הנושא: הזכות להיבחר - מי זכאי להיבחר במדינת ישראל?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הנושא: הזכות להיבחר - מי זכאי להיבחר במדינת ישראל? 

מילים במאמר: 1765   [ נצפה 10089 פעמים ]

 
 
הנושא: הזכות להיבחר - מי זכאי להיבחר במדינת ישראל?
מבוא:
הזכות לבחור והזכות להיבחר עומדות , ללא ספק, בבסיסה של הדמוקרטיה המערבית. השתתפות בבחירת הגופים אשר בידם הסמכות לקבוע את דפוס חייו של הפרט או להשפיע עליו השפעה ניכרת היא אחת מזכויות היסוד של האזרח בשיטה הדמוקרטית. קיום סדיר של בחירות פתוחות וחופשיות הינו התנאי הבסיסי אשר בלעדיו, לפי תפיסתנו, אין משטר כלשהו רשאי לכנות עצמו דמוקרטיה.

מי זכאי להיבחר?
סעיף 6(א) לחוק יסוד: הכנסת קובע- "הזכות להיבחר" - "כל אזרח ישראלי שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית המשפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון." (תיקון אחרון תש"ס)

מי לא יוכל להיות מועמד?
סעיף 7 לחוק יסוד: הכנסת קובע- "מי לא יהיה מועמד" - "אלה לא יהיו מועמדים לכנסת:
(1) נשיא המדינה:
(2) שני הרבנים הראשיים:
(3) שופט:
(4) דיין של בית-דין דתי:
(5) מבקר המדינה:
(6) ראש המטה הכללי, צבא-הגנה לישראל:
(7) רבנים וכהני דתות אחרות, כשהם משמשים בכהונתם בשכר:
(8) עובדי מדינה בכירים וקציני-צבא בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק.
(9) שוטרים וסוהרים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק.
(10) עובדי תאגידים שהוקמו בחוק, בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק.
זולת אם חדלו לכהן במשרה או בתפקיד כאמור לפני המועד להגשת רשימות המועמדים לכנסת, ואם נקבע בחוק מועד מוקדם מזה, לפני המועד האמור."


סוגית אי האפשרות להיות מועמד עלתה לסדר היום הציבורי בעניינה של חברת הכנסת נאוה ארד: בבג"צ נאוה ארד נ' יושב ראש הכנסת ואחרים. ניתן ביום 01.04.1996
עובדות מפסה"ד:
1. העותרת נאוה ערד כלולה במקום ה- 48 ברשימת המועמדים מטעם מפלגת העבודה לכנסת השלוש עשרה.
2. בהתאם לתוצאות הבחירות שנערכו ב 23.06.1992, נבחרו מטעם מפלגת העבודה 44 המועמדים הראשונים ברשימה, כלומר העותרת לא נכנסה לכנסת.
3. ביום 27.10.1993, נאוה ארד מונתה ליועצת ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל למעמד האישה, בתפקידה זה שימשה כעובד מדינה בכיר.
4. נאוה ארד, העותרת, לא התפטרה מרשימת המועמדים לכנסת.
5. עם השנים התפטר המועמד ה- 45, התפטר חבר כנסת אחד ואחד נפטר, ותחתם מונו מועמדים 46-47 ברשימה להיות חברי כנסת.
6. ביום 04.11.1995, נרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, ועפ"י הסדר, העותרת היא המועמדת ששמה נקוב ראשון לאחר אחרון המועמדים המכהן כחבר כנסת.
7. יושב ראש הכנסת לאחר שקיבל חוו"ד מהיועץ המשפטי לממשלה אינו מכיר בעותרת כחברת כנסת, וזאת היות שכשנאוה ארד נתמנתה לעובד מדינה בכיר, היא חדלה מלהיות מועמדת לחברות בכנסת.

ולכן עתירה זו- נאוה ערד עתרה לבג"צ, היות והעותרת לא הצליחה לשכנע את יושב ראש הכנסת שהיא כשרה להיות ח"כ.


המחלוקת המשפטית:
המחלוקת נסובה סביב לפירושו של סעיף 7(8) לחוק יסוד: הכנסת, שקובע מי לא יהיה מועמד לכנסת:? "עובדי מדינה בכירים."
ולעניין סעיף זה נקבע בחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה, בסעיף 56(א1)(1) לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (נוסח משולב), התשכ"ט- 1969שקובע- "אלה לא יהיו מועמדים לכנסת: עובד מדינה שדרגתו היא אחת מ- 4 הדרגות העליונות בכל סולם דרוג." בסיפא של הסעיף- "זולת אם חדלו להיות עובדי מדינה כאמור, לפחות 100 ימים לפני הבחירות." הערה: סעיף זה תוקן מאז והתיקון האחרון בוצע בתשס"א.
ולכן מכאן השאלה המשפטית: האם ההוראה של סעיף 7 לחוק יסוד: הכנסת קובעת הסדר נורמטיבי לתקופה שעד לבחירת המועמד לכנסת החדשה או שהיא משתרעת גם לאחר הבחירות?

טענות באי כוח העותרת:
1. לדעתם הוראת סעיף 7 לחוק יסוד: הכנסת, דנה בתקופה שעד ליום הבחירות.
2. משנסתיימו הבחירות, המועמדים שלא נבחרים הופכים ל"מועמדים פסיביים" ואין מניעה שהם יכהנו באחת המשרות הקבועות בסעיף 7 הנ"ל, ופירוש זה מתבקש לאור אופייה היסודי של הזכות לבחור ולהיבחר.
3. שינוי ברשימת המועמדים לאחר הבחירות יכול להתרחש רק מכוחה של הוראה מפורשת.


טענת באת כוח המשיב:
1. לדעתה, הוראת סעיף 7(8) לחוק יסוד: הכנסת, משתרעת הן על מועמדותו של אדם לכנסת לפני הבחירות והן על מועמדותו של אדם לכנסת לאחר הבחירות.
2. הטעם המונח ביסוד פירוש זה הוא הרצון למנוע פוליטיזציה של המשרות, שמי שמכהן בהן אינו רשאי להיות מועמד לכנסת.

פסק הדין:
בהרכב ישבו 7 שופטים, בדעת רוב- הנשיא א' ברק, והשופטים ש' לוין, ת' אור, מ' חשין, וג' בך.
בדעת מיעוט- השופטים א' גולדברג וי' זמיר.

הנשיא ברק- הסכימו איתו השופטים אור ולוין
התוצאה:
הנשיא ברק קבע הלכה- כי סעיף 7 לחוק יסוד: הכנסת מתייחס לתקופה של לפני הבחירות, ושצריך חוק מפורש וברור שיקבע שהסעיף מדבר גם על אחרי הבחירות.
לפיכך, נאוה ארד העותרת נבחרה ונכנסה לכנסת השלוש עשרה.

פסק דין מאוחר יותר: ע"ב שאול מופז ורשימת הליכוד נ' יושב ראש ועדת הבחירות לכנסת השש עשרה ואח'. ניתן ביום 15.05.2003

עובדות מפסק הדין:
1. שאול מופז שוחרר מצה"ל כרמטכ"ל, ונכלל ברשימת הכנסת השש עשרה שהוגשה מטעם מפלגת הליכוד לקראת הבחירות.
2. ביום 25.12.2002, קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית השופט חשין כי שאול מופז איננו כשיר להציג את מועמדותו בבחירות לכנסת, היות ולא יעברו 6 - חודשי צינון מיום שחרורו מצה"ל ביום 11.08.2002 ועד ליום הבחירות שיתקיים ביום 28.01.2003, לפי סעיף 56 לחוק הבחירות.

טענות המערער:
1. אין עילה חוקית לפסילת כשרותו להיות מועמד לכנסת.
2. תקופת הצינון לא עומדת במבחניו החוקיים של חוק יסוד: הכנסת.
3. תקופת הצינון צריכה להיות מרגע שחרורו מהתפקיד ולא מחופשת השחרור.
מכאן הערעור.

מסגרת חקיקתית לאי הכשרות- סעיף 7(6) לחוק-יסוד: הכנסת, הקובע "אלה לא יהיו מועמדים לכנסת? ראש המטה הכללי, צבא-הגנה לישראל."
פסק הדין ניתן ע"י השופט מצא: ישבו בהרכב 11 שופטים ופסה"ד התקבל פה אחד.
1. יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית קבע את יום שחרורו של שאול מופז מצה"ל ביום 11.02.2002, לאחר חופשת השחרור, תאריך המקובל גם על בית המשפט.
2. החוק החדש - "חוק הצינון", שהתקבל והיה בו פגם מאחר והתקבל בכנסת לפני תיקון חוק יסוד: הכנסת, יכול להיות שלא היה בתוקף במועד קבלתו בכנסת, כאן השימוש יהיה ב"עקרון הבטלות היחסית" ואילו הבטלות המוחלטת נעלמת מהעולם, וכאשר תוקן הפגם מאוחר יותר אין עילה לבטלו.
3. חוק יסוד הכנסת אמנם איננו כולל "פיסקת הגבלה", אך אין מניעה להחיל בדרך שיפוטית את מבחניה של "פיסקת ההגבלה" הקבועה בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בביקורת חקיקה שנטען שלגביה שהיא סותרת את עקרון השוויון כמשמעו בחוק יסוד: הכנסת.
4. קביעת הסדר צינון מחמיר לשכבת הקצינים והמפקדים היותר בכירים במערכות הביטחון, הולמת את ערכיה הדמוקרטיים של המדינה ואינה סותרת את ערכיה היהודיים. כן עומדת היא במבחן התכלית הראויה.
5. התכלית שהוראות חוק יסוד: הכנסת וחוק הבחירות, שהטילו מגבלות על זכותם של נושאי משרה בשירות הציבור להתמודד בבחירות לכנסת, באות להגשים, היא הצורך להבטיח את אופיין הבלתי תלוי של מערכות השירות הציבורי. לשמירת האופי הבלתי תלוי של הפיקוד הבכיר במערכות הביטחוניות השונות נודעת חשיבות מיוחדת ומודגשת. התמודדותו של מי אשר רק לפני חודשים מעטים לבש מדי צבא ונשא דרגת רב-אלוף או אלוף, או כיהן בדרגה מקבילה באחת מזרועות הביטחון האחרות, טומנת חשש שמא החלטות שקיבל זה לא כבר במסגרת תפקידו הצבאי או הביטחוני, הושפעו מהשקפותיו הפוליטיות, שעם צירופו לרשימת מועמדים לקראת הבחירות ניתן להן פומבי.
6. קביעתה של תקופת צינון בת שישה חודשים משקפת מינון שהמחוקק העריכו כמשך הזמן הנדרש להשגת תכלית זאת, אין כל יסוד לומר כי התקופה שנקבעה חורגת ממתחם המידתיות. על כן תקופת הצינון מקיימת גם את דרישת המידתיות.
7. לשון החוק מובנת וברורה ולכן הולכים לפי לשון החוק.
התוצאה מפסק הדין: לשון סעיף 7 לחוק היסוד מספיק ברורה בכדי לדחות את תביעת שאול מופז.
סיכום:
עם התפתחות המדינה, נוסד דפוס זכויות מתוקף הסדר אזרחי. זכויות אלו מגדירות את יחסי השליטה במדינה מתוך עצמם, כאשר העיקרית שבהן היא זכות ההצבעה בבחירות.
במהלך השנים התרחבו הזכויות האזרחיות למעגלים רחבים של החברה, כך שבתחילת המאה
ה- 21, זכאים רוב תושבי המדינות המערביות לזכויות אזרח. זכויות אזרחיות עשויות לכלול בינהם את זכות הבחירה במובן של הצבעה והזכות להיבחר למוסד ממשלתי.
בחירות הן מוסד חברתי בו חברי ציבור מסוים מכריעים בנקודת זמן מוגדרת על חלוקת כוח חברתית מסוימת בין מספר של מועמדים. מועמדים אלו יכולים להיות אנשים בודדים או קבוצות מאורגנות. תוצאת הבחירות היא חלוקה של תארים ותפקידים בין המועמדים על בסיס רצונות ציבור הבוחרים. בחירות הן לרוב סממן של דמוקרטיה, שכן קיים בהן פיזור של כוח בידי קבוצה גדולה יחסית, שהיא ציבור הבוחרים.
הגדרת האזרחות בתקופה המודרנית נקבעת עפ"י זכות הבחירה. בחירות אלו נחשבות בתקופה המודרנית ליסוד חיוני של כל מדינה דמוקרטית. לבחירות הדמוקרטיות יש מספר מאפיינים: בחירות כלליות- לכלל האזרחים במדינה זכות הצבעה, וציבור זה הינו רוב מוחלט במדינה.
בחירות חופשיות- כל אזרח רשאי להצביע עפ"י בחירתו מבין כל המועמדים. כל אזרח רשאי, בהתאם למגבלות טכניות כפי שראינו בגוף העבודה, להיות מועמד לבחירות, מועמדות זו לעיתים מוגבלת עקרונית בהתאם, על מנת להגן על ההסכם הדמוקרטי או על מנת לשמור על עקרונות אחרים של המדינה כמו פסילת מפלגה הכופרת בישראל כמדינה ציונית.

השפעת חקיקת חוקי היסוד על מעמדה של הזכות לבחור ולהיבחר:
נראה כי מדינת ישראל מתאפיינת בשינוי דו-כיווני: מצד אחד מתחזקת ההשתתפות של האזרח בשלטון, כלומר התגברות השותפות של האזרח בהליכים השלטוניים כמו הפריימריס במפלגות או משאלי עם וכדומה. והמנהיגות הפוליטית מושפעת מצד שני יותר ויותר מרחשי ליבו של הציבור, לכן חוקקו חוקי יסוד שמטרתם להגן על זכויות האדם בישראל. יש טעם רב בחקיקת חוקי היסוד וכן בדאגה הקיימת לזכויות האדם בדמוקרטיה הישראלית הנתונות לביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון. זכיות היסוד של האדם בישראל היו בעבר הלכתיות במהותן והן היוו מעין "מטריה נורמטיבית" הפרושה מעל דברי החקיקה כולה. חקיקת חוקי היסוד היוותה שינוי במצב הקיים בעצם כך שחל שינוי מהותי במעמדן של חלק מזכויות היסוד של האדם בישראל, הן חדלו להיות זכויות שאינן כתובות על ספר, עוגנו באופן חוקתי והן נהנות ממעמד חוקתי מועדף.
חקיקת היסוד שינתה את המציאות המשפטית והצדיקה את השינוי בפרשנות, ולכן כעת יפורשו הסעיפים בחוק יסוד: הכנסת המתייחסים לזכות לבחור ולהיבחר בצורה שונה המעניקה משקל רב יותר לזכויות האדם בכלל ולזכויות הללו בפרט. השוני יכול להתבטא בפרשנות ההוראות המגבילות שנקבעו בחוק יסוד: הכנסת, אם כי גם כשנידונו הגבלות אלו בפסיקה הן פורשו בצמצום המרבי נוכח קיומן של זכויות האדם וחשיבותן בהלכה הפסוקה, תיתכן אי השפעה בתחום מימוש הזכות לבחור ולהיבחר כגון במקרים כמו מתן אפשרות לחיילים להתמודד בפריימריס של המפלגות, דבר שלא הותר עד היום וייתכן וישתנה לאור חוקי היסוד. כך למשל, התנאי של גיל מינימום להצגת מועמדות להיבחר לכנסת העומד על 21 שנים. אדם שטרם הגיע לגיל זה לא יוכל להציג את מועמדותו, בכך נפגעת זכותו לכהן כנציג ציבור ומכאן נפגעת זכותו לחופש העיסוק. טיעון זה מקבל משנה תוקף לאור העובדה, שגיל הבגרות הינו 18 שנים והוא הגיל בו יכול אזרח לממש את זכותו לבחור. יחד עם זאת, גיל זה הוא הגיל בו נקרא אדם לשירות צבאי, היינו גיל המורה על בשלות, אחריות ובגרות נפשית מספיק בכדי להגן על המולדת ואף למות למענה, לכן קל וחומר שגיל זה מספיק על מנת שאזרח יוכל לייצג ציבור ולפעול בשמו. ימים יגידו באיזה אופן ודרך יפרשו בתי המשפט את החוקים השונים בארץ בכלל, ואת החוקים הנוגעים לענייני בחירות בפרט, זאת על רקע קיומם של חוקי יסוד ואיזו השפעה פרשנית ואחרת תהא לחוקי היסוד אלו על כלל מערכות השלטון החוק והמשפט בארץ.

הכותב הינו עורך הדין שון בן יצחק, יקנעם עילית,
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב