תפנית משפטית - בית המשפט המחוזי קבע כי סוכן מכס אינו נחשב כמורשה לקבלת כתבי בי-דין מטעם יבואן פלסטיני 

עו"ד גיל נדל,  מורן שמילוביץ

כידוע, על התובע חלה חובה להמציא את כתב תביעתו לנתבע. אך, כאשר הנתבע אינו מצוי בארץ והליך המצאת כתב התביעה הינו בעייתי, ניתן לעשות שימוש בתקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת שניתן להסתפק בהמצאה למנהל או למורשה העוסק באותה שעה מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט.

בתי המשפט דנו בעבר בשאלה מהו "מורשה", וקבעו כי אין לפרש את המושג מורשה במשמעות הטכנית של שלוח. המבחן הקובע לעניין שאלה זו הוא אינטנסיביות הקשר שבין המורשה לבין הנתבע, באופן שניתן יהיה להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו כנגדו.

בעבר סקרנו את החלטות בית המשפט המחוזי בפתח תקווה בעניין המצאת כתבי בי ? דין ליבואנים פלסטינים באמצעות סוכן המכס של היבואנים. באותן החלטות הותרה המצאת כתבי בי-דין ליבואנים פלסטינים באמצעות סוכן המכס של היבואנים, שכן בית המשפט ראה בסוכן המכס כ"מורשה" על פי תקנה 482(א), לאור אינטנסיביות הקשר שבין סוכן המכס לביון היבואנים הפלסטינים. (ת.א.1809/09 ועוד, מיום 3.12.09).
 
החלטות אלו התבססו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מלפני מספר שנים אשר דן בהרחבה סוגיית המצאת כתבי בי-דין ליבואן פלסטיני. דובר שם ביבואן פלסטיני שייבא לישראל חומר כימי אשר משמש כחומר פעיל בתרופה חדשנית המיוצרת על ידי תאגיד קנדי, שהינו  בעל פטנט בחומר הכימי. רשות המכס עיכבה את משלוח החומר הכימי שיובא על ידי היבואן הפלסטיני בשל חשד שהתעורר להפרת הפטנט של התאגיד הקנדי.
  
בית המשפט קבע באותו ענין כי כי המצאת כתבי בי- הדין לידי עמיל המכס מטעם היבואן הפלסטיני נעשתה כדין, כיוון שכשמדובר בהליכים שעניינם טובין המעוכבים במכס, הזיקה בין בעל הטובין ובין עמיל המכס מבטיחה כראוי את קיום תכלית המסירה, ומצדיקה התייחסות אל עמיל המכס כאל מי שהופקד על ידי בעל הטובין לנהל את עסקיו בכל הנוגע לטובין בציר הזמן מעת הגעת הטובין לנמל ועד מסירתם לבעלים או לפקודתם (בש"א 3069/03  Merack Frost Canada & Co נ' Palestine Pharmaceutical Company).

ואולם, לאחרונה התהפכה הקערה על פיה, ובית המשפט המחוזי בפתח תקווה הוציא מתחת ידו החלטה שונה לגמרי, הקובעת כי עמיל המכס של יבואן פלסטיני לא נחשב כמורשה לקבלת כתבי בי ? דין מטעם היבואן הפלסטיני.

במקרה זה דובר, בחברה המפתחת ומייצרת משחקי ילדים ובעלת סימני מסחר על מוצריה בישראל, אשר תבעה יבואן פלסטיני בגין זיוף משחקי הילדים שבבעלותה. החברה המציאה את כתב התביעה לידי עמיל המכס של היבואן לאור תקנה 482 לתקנות סדר דין אזרחי, כך שעמיל המכס ייחשב כמורשה לקבלת כתבי בי- דין מטעם היבואן הפלסטיני.

כאשר היבואן הפלסטיני לא הגיש בתום המועדים הדרושים כתב הגנה, פנתה החברה לבית המשפט בבקשה שיתן פסק דין בהעדר הגנה.

בית המשפט קבע כי אכן במהלך השנים אומץ בפסיקת בתי המשפט בערכאות השונות מבחן "מידת אינטנסיביות הקשר" שבין הנתבע לבין המורשה. ואולם, בית המשפט עמד על כך שיש לכפוף את מידת האינטנסיביות הנדרשת לאמור בלשון  התקנה, דהיינו - שעל אותו מורשה לעסוק אותה שעה בעצמו בהנהלת העסק או העבודה מטעם אותו בעל דין המוחזק כמי שמינה אותו כמורשה. במלים אחרות, יש לעמוד על הפעילות העסקית של הנתבע בתחומו של אזור השיפוט ואת מידת מעורבותו הפעילה של המורשה בפעילות עסקית זו.

על בסיס עיקרון זה המשיך בית המשפט את ניתוחו, וקבע כי החברה התובעת לא הביאה ראיות כלשהן המבססות את האינטנסיביות של הקשר שבין היבואן הפלסטיני לבין עמיל המכס שלו, באופן אשר יאפשר לקבוע באופן מבוסס  כי עמיל מכס זה אכן מהווה את ידו הארוכה של היבואן הפלסטיני "בהנהלת העסק או העבודה". בית המשפט ציין כי העובדה שהיבואן הפלסטיני נאלץ למנות עמיל מכס אשר יטפל מטעמו בשחרורים מהמכס של הטובין אשר יובאו על ידו לישראל - אין פירושה שעמיל המכס ייחשב אוטומטית כמורשה של היבואן לקבלת פסקי דין. ביתר פירוט, נקבע בפסק הדין כי הגם עמיל המכס נדרש לבצע שירות עבור לקוחו במסגרת ביצוע פעולת מכס, הרי שעניינה של התביעה כנגד היבואן הפלסטיני אינה בפעולת מכס אלא הפרת זכויות הקניין הרוחני של החברה במוצרים אשר לטענתה זויפו על ידי היבואן הפלסטיני, ולפיכך לא ניתן לומר באופן אוטומטי וברור שעמיל המכס ייחשב כמורשה.

לאור העדר ראיות מספיקות מצד החברה התובעת - בית המשפט קבע כי לא ניתן לראות בהמצאה שבוצעה לעמיל המכס כהמצאה העונה על תנאיה של תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, וקבע כי על החברה להמציא את כתבי בי-הדין נשוא התובענה ליבואן הפלסטיני כדין.

ת.א. 28840-11-09 Spin Master Ltd נ' אל שריכא אל יקובייא. החלטה מיום 5.1.10. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים.