חקירה משטרתית מתנהלת במגבלות שנקבעו בחוקי המדינה ובתקנות המשטרה, וחריגה מהמגבלות האלה עלולה לביא להענשת השוטרים החורגים ולאי השגת מטרת החקירה.
לעתים משתתפים מספר שוטרים בחקירה אחת, אך תמיד יהיה ממונה אחד על תיק החקירה, אחראי לריכוז ולניהול. כשהנסיבות דורשות זאת פונה המשטרה למומחים חיצוניים, כדי שיסייעו בחקירות השונות באמצעות הידע שלהם. חקירה משטרתית פלילית חותרת, בנוסף לפענוח הפרשה, גם לאיסוף ראיות קבילות על פי דיני הראיות, כדי שניתן יהיה להרשיע את מבצעי העבירה.
במקרים בהם הפשיעה נוגעת ליותר ממדינה אחת או שפושע עובר למדינה אחרת ייתכן שיתוף פעולה בין המשטרות השונות ואף מעורבות של האינטרפול.
הידעת! אחד מכל חמשה אזרחים במדינת ישראל, יגיע בחייו לפחות פעם אחת לחקירה במשטרה. ובכן, כדאי לדעת מספר נקודות בהליך זה.
1.סוגי נחקרים: יש שני סוגים של נחקרים – האחד, הנחקר תחת אזהרה, שבדרך כלל חשוד בעבירה מסוימת, אותה מטיחה בפניו המשטרה בתחילת חקירתו, (להלן: "הנחקר תחת אזהרה"). השני, הנחקר שהוזמן לתת עדות במשטרה בדבר מסוים כגון: עד ראיה, עד ששמע, (להלן: "העד הנחקר").
לפיכך, הדבר הראשון שיש לברר האם הנחקר הוא נחקר תחת אזהרה או האם הוא נחקר כעד ! שכן, הנחקר תחת אזהרה נהנה מן הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה (שגם מחזקת את הראיות נגדו). ואילו העד הנחקר אינו רשאי לשמור על זכות השתיקה וחייב למסור גרסה, שאם לא כן הדבר יכול ויהווה עבירה פלילית של שיבוש הליכי משפט. אם כי בפרקטיקה הנהוגה, המשטרה כמעט ואינה נוקטת בהליכים פלילים כנגד עד שנחקר ואינו מוסר גרסה או שומר על זכות השתיקה.
2. תרגילי חקירה: החוקרים שואלים שאלות שונות ומטיחים בנחקרים דברים שונים, לפעמים מקוממים, עד וכאשר הנחקר "נופל ברשת" ואומר משפט ו/או מילה מסויימת בעניין. החוקר מיד לאחר מכן, רושם "זכרון דברים או דו"ח תשאול" על הדברים שהנחקר מסר לו. נחקרים רבים נופלים בעניין זה, כאשר החוקר מגיע לעדות בביהמ"ש ומעיד על דברים שהנחקר אמר לו והוא רשמם על זכרון הדברים או דו"ח התשאול.
דברים אילו, מהווים ראיה לעצם אמירת הדברים ופעמים רבות עוזרים להרשיע את הנחקר בעבירה המיוחסת לו. כך למשל, חוקר שחוקר נחקר תחת אזהרה, באמצע גבית ההודעה במשטרה, זורק את העט על הנייר ואומר לנחקר: "עזוב אותך עכשיו מדפים, דבר איתי אני לא רושם כלום ….". כל דבר שהחוקר ידבר עם הנחקר "כאילו" באופן לא פורמלי, ירשם לאחר מכן בזכרון דברים או בדו"ח תשאול ע"י החוקר ויהווה ראיה כי הנחקר אמר אותם. לפיכך יש לקחת דבר זה בחשבון בהגיעכם לתחנה להיחקר.
3. זכרו – מקליטים אתכם! רוב החקירות מתועדות באמצעות ווידאו או אודיו ו/או שניהם ביחד. כך שיש תרגילי חקירה שמשאירים שני חשודים בחדר לבד, כדי שישוחחו ביניהם, כאשר הכל מוקלט ומתועד.
4. זכותכם לפגוש עורך דין פלילי : יש לעמוד על זכותך למפגש עם עו"ד פלילי בטרם תתחיל החקירה. המשטרה לא תמיד שמה דגש על זכות זו, ומאפשרת להיפגש עם עו"ד רק לאחר החקירה הראשונית. דבר זה נוגד את סעיפי החוק, (אלא אם מדובר במקרה חריג ויש אישור מהקצין הממונה בכתב), ויש להקפיד על זכות זו ולעמוד עליה.
5. בני משפחה: הזכות להודיע לבן משפחה קרוב, הינה זכות נוספת שעל המשטרה לאפשר לנחקר תחת אזהרה לאחר שמחליטים כי הוא עצור.
6. משך המעצר: יש לשים לב שהמשטרה אינה חורגת מהזמן המותר להחזיק חשוד במעצר ראשוני, דהיינו, 24 שעות (למעט מקרים חריגים). לצורך כך יש להביא בחשבון את השעות בהם החשוד היה מעוכב לחקירה, כאשר זכות העיכוב של חשוד הינה עד ל 3 שעות. כאשר המשטרה חורגת מ 24 השעות ללא סיבה מוצדקת או חריג בחוק, המעצר הופך להיות מעצר אינו חוקי ויש לעמוד על כך בביהמ"ש כי עצם הדבר יהווה נימוק לשחרור מידי. ביהמ"ש במקרים מסוימים החליט, לא פעם, לשחרר חשוד שהובא לדיון באיחור מעבר ל 24 השעות הראשונות.
מאת עורך דין פלילי שרון נהרי
שרון נהרי - משרד עורכי דין משפט פלילי ומשפט צבאי לפרטים נוספים - http://www.nahari-law.co.il/
