מדוע ישנו פער הולך וגדל בין הציפיות המסורתיות משני המינים לבין המציאות העכשווית בשטח? 

מדוע ישנו פער הולך וגדל בין הציפיות המסורתיות משני המינים לבין המציאות העכשווית בשטח? / מאת יואב ברנזון

חינוך לציפיות לא שוות

לאורך מאות שנים, החינוך שגברים ונשים קיבלו היה תמיד לציפיות לא שוויוניות ומאוד שונות משני המינים. במקום חינוך לשיוויונית - החינוך כוון כדי להנציח את הפערים הגדולים בציפיות מגברים ומנשים.

כתוצאה מכך, התרחש תהליך של העמקת הפערים בין גברים ונשים באמצעות ציפיות שונות מגברים ומנשים אשר הנציחו את הבידול של כל אחד משני המינים. 

הציפייה מגברים

הציפייה מגברים היתה קודם כל לפרנס ולהביא הביתה את עיקר הכלכלה. מעבר לכך, הייתה ציפייה מגברים שיגוננו על בת הזוג שלהן, יבטיחו את מצבה הכלכלי, יתמכו ויסייעו לה, יקשיבו ויכילו את מצוקותיה, יסייעו לה בגידול הילדים ויתנהגו אליה בג'נטלמניות ובלארג'יות. לדוגמה, לאורך מאות בשנים היה ברור שאם גבר מעוניין אישה - עליו לחזר אחריה, לעשות בשבילה הכל ולמעשה לשאת אותה על כפיים ולשרת אותה - כי היא הפרס.

הציפייה הזו היא כה מושרשת עד שהיא הפכה מבחינת נשים רבות לסוג של זכות מובנת מאליה, סוג של "אתה חייב לי" במקום "האם אתה בכלל מסוגל או רוצה בכך". היא מביאה לכך שברגע שגבר לא עומד בציפייה הזאת - האישה מרגישה תרעומת על עצם ההפרה של החוזה הבלתי כתוב בין הגבר לאישה. כתוצאה מכך - היא באה אל הגבר בטרוניות, היא תובעת שהוא יעמוד בציפיות הללו והיא מתעמתת איתו אם הוא מסרב או מבקש לחרוג מהציפיות המקובלות. 

הציפייה מנשים

הציפייה מנשים הייתה קודם כל לעמוד מאחורי הגבר שלהן, לתת לו כבוד, לוותר לו ולגלות תמיד גמישות כלפיו. מעבר לכך, הייתה ציפייה שמירב מטלות גידול הילדים וניקיון הבית יהיו על כתפי הנשים. לדוגמה, לאורך מאות בשנים היה ברור שאם אישה רוצה שהגבר שלה יישאר איתה - עליה לדעת להיות תמיד חייכנית, נעימה, מינית וריחנית ולהקפיד לרצות את הגבר ואת רצונותיו - כי הוא הנכס.

הציפייה הזו הייתה כה מושרשת עד שמבחינת גברים רבים היא הפכה לסוג של זכות מובנת מאליה, סוג של "זה התפקיד שלך" במקום "האם את בכלל מסוגלת או רוצה בכך". היא הביאה לכך שברגע שהאישה לא עומדת בציפייה הזאת הגבר מרגיש נבגד או מוזנח על ידי האישה שלו. והתוצאה - הגבר נהג לבוא בטענות לאישה כי הוא ציפה ממנה שהיא תבצע את המטלות שלה בכל מחיר, גם אם היא לא אוהבת, סובלת מכך או לא מסוגלת לכך. 

ציפיות לא שוות - מציאות יותר שווה

אולם, במציאות המודרנית דווקא נוצר שינוי גדול בשנים האחרונות במסרים המועברים לשני המינים. המגמה הברורה היא כיום לסגור את הפער בין גברים ונשים ובכך לצמצם גם את פער הציפיות. יותר ויותר מסרים מועברים בכיוון של שיוויון מלא בזכויות ובחובות בין נשים וגברים ונטייה להילחם באפליה שמופנית כנגד מין מסויים.

ועדיין, נשים שלא התפתחו למקום השיוויוני המודרני הזה חיות בציפיות המסורתיות והישנות. הן בטוחות שהגבר חייב להחזיק אותן, לתת להן, להעניק מעצמו ולתמוך בהן בכל תנאי הרבה מעבר למה שהן מעניקות לו בחזרה. הן משוכנעות שזהו תפקידו ושהוא חייב לבצע תפקיד זה, גם אם הן אינן מקיימות כלפיו את תפקידן המסורתי. גם גברים שלא התפתחו למקום השיוויוני ועדיין חיים בציפייה המסורתית והישנה בטוחים שהאישה חייבת לכבד אותם, לנקות אחריהם, לחייך אליהם ולבשל להם בכל תנאי, גם אם הם אינם מבצעים את תפקידם כמפרנסים וכתומכים.

וטיפ לסיום: בעידן של היום כל צד מנסה למשוך את השמיכה לצד שלו - נשים רוצות את החופש והשחרור שהעידן המודרני מעניק אבל הן מצפות מגברים שימשיכו לתפקד כ"גברים" של פעם ויתנו מעצמם הרבה יותר מנשים. גברים רוצים להיות חופשיים ומשוחררים מאחריות ומחוייבות כלכלית לאישה, אבל הם עדיין מצפים שהאישה תמשיך לתפקד כ"אישה" של פעם, בנעימות, בכניעה, ברוך ובויתור.