מהו ההבדל הגדול בין מנצחים לנכשלים? 

מהו ההבדל הגדול בין מנצחים לנכשלים? / מאת יואב ברנזון

הנכשלים הם אנשים שזוכרים ולא שוכחים

הנכשלים הם אנשים שזוכרים ולא שוכחים את הכישלונות שלהם. אצל הנכשלים הכישלון הוא כישלון מהדהד כי הוא נשאר תקוע בזיכרון שלהם במשך שנים.

נכשלים הם אנשים שחורטים בזיכרון העמוק שלהם את הכישלונות שלהם, הופכים את הכישלון לסוג של צלקת, משנים את כל ההתנהגות שלהם בהתאם לכישלונות שלהם, ולמעשה סוטים מהדרך שלהם בגלל כישלונות.

הנכשלים בטוחים שכולם זוכרים את מה שהם זוכרים

הנכשלים אינם שוכחים - וזו הבעיה המרכזית שלהם. הם זוכרים - והם זוכרים מצויין, עד כדי כך שהם בטוחים שכולם זוכרים כמוהם, ושלכולם יש זיכרון מעולה לכישלונות.

הנכשלים אינם מסוגלים לשכוח כישלונות או להשכיח מעצמם את הכישלונות שלהם, בין היתר גם בגלל שהם בטוחים שאחרים לא שכחו ושאם הם ירשו לעצמם לשכוח האחרים יזכירו להם את דבר הכישלון.

המנצחים חולים במחלת האמנזיה (השכחה)

מנצחים הם אנשים שאינם זוכרים. הם חולים במחלת השכחה - ודווקא המחלה הזאת מעניקה להם יתרונות אדירים מול אנשים נכשלים.

השכחה מאפשרת למנצחים לשכוח את הכישלונות שלהם, להשכיח את הכאב מעצמם, להמשיך קדימה כאילו שום דבר לא קרה, לפתח עור של פיל ולמעשה לא להיות מושפעים מכישלונות.

המנצחים יודעים שאף אחד לא זוכר כמעט שום דבר, אלא רק את מה שקורה עכשיו

המנצחים אינם בעלי זיכרון טוב לכישלונות. הם אינם זוכרים, אינם טורחים לזכור והם גם יודעים שאחרים אינם זוכרים ואינם טורחים לזכור את דבר הכישלונות שלהם.

המנצחים זוכרים רק את ההצלחות שלהם ושוכחים כמעט לחלוטין את הכישלונות שלהם, מה שמאפשר להם להמשיך ולהיות בדיוק מה שהם, חרף כישלונות שהם חווים במהלך הדרך.

וטיפ לסיום: לא רק שנכשלים אינם שוכחים את הכישלונות שלהם, הם גם מאדירים בראש שלהם את הזיכרון של הכישלון ומעצימים אותו לדרגות של חרדה, פראנויה והיסטריה. המנצחים לא רק שהם שוכחים את הכישלונות שלהם, הם אלופים בלגמד כישלונות ובלהאדיר את ההצלחות שלכם.