יש לי ילדה לקוית למידה, הרמתי את הכפפות ואני יוצאת למילחמה, ואתם? 

שלום אני אמא לילדה בת 10 לקוית למידה, היא חכמה ויפה, אהודה בחברה, רקדנית מוכשרת ובשבילי היא מושלמת,, אבל חיבור וחיסור עד 10 בעל פה..... היא פשוט לא מסוגלת!

בהתחלה חשבתי שהיא עושה את עצמה, שהיא עצלנית, שהיא לא טורחת... היא הרי כל כך חכמה ומוצלחת..... אז איפה טעיתי? היועצת אמרה להציב לה גבולות, שכך היא תוכל להגיע לצוצאות, המורה אמרה שהיא בסדר גמור, אך לי היה ברור שמשהו לא בסדר, היא לא יודעת שחמש ועוד חמש הם עשר.  אז העברתי אותה לבית ספר חדש ערכתי לה איבחונים כנדרש, אך מי לכל הרוחות טרח להסביר לי מה כתוב שם, ומה זה אומר, מבחן על שם וקסלר כזה או אחר.....  נלחמתי עם הילדה שנתיים תמימות,אחר הצהריים שלחתי אותה לשלל מורות פרטיות, במקום לבלות היא פתרה תרגילים, בבית הספר אמרו שכך היא תשלים [את הפער], רבתי איתה בלי סוף, התרחקתי שנות אור מביתי הקטנה שלא ידעה לומר לי אמא , עצרי, אני לקויית למידה!!!!!!!!!

הבת שלי הגיע לכיתה ד ואמרה "אמא, מורה פרטית אני יותר לא רוצה, אמא זה לא עוזר לי ", היא אמרה וסוף כל סוף הקשבתי לה, אך הרע כבר נעשה, ביתי הפכה ללא נסבלת בחיק המשפחה, התנהגותה התדרדרה והתדרדרה...... בבית הספר היא המשיכה להתנהג בנימוס, אך בבית זה פשוט היה מאוס!!   ומזל, כי כך הגענו אישי ואני ליועצת משפחתית ואמרנו לה שהתנהגותה הנוראית של ביתינו חייבת להפסיק!!    היא שמעה אותנו מקטרים המון וצעקה עלינו שהאוזניים שלה כבר כואבות מהטון.... היא שאלה האם אנחנו יכולים לומר עליה מילה טובה, נשארנו המומים וחילצנו זה מזו מבט של עזרה. אמרנו כמה מילים טובות, אז היועצת ביקשה את האבחונים לראות.

וכך היא אמרה ובזו הלשון " מישהו פעם הסביר לכם מה כתוב באבחונים"?  לא, נותרנו חסרי מילים, אז הסברתי שבבית הספר רק צילמו ותייקו, והמאבחנת הייתה כל כך עסוקה ורק מילמלה שלילדה אין בעיות קשב וריכוז , אלא, רק בעיה קטנה," ומה הבעיה הקטנה"? היועצת שאלה?  עניתי כי חיפשתי בגוגל פירושים למילים לא מובנות שנכתבו באבחונים, ומשם הסקתי שלביתי אין זכרון לטווח ארוך עבור דברים שאין להם משמעות עבורה.  נפלא היועצת אמרה, אולי עכשיו תעריכי את ביתך, שכל יום מגיע לבית הספר ומציפה את ראשה מעל המיים לפני שהיא טובעת,  שקשה לה מאוד שהיא לא כמו כולם, ואין חכמה ממנה כי היא יודעת להסוות זאת מצויין. אין לה זכרון לטווח ארוך, כך שאין לה מה שנקרא "נטבח על נטבח" ואם היא לא זוכרת חיבור וחיסור, איך היא תילמד חילוק מאורך?  הבינו אותה , הפסיקו להקשות עליה , אמרו לה מילה טובה, וכך יצא שקיבלנו חזרה את ביתינו האהובה, ילדתינו היפה והחכמה.

הרפנו ממנה , דאגנו לומר לה מילים טובות, להרהיף עליה חיבוקים ונשיקות. אך כאן המאבק רק החל, כבר קרוב לשנה שאני במלחמה עם בית הספר.  לביתי יש מה שנקרא "התאמות בחינה" , היא אמורה לקבל תיווך בבחינה ותוספת זמן ובחוזר מנ"כל כתוב , שהיא אמורה להיבחן בכיתה עם עד 15 תלמידים בליווי מורה. אך לבית הספר אין תקציב, לכן היא נבחנת בכיתה עם כולם, ומקבלת "תיווך"  לאוזני כולם, אם המורה מידי עסוקה אז איזו תלמידה את הבחינה מתווכת לה [ אתם יכולים לתאר לכם את גובה ההשפלה?], ומגיע לה תוספת זמן, לה מגיע אך למורה אין זמן, וכך יוצא שביתי מתחילה בחינה  ומסיימת אותה רק בשבוע הבא, אותה ילדה שאין לה זכרון לטווח ארוך אמורה לזכור את החומר עד בלי סוף.    לדוגמה מבחן שהיא לא סיימה לפני חופשת הפסח, נתנו לה להשלים מייד אחרי החופשה , ללא ידיעתי כך שלא יכולתי לרענן את זיכרונה. בחינה באנגלית על אוצר מילים למשל נתנו לה להמשיך אחרי שבוע, לבד מחוץ לכיתה, כששאלתי מדוע לא קיבלה הילדה תיווך,? ענתה המורה שהיא הקריאה לה את השאלון בתחילת הבחינה, לפני שבוע, הכוונה.

יש לצערי דוגמאות בהמתחתי בלי סוף, אך עבורכם, ההורים של הילדים לקויי הלמידה, יש לי בקשה " אל תפסיקו לדאוג להם, הלחמו עבורם, אל תתיאשו, גם כשהיאוש מגיע וניראה כאילו מדברים אל קירות, קחו אויר ותהיו שם בשבילם ולמענם, חבקו אותם, אימרו להם כמה הם נפלאים, מצאו דרכים שונות ומגוונות ללמדם, בית הספר לא יעשה זאת עבורם"!!!!!!

מאמר זה מוקדש לביתי היקרה, שבכל שנה, שעה, דקה,שנייה, אני אוהבת אותה יותר מזאת שחלפה.  עלי והצליחי יפתי האהובה.  אמא.