התמכרות למזונות 

לא מעט אנשים מכירים את התחושה של צורך במזון מסויים באופן קבוע. יהיה זה משהו מתוק, או שוקולד, או לחם, או פחמימות באופן כללי.
מעניין הדבר הוא כי ברוב המקרים אכן מדובר בסוגים של פחמימות עם שומנים שאנשים נוטים להתמכר אליהם.

במקרים רבים הדבר אליו אנו "מכורים" הוא זה המזיק לנו ביותר. אנשים ש'לא יכולים בלי מוצרי חלב' הם אלו בעלי הרגישות לחלב עם כל תופעות הליחה, בעיות הנשימה והעור ועוד.
אנשים ש'חייבים שוקולד' עלולים להרגיש עייפות ודכאון, חוסר ריכוז וקשיים בלמידה אם לא יאכלו שוקולד באופן קבוע.
במחקר נמצא שיש קשר בין צריכת ממתקים שומניים לבין הפרשת אנדרופין במוח עם אכילתם. האנדורפינים הם הגורמים לתשוקה לממתקים שומניים בכלל ולשוקולד בפרט.

איך זה ייתכן?

כאשר אוכל האדם מזון, מערכת העיכול אמורה לפרקו לחומרי היסוד ולהעבירם לתאים לצריכה שוטפת. אם מתבצע תהליך העיכול באופן תקין לא תיווצרנה בעיות בזרם הדם. יש משמעות גדולה לפירוק מושלם של החלבונים לחומצות האמינו שלהם. אם לא יתפרקו החלבונים כהלכה, עלולה מערכת החיסון לראות בהם פולשים זרים בעלי חלבון לא מזוהה ולתקוף אותם. מצב זה יכול לעורר תגובה אלרגית או אוטואימונית.
הבעיה ביכולת מערכת העיכול לפרק חלבונים באופן יעיל עלולה לנבוע ממחסור באנזימים מפרקי חלבון, או בחומצת הקיבה. חסר זה יכול להיגרם ממחסור בויטמינים ומינרלים ועקב הגיל.
הבעיה יכולה לנבוע גם ממחסור יחסי באנזימים שנוצר על ידי צריכת יתר של מזונות מסוימים, הגורמת למחסור באנזימים (למשל אותו האדם שאוכל הרבה מוצרי חלב ביום).
יש, אם כן, קשר הדוק בין התמכרות למזון ואלרגיה לאותו המזון, מה שיכול להסביר איך אכל אדם את אותו המזון במשך שנים רבות ללא תופעות ידועות של אלרגיה ופתאום החל סובל ממנה.
הטריגר להופעת האלרגיה יכול להיות קשור למצבי לחץ, לבעיות של מערכת העיכול, לחולשה גנטית או לחולשה של מערכת החיסון.

הדרך הטובה היחידה להילחם בתשוקה למזונות היא להכיר בתשוקה והיבטיה. יש לזכור שהתשוקה היא תמיד אמיתית, בין אם היא פסיכולוגית ובין אם היא פזיולוגית ולכן יש לטפל בתשוקה בשני המישורים הן פסיכולוגית התנהגותית והן פזיולוגית תזונתית.

בכדי להתמודד עם המצב יש לבודד את האלרגיה למזון הספציפי ולהסירו מהתפריט באופן מוחלט.
חשוב שהאדם יעבור לתזונה מאוזנת ובריאה המותאמת לו באופן אישי ויקבל גם ליווי צמוד ותמיכה לאורך התהליך.