גג ירוק: אפשר לעשות לבד אבל איך?? 

עם עליית המודעות ליתרונות הגינון על הגג בשנים האחרונות – חלק מבעלי "הידיים הטובות" שבינינו בוחרים להקים את הגינה לבד, אם משיקולים כלכליים ואם לשם האתגר והסיפוק בעשייה עצמאית.  הדבר כמובן אפשרי, אך יש מספר עקרונות שחשוב להבין לפני הקמת הגינה ומספר חוקי ברזל שאסור בשום פנים לוותר עליהם.

מספר נקודות שחובה להקפיד עליהן בהקמת גינת-גג:

1. עומס מותר – ישנו תקן שמחייב מבנים לעמוד בעומס של 150 ק"ג /מ"ר בגג (ו-350 ק"ג/מ"ר במרפסת). במבנים ישנים יותר אפילו העומס הזה אסור.  לחישוב העומס יש להכניס את שכבת הניקוז, את מצע הגידול (רווי במים), את הצמחייה בגודלה הסופי, את בטון ההגנה אם יש ואלמנטים שהכנסנו כגון אבני מדרך ומסלעה, ספסלי ישיבה וכדומה.  למהנדסי קונסטרוקציה יש הנחיות באילו חלקים של הגג ניתן להעמיס מעט יותר – מעל קורות, מעל עמודים, צלעות, בשולי הגג וכיו"ב.
2. הגנה מפני פגיעת שורשים באיטום – קיימים שני סוגי שורשים: שורשים מעוצים ויונקות.  הסוג הראשון מסוגל לפגוע באיטום באופן מכאני והשני מפרק את האיטום באופן כימי.
3. הגנה מפני חדירת מים למבנה תתקיים באמצעות: איטום טוב, שיפועים טובים (התקן מחייב 1.5% שיפוע הבטון מתחת לאיטום, אך מומלץ לפחות 2%), סילוק מהיר של עודפי המים מעל האיטום על ידי שכבת ניקוז יעילה, ופתחי ניקוז גדולים דיים ובכמות מספקת.
4. יחסי מים / אוויר טובים – בכדי להגיע לצימוח תקין, צמח חייב מים ואוויר באזור השורשים. לשם כך יש צורך הן בניקוז טוב של עודפי המים, הן במצע גידול אופטימאלי שמאפשר אחיזת הרבה מים זמינים לצמח לאורך זמן והרבה אוויר במצע.

לפיכך, גג ירוק מתוכנן נכון יכלול מספר שכבות: איטום טוב, שכבת הגנה מפני שני סוגי שורשים, שכבה מנקזת, בד סינון (שימנע את סתימת שכבת הניקוז במצע) ומצע הגידול.

מערכת שכוללת את ארבע שכבות ההגנה והניקוז מיוצרת על ידי חברות שונות באירופה ובארה"ב, בהן חברת ZinCo שמיובאת לישראל מגרמניה. יתרונה העיקרי של המערכת בכך שהיא קלת משקל (3 ק"ג בלבד למ"ר) ומאפשרת גידול במצע דק של 10 ס"מ ובמשקל של 110 ק"ג/מ"ר בלבד כולל מים וצמחיה נמוכה.  אך ישנם תחליפים שונים בהם ניתן לעשות שימוש.  להגנה מפני נזק כימי ניתן לעשות שימוש במונעי חדירת שורשים תקניים אחרים.  להגנה מפני נזק מכאני ניתן להשתמש בבטון הגנה, שמשקלו 2500 ק"ג/מ"ק.  כשכבת ניקוז ניתן לבחור בחלוקי נחל מס' 4 בגובה 150 מ"מ (משקלם כ 400 ק"ג למ"ר), או בטוף מנקז בגובה 250 מ"מ (במשקל של כ-250 ק"ג למ"ר). לבסוף, גם כבד סינון בין המנקז למצע ניתן למצוא בדים שונים בחנויות לחומרי בניין ואצל המשווקים.

הזכרנו שעל מצע הגידול להיות מאוורר ובעל אחיזת מים טובה, אך כזכור צריך לוודא את משקלו.  בגינות שלנו אנו עושים שימוש בעיקר בפרלייט של אגריפוזיה משום היותו אחד המצעים המאווררים ביותר, כמו בעל אחיזת מים מעולה, וכן משום שהוא קל – כאשר הוא אוחז מים הפרלייט שוקל כ-750 ק"ג/מ"ק.  בעובי מצע של 10-30 ס"מ, המשמעות היא  110-350 ק"ג /מ"ר.  ניתן לעשות כמובן שימוש גם בטוף, בעל תכונות אוורור פחותות משל הפרלייט ובמשקל של 1600 ק"ג/מ"ק.  רק למושג כללי, המשקל הממוצע של אדמת עציצים הוא כ-2000 ק"ג/מ"ק וזה של אדמת חמרה הוא כ-2500 ק"ג/מ"ק!

הנושא האחרון הוא הדבר לשמו התכנסנו: הצמחיה.  באופן עקרוני, כל צמח שיגדל בקרקע יכול לגדול גם במצע מנותק, או במקרה שלנו – בגג הירוק.  אלא שבחזרה לנקודה החשובה ביותר שעלינו לזכור, בגינת-הגג עלינו להתחשב בעומס המותר לאותו גג. לכן, חשוב לבדוק במשתלה או עם המתכננים לאיזה משקל מגיע הצמח בגודלו הטבעי הסופי. כאשר בוחרים צמחיה יש להתחשב גם במשקל העציץ והמצע הנדרש לאותו צמח כדי שלא יתהפך ברוח.  גינות בעומס של כ- 110 ק"ג/מ"ר יכולות לקיים צמחייה שגובהה בין 10 ל-100 ס"מ (לפעמים אף בגובה 150 ס"מ). צמחייה בגובה 2-3 מטר דורשת בבסיסה משקל של 350 ק"ג/מ"ר. לגבי עצים יש לבדוק "כל עץ לגופו" (ישנם כאלו שדורשים משקל של 1000-2500 ק"ג/מ"ר!!).

לסיכום, ישנם שני סוגי בדיקה שאנו חייבים לבצע עוד לפני שהתחלנו בהקמת הגג-הירוק.  ראשית, עלינו לבדוק האם האיטום של הגג תקין (ורצוי על ידי מהנדס יועץ-איטום).  למעשה, עד שהאיטום לא יהיה תקין, חבל להתחיל במשהו שיוסיף לבעיות חדירת המים ושנאלץ לפרק בהמשך. בהזדמנות זו, כדאי לבדוק את השיפועים מתחת לאיטום, כיוון שאולי נאלץ לתקן אותם.  הדבר השני שעלינו לבדוק הוא העומס המותר לגג שלנו (ניתן לשאול את הקבלן או האדריכל, או להזמין מהנדס קונסטרוקציה).  בהתאם לכך, נוכל להחליט על פי שיקולים תקציביים ואחרים איזה סוג הגנה לאיטום אנו בוחרים, איזו שכבה מנקזת נעשה, באיזה מצע נשתמש ואילו סוגי צמחיה נשתול. לחילופין, בעיקר אם הבניין ישן, אפשר לצאת מנקודת הנחה שהעומס המירבי עליו הוא 100 או 120 ק"ג/מ"ר ולפעול בהתאם.