מיהו אדם פאסיב-אגרסיב וכיצד הוא מתגבש? 

הפאסיב - הצד המסורס

אנשים שהם פאסיב-אגרסיב הם אנשים שבילדותם גודלו להיות אנשים פאסיביים. אדם שגדל כפאסיב הוא בעצם אדם שסורס בילדותו. התעלמו ממנו, ירדו עליו, פגעו בו, השפילו אותו, שנאו אותו, דחו אותו, מחקו אותו, צחקו עליו, דחקו אותו לפינה וביקרו אותו.

פאסיב הוא אדם שגדל לתוך מציאות לא מקבלת, שיפוטית ומחמירה. הוא נולד להורים או להורה שמתעלל בו, פוגע בו, מזלזל בו, נוטש אותו ורואה בו "לא יוצלח" - אחד שלא ייצא ממנו שום דבר בחייים. בבית שכזה אין אהבה וחום אלא רק ביקורת, תסכול ומרירות. 

האגרסיב - הצד המריר והזועם

אדם שהוא פאסיב-אגרסיב צובר בתוכו עם השנים מידה הולכת וגדולה של רגשות קשים: מרירות, כעס, תסכול, שנאה, תיעוב, זעם וגועל - קודם כל מעצמו כי כך חינכו אותו, אבל בהמשך גם מבית הגידול שלו, מההורים שלו ומהדמויות המשמעותיות בחייו. 

את האגרסיביות הזו הוא אוצר בפנים ואינו מעז לחשוף החוצה, כי הוא חונך להיות "נחמד", "מרצה" ופאסיבי וכי הוא אולף למחוק את עצמו ואת רצונותיו כדי לתת מקום לאחרים על חשבונו.

כמיהה אדירה לאהבה, ליחס ולקבלה

אצל הפאסיב-אגרסיב ישנה כמיהה פנימית אדירה לאהבה, ליחס מאחרים ולקבלה. כל הדברים הללו הם דברים שפאסיב-אגרסיב מעולם לא חווה, מעולם לא קיבל ומעולם לא הרגיש. החסך הוא כה אדיר, שהכמיהה לאהבה וליחס נעים וטוב מאחרים היא אדירה באותה המידה.

הכמיהה הזו היא זו שדווקא מחזקת את החלק הפאסיבי באדם כזה. הפאסיב-אגרסיב מאמין - בטעות - שאם הוא ימשיך להיות פאסיבי, כלומר נחמד, מחוק, מרצה והכי נעים לאחרים - אנשים יאהבו אותו בחזרה ובסופו של דבר הוא יזכה לקבל את מנת החום האמיתית שלה הוא היה זכאי כילד. בפועל, בני אדם אוהבים דווקא אנשים אמיתיים, נועזים, אוטנטיים ועוצמתיים ולא אנשים נחמדים, מרצים, חסרי ביטחון ומחוקים הכמהים לאהבה ומתחננים לתשומת לב ולקצת יחס. אנשים כאלה נתפסים דווקא כ"חלשים", כנואשים לאהבה וכקבצנים של תשומת לב, ולכן בדרך כלל הם זוכים להתעלמות או לדחייה נוספת. 

כעס אדיר ואלימות

ברגע שהפאסיב-אגרסיב מבין שהפאסיביות שלו אינה משרתת אותו ואינה מביאה אותו אל מטרתו - כלומר לקבלת יחס, הערכה, אהבה וחום מאחרים - הוא משנה את פניו ברגע והופך להיות מאדם נחמד וחביב לאדם מגעיל, אכזרי ואף אלים.

הקוטביות של הפאסיב-אגרסיב יכולה להיות אדירה. אלה הן שתי דמויות הפוכות בתוך אדם אחד. דמות אחת היא כסות נעימה, עדינה ורגישה שמציגה את עצמה ככזאת כי היא זקוקה לליטוף ולאהבה שהיא מעולם לא קיבלה. אלא שברגע שהיא אינה מקבלת את מה שהיא זקוקה לו, מתגלה הדמות השנייה, ההפוכה: דמות אלימה, שטנית, רווית שנאה, נקמה ואכולת תסכול ואכזבה עמוקה מהחיים.

וטיפ לסיום: הפיתרון היחיד של אדם שהוא "פאסיב-אגרסיב" היא להתחבר לאוטנטיות של החיים. לא להיות "הנחמד" וגם לא "האלים", אלא לחפש את המקום האוטנטי והאמיתי שבו, המקום שאוהב את עצמו, שלם עם עצמו וחי לפי מה שהוא באמת. זה המקום היחיד בו הוא נותן לעצמו אהבה ומתחיל לקבל גם אהבה מאחרים.