במועצה מקומית עשירה.אבל הביצועים של מועצה זאת-ירדו.
מכיוון שאני לא תושב המקום,ורציתי שרעייתי תהיה קבורה במקום ולצידה חלקה בשבילי, הייתי צריך לשלם ב-2002 סכום לא מבוטל, ואינני בא בטענות על כך.בית העלמין בקדימה לא טופל במיוחד, אבל מכיוון שהוא מוקף בטבעת של עצי השרון מהם בני יובל ומעלה, היה בבית הקברות מעין יופי ושלווה טבעיים. הוא לא היה ערום.אבל, כאמור לא רק שהוא לא טופח, הוא הוזנח. ואינני זוכר אם אי פעם בביקוריי במקום במהלך 8 שנים בקרוב, שבכניסה או בפאתי בית הקברות לא היו ערמות של פסולת בנייה, ערמות חול וסתם זבל.
כאשר אחת מבנותיי תושבת המקום התלוננה במועצה המקומית "קדימה - צורן " על מצב בית העלמין.("בית עולם", ואנשים בחו"ל קראו זאת "בית- חיים" , בלשון סגי נהור)- נאמר לה שהסוגיה שייכת למועצה הדתית. בשעתו לאחר פניות חוזרות ונשנות למועצה הדתית ולמועצה המקומית קדימה, שלא נענו, שלחתי תלונה למשרד הפנים, שאמור להיות מופקד על הנעשה בשלטון המקומי. בתשובה נאמר לי כי העניין יטופל על ידי המועצה המקומית. כמובן שלא טופל. הדרך לבית העלמין משמשת גם כלים חקלאיים, ולכן הערתי שאם הנזק לדרך נגרם כתוצאה ממעבר הכלים, יש לתבוע מן הבעלים של השטח לטפל בכביש. גם מבחינה זאת, קדימה היא איזה אנדרוגינוס של עיר וכפר.
אלא שטעות לחשוב שהנדל"ן עוצר בעיר ולא עובר לפריפריה.להיפך. בעיר הוא מיצה את הפוטנציאל וכיסיו טפחו, בפריפריה יש פוטנציה. כרישים חיים במים ואילו נדל"ן הוא על קרקע מוצקה. משום כך נראה לי שהכינוי ",כרישי נדל"ך "מוטעה. ישנם יצורים יבשתיים שחיים על דם של טרפם, ולא צריך להרחיק עד למים. אילו אלה חיו רק במים הם לא היו מגיעים לבתי העלמין יהודיים במדינת ישראל שבהם לא טומנים אפר אלא גופות. אך הנדל"ניסטים הגיעו גם לבתי העלמין. ואין זה משנה אם אלה מחופשים למועצות הדתיות וכלי קודש אחרים שבידיהם הופקד המונופול של קבורה יהודית.ואילו השלטון המקומי,ליתר דיוק המועצות המקומיות מתנערות מן הסוגיה בטענה שזה שייך למועצות הדתיות משל היו אלה מובלעות של הוותיקן ברומא.
מועצה דתית, היא רשות ממלכתית, אשר תפקידה לספק את שירותי הדת של תושבים יהודיים ברשות המקומית. יסודה הוא ב"ועד הקהילה" בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל בתחילת דרכה היא היוותה את ועדת ההנהלה של מועצת השחיטה שישבה במקומות שונים בארץ, בעיקר בערים הגדולות. תפקידיה היו כשמה, לטפל בכל העניינים המנהליים הקשורים בשחיטה הכשרה. אך כבר עם הקמתה התרחב שדה הפעולה שלה לענייני שבת ועירובין, מקוואות, שיעורי תורה ורוב שאר השירותים שהמועצה הדתית מספקת, או אמורה לספק. עם קום המדינה ניתן תוקף חוקי לתפקידיה המורחבים של מועצת השחיטה, ושמה הוסב למועצה דתית. והם מוסיפים לשחוט אותנו בעודנו בחיים. כיום פעילות המועצה הדתית חולשת על פני תחומים רבים בחיי הקהילה ומשגיחה על הישראלי מיום לידתו ועד פטירתו. המועצה הדתית מספקת שירותי דת כגון: ברית מילה, בר מצווה, נישואין, כשרות, טהרת המשפחה, שירותי קבורה, שבת ועירובין, פעילות תרבות תורנית, קשר הדוק עם בתי הכנסת,ועוד. זה המנדט הכתוב שלה. וככה היא אמורה לפעול גם בישוב קדימה-צורן.
ואם היה לי ספק בקיומה של זאת הוא מופיע באותיות דפוס באתר והאיש שאחראי יוםטוביאן אליהו- ח"ק (חברא קדישא) שליד המועצה הדתית קדימה,ת.ד 259 רח' משמר הירדן - קדימה.
עלבון לחיים-למתים כבר לא.
באותו פוסט כתבתי: מכיוון שקדימה הוא עדיין ישוב מעורב, עירוני- חקלאי. בית העלמין נמצא בעצם בטבורה של העיר.ואתה רק נכנס לדרך שמוליכה לבית העלמין, כחמישים מטר מן הרחוב הראשי, והרחוב הופך לדרך מרוסקת, איזה yol בכורדיסטאן התורכית, מלאת מהמורות, שבקיץ מתמלאות בחול ואילו בחורף הופכות לבולעני מים מסוכנים שיכולים להציף את הרכב או לשבור את השלדה שלו. בית העלמין עצמו עטור בחורש שצומח בשפע בחלק זה של השרון, וטבעי היה שבית קברות ישתבץ בנוף הזה. אבל זה לא כך. בית העלמין עצמו, מוזנח, אפילו מלוכלך , השירותים מזוהמים, האביזרים שבורים, מתחם ההספדים בחוץ, חדר הטהרה הוא צריף עלוב, השבילים בין המצבות- חתול בקושי יעבור דרכם. אין איזו "שדרה מרכזית" ושבילי רוחב הולמים לעבור בהם. יש לי הרגשה שלבם של אנשי המועצה הדתית, נחמץ על השבילים הצרים. אילו היו רחבים יותר אפשר היה לרצף בהם עוד מצבות. הכול כאילו בערמה אחת גדולה.כול ס"מ מנוצל. משלמים בעבורו. אם במקרה נערכת אזכרה, אין לאנשים מקום לעמוד אפילו לא בנתיבים הצרים ואז הם יושבים על המצבות, או ,כדי לראות, עומדים עליהם. חשבתם על זה. האם בבית עלמין נוצרי יקרה כדבר הזה. ברז השקיה מצוי במקום אחד, מהברז השני נטלו את הידית כדי שלא להשתמש במים.
העליבות והחרפה זועקות.כאשר אתה מבקר בבית עלמין כמו קדימה, עם כול האפשרויות להיות אתר מנוחות ראוי, אפשרויות שלא מוצו בצורה שערורייתית, אתה מבין מדוע אנשים מבקשים להיקבר בקיבוץ עינת. אן במקומות אחרים, כמו קיבוצים.זה לא רק מכיוון שהם חילוניים. זה בעיקר משום שבבית העלמין שם מקפידים על כבוד למת וכבוד למשפחה ולסביבה גם כן. גם אם זה עולה ממון. גם אני שילמתי ממון רב בעבור המצבות.ככלות הכול על מה הולכים האלפים ועשרות אלפים: .בעבור מצבה- אני משלם. שהיא תצמח- היא תניב תשואה, והמניה תעלה בבורסה? בעבור הקבורה משלם הביטוח הלאומי. אז בשביל מה הכספים אם לא בשביל טיפוח. ומכול מקום ישוב שמצוי בעשירייה השביעית ברמת החיים בארץ ,יכול וחייב ליתן את הדעת גם לחלקת זאת של דרי עולם, עם מועצה דתית או בלעדיה, שלא לדבר על משלמי המסים של אותם קרובים שכבר אין להם זכות הצבעה.
על כך אני יכול להוסיף כעבור יותר משנתיים כי הדבר היחיד שקרה הוא, כאמור, הוספת קברים ועקירת עצים עתיקים ביוני השנה כתבתי מכתב ליו"ר המועצה מר איציק גולברי : אני לא תושב המקום. אבל יש לי שתי בנות שגרות בו ורעייתי שקבורה בו. זאת הסיבה שכאשר אני מבקר את בנותיי אני מבקר תחילה בבית העלמין.אם אני לא טועה כתבתי פעם שמועצה מקומית כמו קדימה, אשר נמצאת בצמרת של דרוג המועצות המקומיות מבחינת רמת החיים, ראוי שתשים לב גם ל"רמה", של אלה שטמונים באדמתה. היא מחויבת לא רק להקדיש תשומת לב לאזורים הבולטים, אלא גם הפחות פתוחים כמו בית העלמין.
בית העלמין של קדימה יכול היה להיות פינת חמד, אילו היו מתחזקים אותו. לשברון הלב לא זו בלבד שהדבר לא נעשה אלא עצים עתיקים נעקרו כדי להוסיף חלקות נדל"ניות לקברים חדשים, ולא ניטעו חדשים במקומם. זאת לא תעודת כבוד למועצה מפותחת. כביש מתפורר כתוצאה ממעבר כלי רכב כבדים של החממות, מן הראוי שיתוקן על ידם, ולא - שהמועצה תעשה זאת. הכניסה מן הראוי שתהיה מכובדת, לא רק למתים, הם לא בוחרים יותר, אלא לחיים. מן הראוי שמתחם התפילה וההספדים יהיה מוצל. וכיו"ב. אני מודע שזה תפקידה של המועצה הדתית, אך אלה פיקציות, גופים ארכאיים מרושלים .מי שחייב לעשות זאת או להפעיל לחץ עליהם זה ראש המועצה המקומית.
אם יינטעו עצים אני מוכן גם להרים תרומה ובלבד שהמקום יהיה הולם להתייחד בו עם מי שיקר לנו ביותר,והוא לא יכול יותר להשמיע קול. אני מפציר בך אדוני שתקדיש תשומת לב לפנייה שלי ותעשה למען תיקון המעוות
מאז עברו יותר מחדשים ולא זכיתי לשום מענה לא מראש המועצה ולא מן המועצה הדתית או מן החברא קדישא. אל תשלה את עצמך- לא תקבל תשובה: אמר לי אחד מבני המשפחה בקדימה.ואני יודע מדוע לא אקבל תשובה. זאת מן הסיבה הפשוטה שאותה אני מעלה בכול סוגיה ציבורית. "לא קיסר הוא הגיבור כדברי ההספד של אנטוניוס על קברו של קיסר- הרומאים הם עדר." הציבור השותק, ואיתו נמנות המשפחות שלי שגרות בקדימה. שתיקה זאת, אלם ציבורי זה הוא בעצם מתכון לרודנות שלטונית- להנהגה ירודה,חדלת אישים, מקומית או לאומית. הדמוקרטיה היא כסות מזויפת. העצים לא מתים זקופים- הם נגדעים. סופם כסוף יורדי דומה, והציבור עומד דום לזכרם, ונאחז באבנים כדי שהוא לא ימעד
צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.
