כשאני מתווכח עם אנשים טובים, על הפוליטיקה הישראלית. אני פורס את טיעוניי, ומנסה להוכיח ולהקשות ולהטיל ספק וכו'. שמתי לב שבכל וויכוח עולה הסיסמא הזאת באוויר: "הארץ הזאת שלנו. אלוהים הבטיח לאברהם ולזרעו את הארץ הזאת. היא מובטחת לנו". האם נכון הדבר -
בירמיהו פרק ז, ג. כתוב: "כה-אמר יהוה צבאות, אלהי ישראל, היטיבו דרכיכם, ומעלליכם; ואשכנה אתכם, במקום הזה". כלומר: הישיבה בארץ ישראל היא על תנאי, ולא דבר טבעי. בכל דור ודור, הדור עצמו צריך להוכיח, שאכן ראוי לו לשכון בארץ הזאת. לכן, הביטחון בצה"ל או בכל מיני דרכים אחרות. הוא לא נכון ומוטעה. קודם כל, חברה הרוצה להשתייך ולהישאר בארץ הזאת, צריכה להיות מחויבת למוסר.
א. לתת מענקים ואפליה מתקנת למשפחות החלשות, האלמנות והיתומים וכו'
ב. להפסיק לאלתר את עוותי הדין בין השכבות השונות: עשירים – עניים. חזקים - חלשים וכו'
ג. להפסיק הוצאת להורג של אנשים חפים מפשע
ד. אסור בתכלית האיסור לעבוד עבודה זרה ולהאמין בפסלים ובתמונות.
לאחר שכל התנאים האלו ואחרים התמלאו ויעשו, אז ורק אז, לחברה תהיה המשכיות וחיים טובים מלאי שלום ואהבה. בארץ הזאץ כמו בכל ארץ, צריך להיות עליה אנשים אנושיים, מוסריים שנותנים כתף לחלשים. כמזמור טו בתהילים: " ה' מי יגור באהלך מי ישכן בהר קדשך: הולך תמים ופעל צדק ודובר אמת בלבבו".
