כלכלת המשפחה כעסק, האומנם? 

 האם נכון לנהל את כלכלכל המשפחה כעסק ?

דילמה זו מועלת מידי פעם ע"י משפחות אשר הגיעו למצבים קשים בכלכלת המשפחה. משפחה עם חובות רבים, עם אוברדראפט בחשבון השותף, עם כרטיסי אשראי רבים ועם עוד הרבה תשלומים שעתידים להיפרע על דברים שרכשו בעבר. האם היו נמנעים ממצב זה לו ניהלו את כלכלת משפחתם כעסק? ראשית הייתי מגדיר את ניהול העסק ואז בוחן אם הכן משפחה יכולה להתנהל כעסק.

 ניקח לדוגמא עסק קטן, בית דפוס. כבעל עסק הייתי שוקל כל הוצאה אל מול ההכנסות. אם אני צריך לקנות מכונת דפוס חדישה לעסק, השיקול הראשי שלי בקניית המכונה יהיה אם המכונה תחזיר את ההשקעה בה, מחיר ההלוואה+ הריבית ולאחר זמן סביר אגדיל את רווחי בזכותה או שמא המכונה לא תחזיר את ההשקעה ואשקע בעוד חובות. אם בחישוביי אגיע למסקנה כי קיים חשש סביר שעלות המכונה לא תוחזר הן באופן ישיר והן באופן עקיף אוותר על קניית המכונה, כמובן אם אגיע למסקנה שהקנייה עדיפה ורווחי יוגברו אז אקנה את המכונה. שיקולים כאלו מפעיל בעל עסק על אין סוף החלטות החל מקניית כלי עבודה, מכונות, שכירת מקום עבודה,שכירת עובדים ועד פרסום ושיווק – הכול החלטות כלכליות נטו. האם גם בבית ניתן ליישם את אותו כיוון מחשבה? האם השולחן שייקנה לסלון יחזיר את השקעתו? הוילון? הארון? עגלת הילדים? הנברשת? או התמונה? ממש לא!, לו זה היה יכול להיות הלך המחשבה אז לא היינו קונים את כל אלו ודברים רבים אחרים כי להבדיל מעסק בו כל ההחלטות הן כלכליות במשפחה רוב ההחלטות הן רגשיות.

כאשר ההחלטה בעסק אמורה להסב לנו תגמול כספי/חומרי החלטות במשפחה מספקות לנו הנאה נוחות יופי – תגמול רגשי. עסקים רבים שהעסק מתופעל ע"י בעלי מקצוע מצוינים נכשלים בגלל בעיות ניהול .

 כאשר מנסים לנהל עסק ע"י הרגש בלבד, העסק קורס כי צריך בסוף החודש להאכיל משפחה ולספק לה את צרכיה, לא ניתן לעשות זאת באמצעים רגשיים. בעל עסק שכשל בניהול עסק, יפיק לקחים וילמד לנהל את עסקו או שיוותר על עסקו ויצא לעבוד כשכיר, כי כשכיר הוא יכול לפעול רק בתחום מומחיותו ואינו נידרש לנהל אותה. מה קורה עם בעל משפחה שניכשל בניהול המשפחה? האם יעזוב אותה? (לצערי משפחות רבות מתפרקות על בסיס כלכלי רעוע).

 אדם, המכיר את יכולותיו ומגרעותיו יכול מראש לבחור אם להתפתח כעוסק עצמאי - או כבעל מקצוע שכיר? האם יש בחור או בחורה שיצהירו "אינני יודע/ת לנהל את כלכלת המשפחה לפיכך לא אקים משפחה?" או "ראשית אלמד את הניהול הכלכלי בכדי שאהיה כשיר לנהל את כלכלת המשפחה".

לצערי, גם כאן יש מתי מעט שיחשבו בכיוון הזה, ומתייחסים לכושר הניהולי במשפחה כאל תכונה קיימת ומולדת כמו נשימה, בליעה ראייה שמיעה...האומנם? לדעתי, כיועץ ומאמן בכלכלת משפחה עם ניסיון רב שנים עם מאות משפחות הן בייעוצים אישיים והן בהרצאות וסדנאות, ניהול משפחה דורש מיומנות גבוה יותר מאשר ניהול עסק.

ניהול כלכלי למשפחה נשען על שני יסודות עיקריים:

 א. היסוד הכלכלי (דומה לעסק) .

ב. היסוד ההתנהגותי רגשי (שלא כבעסק).

מטרתו של העסק היא הגברת רווחים ואילו מטרתה הכלכלית של המשפחה היא להגביר את תפוקת ההנאה מההכנסה, לכאורה תהליכי הניהול הכלכלי בשניהם דומים מאד. שניהם עוסקים בהגברת הרווחים בניהול כלכלי שוטף ובתכנון העתיד להשגת יעדים. לעסק ולמשפחה אמור להיות תקציב, המבוקר ומתעדכן מעת לעת עם שינויים מבניים כמו הגדלת העסק מול הגדלת התא המשפחתי שניהם מתמודדים עם חריגה מהתקציב והוצאות בלתי מתוכננות. העסקים המצליחים משתמשים בכלי ניהול ובעלי מקצוע מתאימים (מנהלי כספים ורואי חשבונות), הרי משקי בית מנוהלים באופן אקראי ובלתי מסודר בעיקר בשיטת "כיבוי שריפות" ללא בקרה וללא תכנון מראש .

לעיתים מדובר באותם אנשים ממש אשר בעסק , מנהלים את כלכלתם ללא דופי ואילו בבית הניהול כושל ומתגלגל מבעיה אחת לשנייה תוך צבירת התחייבויות (הלוואות וחריגות ייתר). מנהלת החשבונות לא מצליחה לנהל את משפחתה וחורגת מהתקציב לביגוד, או מנהל המחסן שדואג למינימום סחורה במחסן תוך הספקה רציפה של צרכי הלקוחות , צובר מלאים של "מבצעים" בבית ובכל זאת תמיד חסר למישהו משהו . הכיצד? אותו אדם בעל ערכי ניהול נכונים בחברה, אינו מיישם אותם במשפחתו והופך לאדם אחר? התשובה היא הסביבה הניהולית השונה בכל אחד מהמצבים. קיים פער קיצוני בין הסביבה העסקית לסביבה המשפחתית.

 1. המבנה הארגוני: בעסק מאוד ברור וסכמתי, יש הגדרות תפקיד לכל אחד בארגון והגדרות של "גבולות גזרה" יש נהלי עבודה ויחסי גומלין בין בעלי התפקידים כללי "עשה ואל תעשה " ולכל בעיה יש "ראש" שמחליט. במשפחה המבנה הארגוני לא ממש ברור, באותה בעיה לעיתים האישה מחליטה ולעיתים הבעל ולעיתים גם לא מחליטים ומקווים ש"הזמן יעשה את שלו" ויפתור את הבעיה. גם מעמדם של הילדים לא ברור ויותר מכך מהם גזרות ההחלטה שלהם (כמה מותר להם לצרוך בשיחות סלולר או בקניית מותגים? )

2. תהליך קבלת ההחלטות: בעסק קיים סדר בקבלת ההחלטות קיימים דיוני אורך ורוחב שבהם כל "בעל עניין" חווה את דעתו ומציע את הפתרון הנכון לסוגיה שעלתה להחלטה. לבסוף בעל הסמכות והאחריות בעניין מקבל החלטה וכל המשתתפים בדיון מתנהלים בקונצנזוס כאילו זו הייתה החלטה משותפת ומחויב להתנהל בהתאם. במשפחה, מעט מאוד המצבים בה מתנהל איזה שיח כלכלי (מבלי לגלוש לנושאים אחרים) ברוב המקרים מתקבלות החלטות יחיד כאשר הצד השני מתרעם על כך ומנסה להכשיל זאת או לפחות לא לשתף פעולה. 3. האחריות: בחברה העסקית, מקבל ההחלטות הוא האחראי בסופו של דבר על התהליך וכמו שאומרים בצבא "צל"ש או טר"ש" לעיתים, אם נכשל האחראי בתהליך קבלת ההחלטות תיפגע רמת הרווחים והאחראי יוחלף באחר. האם במשפחה ייתכן שהפתרון יהיה החלפת האחראי? ומה אם שני ההורים אחראיים הייתכן שנחליף את ההורים - ומה עם הילד המתבגר מבזבז ללא הבחנה חשמל, שיחות בסלולר ואוכל רק מוצרי מזון מתועשים? האם נוותר עליו? לסיכום המון דילמות קיימות בניהול כלכלת המשפחה , יש ממשקים רבים בין ניהול עסקי לניהול משפחתי שחשוב מאוד שכל משפחה תאחז בהם לטובתה.

1. ניהול תקציב משפחתי מוסכם.

2. ביצוע בקרה על הניהול והתאמתו מעת לעת לשינויים בהכנסות ובהוצאות.

3. קיום שיח משפחתי שיגרתי בין בני הבית ושיתוף כולם להחלטה ולהשגת מטרות משוטפות.

4. טיפול בחריגות כשהם עוד קטנות וחזרה למסלול הצמיחה.

לא כל הפתרונות המקובלים בעסקים מומלצים ליישום בבית

 1. לימוד ואימון הם הפיתרון לבעיות ניהול בניהול כלכלת המשפחה ולא פיטורין .

 2. השיתוף בקבלת החלטות, השכנוע והויתור ההדדי עדיפים על החלטת דעת יחיד.

 3. הגדרת גבולות כלכליים לכל תחום בהוצאות ולכל ילד תוך חינוך כלכלי. לדוגמא סך הדמי כיס קבועים הילד יחליט כיצד לצרוך אותם.

 4. מאפשרים חופש החלטה בתוך התקציב

 לדוגמא: סך הוצאות הביגוד והנעלה נקבעים במשותף אך מה קונים יהיה באחריות אחד ההורים. איך תדעו אם אתם מתנהלים נכון ?

 • האם הרגשתם חסרי אונים מההוצאות המשפחתיות מול ההכנסות?

 • האם הרגשתכם תסכול מזה שאינכם משיגים את יעדי המשפחה? האם אתם מרגישים מוגבלים ולא מבינים "לאן הלך הכסף?".

 • האם הבעיות הכלכליות שלכם פוגעות בבריאותכם ובקשרים עם משפחתכם וסביבתכם? • האם מנת חלקכם בהתנהלות הכלכלית מובילה למריבות ויכוחים.......?

 • האם אתם רוצים להצליח ולא ליפול ל"בורות" אשר אחרים נפלו בהם ולא מצליחים? רוצים - • ידע רב בניהול כלכלת המשפחה. • ללמוד צרכנות נבונה.

 • לבנות תוכנית משפחתית הבנויה בדיוק לרצונותיכם. • לקבל כיוון עתידי כלכלי. • להגיע לביטחון כלכלי. • לחיות ברוגע, שלווה ושקט נפשי.

 • המון זמן ומשאבים להתעסק עם נושאים אחרים חשובים בחיי המשפחה. למענכם ולמען בני ביתכם, לימדו לנהל את כלכלת המשפחה לפני ה"נפילה" כי היציאה מ"הנפילה" הכלכלית קשה וארוכה, לימדו מניסיונם של אחרים . סוף מעשה במחשבה תחילה.