"שוב לא רואים נרות דולקים בחלונות
מאז עזבנו
כשאת הלכת הלכו איתך
כל אותם הידידים איתם תמיד צחקנו" (מני בגר, "זה היה ביתי")
כשאנחנו אומרים: "הם נפרדו בספטמבר. מאז הם לא נפגשו", אנחנו מתכוונים לכך שמאז הזמן שדובר עליו (ספטמבר) והלאה הם לא נפגשו.
אבל כשאנחנו אומרים: "15 שנים עברו מאז נערך מכרז", הנטייה שלנו היא להוסיף "ש" אחרי "מאז": "מאז ש-נערך מכרז". על פי מדריך הלשון לרדיו ולטלוויזיה (1974), זוהי שגיאה, וכך כותב אבא בנדויד: "שלוש מילות זמן אין אחריהן 'אשר' ואינן מצריכות ש: מאז, בטרם, בעוד".
ולכן:
- מאז התפטרה העותרת היא לא מצאה עבודה.
- מאז פרצה הלחימה בישראל שמרנו על שקט.
- מאז הוקם מחדש גדל תקציב משרד הדתות.
- מאז נפתחה מסילת טוקאידו שינקנסן בשנת 1964 התפתחה הרשת.
בעוד
- בעוד הרשויות מתקוטטות, המכון להתפתחות הילד בחולון נסגר ביוני.
- בעוד ישראל מכריזה על ארגון ה-IHH כארגון טרור, סגרה טורקיה את המרחב האווירי.
- בעוד אובמה דורש הקפאה, הממשל מעניק הטבות לתורמים להתנחלויות.
גם כאן, הנטייה הטבעית שלנו היא להוסיף "ש" אחרי "בעוד", אך על פי בנדויד זוהי שגיאה.
מאז שאני יודעת על כך, פעמים רבות, במסגרת התקשורת המוזרה שאני מנהלת עם האקדמיה ללשון העברית (ראו את המאמר: "האקדמיה ללשון העברית מתבקשת" וכן "הברכות או הבריכות של ריטה"?), אני מתירה לעצמי פה ושם להשתמש ב"מאז ש", "בעוד ש", "למרות ש", למרות שעל פי בנדויד זוהי שגיאה.
