מוטיבציה אצל תינוקות-כיצד יכולים ההורים לעזור לה להתממש? 

כמה מילים על המוח ועל תנועתיות ("הרצאונת"):

המוח מושפע כל העת ממידע שהוא קולט מסביבתו: מראות, קולות, ריחות ותחושות, והתפתחותו  תלויה במידע אותו הוא קולט ואליו הוא מגיב.

המוח בנוי ממיליארדי תאי עצב, ופועל באמצעות מסרים חשמליים בניהם. פעולתו של המוח תלויה בארגון יעיל של הקשרים שבין תאים אלה. כל גירוי וכל התנסות יוצרים פעילות חשמלית בין-תאית במוח ותורמים להתפתחותו.

התנועתיות היא דחף מולד. באמצעותה חווה התינוק הנאות חושיות ותפקודיות, מגלה את העולם. תנועה, גוף, תפיסה ורגשות, זוהי מערכת העצמי, שהיא מערכת אינטראקטיבית אחת. התנועה מאפשרת לתינוק להביע רצונות או לסרב, עוד בטרם למד לדבר.

את כל זאת כתבתי בעקבות שאלה שנשאלתי: עד כמה זקוקים התינוקות לתיווך שלנו ע"מ להתפתח ואיך תושפע התפתחותו של תינוק שלא "יפעילו" אותו?

ועוד נשאלתי: בני זוחל במרץ, מטפס ונעמד, מתיישב, אך קשה מאוד להפעיל אותו אם אין זה רצונו. האם  נובע הדבר מפחד/הגנה/סתם חוסר רצון לשתף פעולה?

התשובה המשולבת היא שתינוקות זקוקים לגירויים והתנסויות, הן להתפתחות מוחם והן להתפתחותם המוטורית. את הגירויים האלה הם מקבלים מסביבתם שהמרכיב העיקרי בה הוא אתם, ההורים. התנועה גם היא אמצעי להשגת גירויים אך גם התנסות בעצמה. ולכן לא יתכן מצב של "סתם חוסר רצון לשתף פעולה" או תינוק עצלן או אדיש, כי לכל תינוק ישנה המוטיבציה הטבעית לנוע ולהתפתח.

לכן, כאשר תינוק אינו מרים את הראש או אינו מתהפך וכו', יש לבדוק מדוע: האם קיים קושי פיזי או שמא חוסר בגירויים שיעודדו אותו לנוע, או אולי שניהם. זוהי אחריותם של ההורים וזו  מטרתו של הליווי ההתפתחותי.

כיצד אנו יכולים לעזור לתינוק לממש את המוטיבציה שלו לנוע ולהתפתח?

·         גירויים, גירויים ועוד גירויים, אך לא להפריז בהם . לדוגמא: כדי לעודד תינוק לשכב על הבטן, גירויי טוב יכול היות אמא או אבא שפשוט שוכבים לידו טופחים לו מעט על הגב, מדברים איתו ושרים לו.

·         דברו עם התינוק ושירו לו, אל תסתפקו בטלוויזיה או בדיסק. התינוק צריך לראות את תנועות השפתיים שלכם ואת הבעות הפנים שלכם, זה יעזור להתפתחות השפה והדיבור.

·         גרמו לתינוק לבצע פעולות בעצמו. כדי לעודד אותו להושיט יד לצעצוע הניחו את הצעצוע במרחק סביר כך שיוכל להגיע אליו. כך ילמד שאם הוא רוצה להגיע לצעצוע עליו להושיט את ידו.

·         לעומת זאת הימנעו מלעשות את הדברים עבור התינוק: תינוק ששוכב והמטפלים מגישים לו את הצעצועים, ילמד מהר מאד שקל יותר לצרוח מאשר להושיט את היד.

·         עודדו אותו לתנועה. הרבו, ככל האפשר, להיות איתו בסביבה בה הוא יכול לנוע; פחות טרמפולינות, סלקלים ועגלות ויותר מזרוני פעילות, דשא ורצפה.