חלומות והגשמה עצמית 

רבים מסגלים לעצמם ראייה צינית, של התעלמות מחלומות ושל ויתור לכאורה על הרצון להגשמה עצמית, בשל החשש שלא יממשו את חלומותיהם, או שלא יגיעו לידי הגשמה עצמית.

עמוק בליבנו כולנו רוצים להאמין, שנוכל לחולל גדולות ונצורות. כל אחד מאיתנו שואף  למצות את מלוא הפוטנציאל שלו, ולחיות חיים של הגשמה עצמית. לשם כך אנחנו זקוקים לחלומות.

חלומות מעניקים לנו חזון של עתיד טוב יותר. הם יוצרים עבורנו עתיד שהוא מעבר לכאן ועכשיו, וגם מעבר להתקדמות הליניארית המושגת ביום יום שלנו.

חלומות מזינים את רוחנו, וכשהמציאות רובצת עלינו כנטל כבד הם מאפשרים לנו לנוע. חלומות מעוררים בנו השראה. הם בבחינת כוכב הצפון, שנמצא שם למעלה, רחוק, בלתי מושג, אך מאיר ומתווה דרך וכיוון.

רוב האנשים המצליחים, שחיים תוך הגשמה עצמית, הם חולמים. אלה אנשים רגילים שאינם חוששים לחשוב גדל ולהעז להיות גדולים.

אנשים חולמים לא מסתפקים בבינוניות, והחלומות תמיד גדולים מהחיים.

אנחנו לא חולמים על חיים של מאבק ותסכול, חיים של מפסידנים, שלא ממצים את הפוטנציאל שלהם, אלא חולמים לעשות משהו גדול, משהו משמעותי, שיביא אותנו להגשה עצמית.

אנחנו לא חולמים באפור, אלא בצבעים עזים. אנחנו חולמים בגדול.

אלא שאנשים, שחיים מתוך מימוש והגשמה עצמית, אינם אנשים שמסתפקים בחלומות.

אם אין לי נכונות לפעול כדי לממש את החלומות שלי, אז כל החלומות שלי אינם אלא פנטזיות, חלומות שווא, ואשליות שלעולם לא יתגשמו.

הגשמה עצמית היא פרי שילוב של העזה לחלום חלומות ושל נכונות לפעול ככל שיידרש  לקראת מימושם במציאות.