אי אפשר שלא להזדעזע לנוכח הרצח המתועב שאירע בנתניה בו איתי בן דרור רצח את שלושת ילדיו.
אמצעי התקשורת מזדרזים לציין שהאב סובל מבעיות נפשיות ואף היה מאושפז בבי"ח פסיכיאטרי "פרדסיה". כבר עשרות שנים בכל פעם שרוצח כלשהו סובל מבעיות נפשיות מציינים זאת בהבלטה ובכך מכפישים קבוצה גדולה של נפגעי נפש שלא חטאה במאום.
אנא, טלו קורה מבין עיניכם:
הרוב הגדול של הרוצחים אינם מאובחנים כחולי נפש אלא מאובחנים כבעלי הפרעת אישיות! בתי הכלא כמעט אינם מאכלסים אנשים המוגדרים כחולי נפש, אלא בעיקר בעלי הפרעות אישיות אנטי סוציאלית.
ועתה אמרו לי אתם:
מה היה קורה אם במשך כל השנים היו העיתונאים מציינים בכל פעם מחדש שרוצח זה או אחר היה "מנהל חשבונות", ובשאר מקרי הרצח הרבים האחרים לא היו מציינים את משלח ידם של הרוצחים?
עם יד על הלב:
האם לא הייתם מתחילים לפחד ממנהלי חשבונות?
בנקודה זו, אני רק מבקש להזכיר לכולנו:
שאלי פימשטיין שרצח את בתו הודיה קדם לא היה חולה נפש
ואסף גולדרינג שרצח את בתו נועה לא היה חולה נפש
והשוטר מייקל פישר שרצח את אשתו ואת שני ילדיו לא היה חולה נפש
והסבא שרצח את נכדתו רוז פיזם לא היה חולה נפש
והאם שהרעיבה את בנה לא הייתה חולת נפש
ואמא טליבן לא הייתה חולת נפש
ושתי האמהות שהטביעו את ילדיהן לא היו חולת נפש
ועוד ועוד.... הרשימה ארוכה
אבל אם קורה שחולה נפש עושה זאת - יש לחברה חיים קלים, זה מיד מסתדר לפי הסטיגמה.
ליד 1956 * קלינית - חולה במאניה-דפרסיה * נשאתי כ-400 הרצאות * מנחה קבוצות בעמותת אנוש * מאמר באנגלית פרי עטי בכתב העת הרפואי היוקרתי לפסיכיאטריה של אוניברסיטת אוקספורד * לבלוג הבית