באותו האופן, כשאדם שואל את עצמו "מה עוד יש כאן ששווה לחיות למענו?" ומפסיק "רק להתנהל/ להחזיק מעמד" הוא יוצא למסע נחוש וממוקד שבסופו צמיחה אישית וחווית חיים טובה יותר. אדם שמצהיר על יעד או מטרה כלשהיא ומתחייב אליה יוצר את המציאות שאותה הוא רוצה לחיות. הוא כבר לא חי כרובוט בתסריט ידוע מראש. אולם, נדרשת רמה לא מבוטלת של אומץ בכדי להודות שאני לא מוכן להסתפק יותר בחיים המבוססים על "להחזיק מעמד", על נסיבות, אילוצים ו"אין ברירה - כבר למדתי להסתדר עם זה". משום שהמפגש עם מה שאני באמת רוצה עשוי להיות מפחיד ומאיים.
מה יקרה כשאני אפגוש את הרצונות שלי? הצרכים שלי? השאיפות שכבר ויתרתי עליהם? ומה אם אצטרך לעשות שינוי, ואיך הסביבה תגיב, המשפחה, ומה אם לא אוכל יותר לסבול את חיי הנוכחיים שעד כה "השלמתי איתם"? מה המחיר שאצטרך לשלם בעבור היציאה למסע?
בסופו של דבר, מה שיכריע בין היציאה למסע לעומת היצמדות לנמל הוא "תג המחיר" שיוצמד. אם "כאן" מאוד כואב תתקיים יציאה לדרך בכדי למנוע כאב. מנגד, אם היציאה לדרך טומנת בחובה איום וכאב גדול יותר לא יחל המסע.
באותו אופן, אדם ימשיך לעשן כל עוד בחישוב "תועלת-הפסד" המשך העישון כרוך בפחות כאב מיסורי הגמילה. אולם, חישוב "תועלת-הפסד" עשוי להשתנות לאחר...הצנתור הראשון. שם הכאב יהיה כבר רב יותר מהעונג שבהמשך עישון. או אז יוצב לראשונה יעד הפסקת העישון.
חיים המבוססים על מודעות עצמית מזמינים אותנו לקיים חישוב "רווח-הפסד" עוד בטרם אנו ניצבים מול מחירים קשים ומתוך ידיעה שהאמצעי לחיים מלאים ולצמיחה טמון בהגשמת מטרות ויעדים אישיים - לחיות חיים מתוך כוונה.
אסנת ברושי-חן
מאמנת להישגים
050-7806354
