כי כאשר אנו מתחילים לקחת עבודה הביתה באופן קבוע או אנו עובדים עד שעות מאוחרות – השעות הנוספות או לקיחת העבודה הביתה, הופכות לנורמה. בתחילה אנו מתחילים לשכוח מהו ערב פנוי באמצע השבוע, ואחר כך אנו שוכחים מהו סוף שבוע פנוי, ובשלב הבא אנו מתחילים לגרור את העבודה איתנו באמצעות הטלפון והמחשבים הניידים גם לחופשות המשפחתיות.....
מוכר??
והתוצאה - כל הגבולות בין העבודה והבית מטשטשים, ואנחנו מאבדים את היכולת לנוח, להירגע, ליהנות מן זוגיות, המשפחה, הבילויים, והחברים, כי העבודה, ואותן מטלות המחכות לביצוע - נמצאות כל הזמן בראשנו כמשהו שצריך עוד לעשות ומטרידות את מנוחתנו.
אם תעקבו אחרי סגנונות העבודה של האנשים המצליחים ביותר בעולם – המולטימיליונרים, הסופרים המפורסמים, המנהלים הבכירים, המנהיגים, וכד', תגלו שהמשותף לאנשים המצליחים באמת הוא שהם שומרים על איזון בריא בין חיי העבודה שלהם וחיי המשפחה.
אני מאמין כי מרבית האנשים אינם עובדים יותר כי הם רוצים בכך אלא בשל לחץ הסביבה. החברה שלנו הפכה להיות לא רק תחרותית ותובענית יותר, אלא גם מורכבת ועסוקה יותר. המעסיקים והלקוחות שלנו דורשים מאיתנו יותר, בני זוגנו, הורינו, ילדנו ומשפחתנו באים אלינו בתביעות, הילדים עסוקים בחוגים ופעילות ספורטיבית או חברתית, ואנו מסתחררים סביבם וסביב לוח הזמנים שלהם, והתוצאה היא מה שאנחנו מכנים - מרוץ העכברים – ניסיון לענות על כל התביעות הללו, ולהספיק כמה שיותר....
עקב הלחץ המתמיד, אנחנו מתחילים לטפל במה שדחוף, ושוכחים את מה שבאמת חשוב לנו. נושאים כגון התזונה שלנו, השינה, הפעילות הגופנית, הזוגיות, היחסים המשפחתיים והחברתיים נדחקים הצידה – וכתוצאה מכך, בריאותנו הפיסית והנפשית נפגעת. ומכאן מתחיל כדור שלג: אנו עייפים וחשים ברע, התפקוד שלנו יורד עוד יותר, אנו מספיקים עוד פחות בזמן שיש לנו – ואנו נאלצים להקדיש שעות רבות יותר כדי לסיים את מה שמונח לפנינו.... הלחץ עולה עוד יותר, ו...התפוקה יורדת בהתאם. נשמע מוכר?
למעשה המפתח להפחתת לחץ הזמן איננו להישאר זמן רב יותר בעבודה, אלא להיפך: להגביל ואף להפחית את משך הזמן שאנו מבלים בעבודה!
נשמע לא הגיוני? הרשו לי להסביר.
חוק ההתייעלות אומר כי ככל שיהיה לנו זמן מועט יותר לביצוע מטלה כלשהי – כך נהיה יותר יעילים בביצועה!
כלומר: אם נקצה לביצוע מטלה חודש שלם, סביר שחלק מהזמן הזה יתבזבז על כל מיני עיסוקי סרק, במיוחד בראשית התקופה, ולקראת סוף התקופה – נכנס לתאוצה ונסיים את המטלה בשבוע.
אבל אם מראש נקצה לה שבוע – באופן מיידי נתחיל להיות ממוקדים יותר במה שאנו צריכים להספיק, ובלי משים נחלק את זמננו באופן שיבטיח שנסיים את המטלה בזמן.
לכן אם אתם לכודים במלכודת השעות הנוספות, ההמלצה שלי אליכם היא:
התחילו בצעד קטן: החליטו שביום מסוים בשבוע, (נניח יום ד'), תפסיקו לעבוד בשעה 5 ולא תיקחו כל עבודה הביתה. התמידו בכך חודש אחד וראו מה קורה?
לאחר מספר ימי עבודה מקוצרים, מה שיתגלה לכם הוא שבימי ד' תספיקו לעשות את אותה כמות עבודה כמו בימים האחרים! בשלב הבא – קצרו יום עבודה נוסף... וכך הלאה, עד שיהיה לכם שבוע עבודה שפוי!
מהר מאד יתגלה לכם שניתן לעשות את אותה כמות עבודה בפחות שעות, כאשר החיים נמצאים באיזון וכאשר אנו מאפשרים לגופנו ולמוחנו ליהנות מן המנוחה שהם זקוקים לה מדי יום.
ובהקשר זה של ניהול זמן: רוצים להיות יותר פרודוקטיביים ולנהל את חייכם בלי לחץ?
בהצלחה
גלעד הובר
