חרדה 

דאגה ופחד הם רגשות חזקים ולעתים משתקים. ואולם, חשוב להבין כי לרגשות בכלל ולרגשות שליליים בפרט יש מטרה וטמון בהם מסר: המטרה הראשונית של רגשות כגון דאגה, חשש, פחד, חרדה וכד' היא להגן עלינו מפני סכנה צפויה, להכין אותנו נפשית לאירוע שעתיד להתרחש, ולמנוע מאיתנו מצב שבו אנו מתעלמים מן הסכנה או פועלים בלי מחשבה ובאופן פזיז.

ואולם, הבעיה עם  הרגשות הללו, שכל עוד הם קיימים ברמה מסוימת ושומרים על מפלס נמוך יחסית – הם אכן מגנים עלינו, ואולם כאשר הם עולים מעבר לאותו מפלס ענייני והגנתי – הם מציקים לנו ולעתים אפילו משתקים אותנו.

יש הבדל בין מצב שבו אנו בודקים ומכינים את עצמנו לתרחיש מסוים, והחשש או החרדה מחזיקים אותנו ערניים ודרוכים לקראתו, לבין מצב שבו אנו מעלים במוחנו תסריטי אימה חוזרים ונשנים, המייסרים ומיגעים אותנו, ואשר סופם להתיש אותנו נפשית ופיסית.

לדאגה ופחד יש השפעה ישירה על גופנו, אשר לטווח קצר היא חיונית, ואולם לטווח ארוך היא  יכולה להיות הרסנית. ולכן דאגה לא עניינית, ופחד מתמשך יכולים לגרום לנו נזק יותר ממשי לא פחות מאשר אותו תסריט שאנו חוששים מפניו.

הדרך להתמודד עם דאגה חייבת מודעות מצד אחד ושליטה מצד שני על המחשבות שלנו, ואת שני אלה ניתן להשיג על ידי מודעות ושיח פנימי חיובי ((Affirmations.

הכלים הבאים יכולים לסייע בהורדת מפלס הדאגה והפחד:

נשימות והחזקת הגוף

כאשר אנו דואגים או חשים פחד,  אנחנו נוטים "להתקפל" פיסית לתוך עצמנו, וגרוע יותר – אנחנו "שוכחים לנשום". כאשר גופנו מופעל על ידי רגשות של דאגה או פחד הכתפיים שלנו צונחות פנימה, יחד עם הצוואר והראש, והנשימות שלנו נעשות קטנות ומהירות.

הדרך המהירה ביותר להקל את הלחץ הנפשי הוא קודם כל לעמוד, להרים את הראש והכתפיים, להרים ידיים לצדדים או למעלה, ולנשום נשימות עמוקות ואיטיות. לקחת הרבה אוויר בצורה איטית ולנשוף אותו החוצה בצורה איטית.

אז נשמו נשימה עמוקה...ושחררו לאט.

לבדוק את העובדות

בכל מצב שבו אנו נכנסים לדאגה או חרדה השלב החשוב ביותר הוא לבדוק מה באמת קורה, ומה באמת המצב. והדגש כאן הוא על המילה "באמת", משום שכאשר אנו במצב חרדה, אנו נוטים לראות את הדברים הרבה יותר גרועים מכפי שהם באמת, ואנו נוטים גם לשכוח פרטים חשובים.

לכן חשוב לקחת נייר ולרשום את העובדות הקשורות בסיטואציה המדאיגה אותנו.

בחן את האופציות לפעולה

לאחר שפרשנו את העובדות, ובדקנו מה בדיוק מעורר בנו דאגה או חרדה, חשוב לשאול: אז מה אני  יכול לעשות בקשר לזה?

כאשר אנו במצב חרדה או דאגה, יש לנו נטייה לתפוס את עצמנו כחסרי אונים מול המצב. כלומר: הנטייה הטבעית תהיה לומר לעצמנו – אין מה לעשות וזהו זה. אני יכול רק לדאוג....

ולכן כאן דרושה קצת התמדה ועקשנות, וקצת יכולת שליטה במחשבות שלנו.  חשבו ומצאו: מהם הפתרונות היצירתיים או הדברים הפרקטיים שאנו יכולים לעשות ביחס לאותו מצב או אותן לעובדות שמצאנו? חשבו גם: מה עשיתי בעבר כשהייתי במצב דומה? מה אנשים אחרים במצב שלי עושים כדי להתמודד עם המצב?

עשו רשימה של כל הדברים שניתן לעשות, בקשר למצב.

עתה ערכו רשימה נוספת – מה יגרום לך לחוש טוב יותר ברגע זה?

החלט ופעל

רשמו: "הדברים שאני מתכוון לעשות הם:...."

בחרו אופציה אחת או יותר מתוך הרשימה הראשונה – של ההתמודדות עם המצב, ואופציה אחת מן הרשימה השנייה – מה יגרום לי לחוש טוב יותר ברגע זה.

ציינו מועד לפעולה:  מתי אני מתכוון לפעול? ואז פעל!

היה עסוק

דאגה ופחד תובעים מאיתנו אנרגיה וגם זמן, לכן במובן מסוים הם "לוקסוס".

כאשר אנו עסוקים במשהו שחשוב לנו ושתובע מאיתנו אנרגיה וריכוז - אין לנו זמן לפתח דאגות וחרדות. לכן, אחת האסטרטגיות היעילות ביותר בהתמודדות עם דאגה ופחד היא להעסיק את עצמנו בכל מיני דברים. רצוי שתהיה זו עבודה מאומצת שתובעת ריכוז.

התנתק ממקור הדאגה

אם הדאגה או הפחד מופעלים או מוגברים על ידי מקור חיצוני (כגון טלוויזיה, רדיו, עיתונים, אינטרנט, או אפילו אדם מסוים בסביבתך) נסה להוריד את המינון שבו אתה מקבל מסרים מאותו גורם מעורר דאגה.

הרשה לעצמך להיות מעודכן במה שחשוב לך, מבלי להיסחף למצב שבו הנך חשוף כל הזמן לאינפורמציה מעוררת חרדה.

להבחין בין התמונה המצטיירת במוחנו לבין המתרחש

חשוב להבין שהתמונה שנוצרת במוחנו כאשר אנו דואגים או חרדים איננה המציאות.  דרך מצוינת להוריד את מפלס הדאגה היא לומר לעצמנו שוב ושוב: "המצב שאני דואג לגביו, איננו המציאות. הוא לא התרחש, וגם לא חייב להתרחש"

אחת הסיבות שהדאגות וחרדות משתלטות עלינו ומשתקות אותנו היא שאנחנו מניחים לאותה תמונה שיש לנו בראש להשתלט עלינו ואנו פועלים כאילו היא כבר התרחשה. ולכן הצהר בכל פעם שאתה דואג או חרד: "הדבר שלגביו אני דואג, הוא לא המציאות!"

אחד הדברים המדהימים הוא שכאשר אנחנו עושים זאת - הדאגה והפחד מאבדים את אחיזתם בנו!

צור תמונה אלטרנטיבית בדמיון

הדמיון הוא אבי הרגש. כאשר אנו חשים דאגה או פחד, השלב המקדים הוא שאנו יוצרים תמונה בדמיוננו אשר היא שמדאיגה או מפחידה אותנו. ואולם הדמיון הוא כלי שאנו יכולים ללמוד לשלוט בו. כאשר הרגש השלילי מציף אותנו אנחנו יכולים במודע לדמיין משהו מרגיע, אירוע טוב שיקרה לנו, או מצב טוב. כלומר: כמו המסר של הסרט "הסוד" – אנחנו יכולים ליצור סיטואציות עתידיות אופטימיות בדמיון ולהאמין בהם, וכך למגר דאגה ופחד.

דאגה ופחד הם הזדמנות לצמוח ולהתחזק

רבים מאיתנו מנסים לברוח מהדאגות או הפחדים. כמובן שאלו רגשות לא נעימים, אבל, זו גם הזדמנות לצמוח ולהתפתח.

בכל פעם שהנך חש דאגה או פחד, התחל להתבונן במה שקורה לגופך ובמחשבותיך. נסה לבחון:  באיזה תנאים הרגש מתגבר ומתי הוא נחלש. כך תוכל למצוא כלים ושיטות שיסייעו לך להתגבר על דאגה ופחד.

דאגה ומיני פחדים אחרים יכולים לשמש עבורך כמדד לרמת האמונה העצמית שלך וליכולת שלך להתמודד עם מצבים נפשיים שליליים. וכאשר אנו מתמודדים איתם – אנו צומחים.