רשלנות בניהול לידה 

רשלנות הצוות הרפואי המבצע את הלידה, אשר הובילה ללידת תינוק הסובל מפגיעה גופנית חמורה או שיתוק מוחין:

התביעות המוגשות לבית המשפט בנושא זה מתמקדות בשני תחומים עיקריים:

הערכה מוטעית של משקל היילוד:

כאשר יולדת מגיעה לביה"ח לצורך לידה, על הרופאים להעריך מהו משקל היילוד המשוער. במקרים בהם משקל היילוד גבוה (מעל 4-4.5 ק"ג) על הרופאים להמליץ ליולדת לבצע ניתוח קיסרי וזאת על מנת למנוע קושי בחילוץ התינוק. בתביעות רבות שהוגשו לבתי המשפט נטען כי כתוצאה מטעות בהערכת המשקל נתקבלה על ידי הצוות הרפואי החלטה לבצע לידה נרתיקית במקום ניתוח קיסרי. במקרים אלה, במהלך הלידה ולאחר שראשו של התינוק הגיח, נתקעו כתפיו של התינוק. במהלך מאמצי הצוות הרפואי ליילד את התינוק, נגרם לו ''פרע כתפיים'' (שיתוק ע'ש ארב) שמשמעותו פגיעה בכתפיים שהינה לעיתים קשה מאוד ומובילה לנכות אורטופדית משמעותית.

איחור באבחון מצוקה עוברית במהלך הלידה:

קיימים מקרים בהם רשלנותו של הצוות הרפואי, במהלך הלידה עצמה, גורמת לנזקים חמורים ובלתי הפיכים לילוד. בחלק גדול מהמקרים מתבטאת רשלנותו של הצוות הרפואי בכך שלא הבחין במועד (או לא הבחין כלל) במצוקה בה מצוי התינוק ולפיכך לא פעל לחלצו במהירות המתחייבת. כתוצאה מכך סבל התינוק מבעיה באספקת החמצן למוחו, אשר מובילה לנזק מוחי חמור ובלתי הפיךשל שיתוק מוחין.  

שאלות נפוצות:

האם בכל מקרה בו נולד תינוק הסובל משיתוק מוחין יש עילה לתביעה? לא. קיימים מקרים בהם שיתוק המוחין נוצר במהלך ההיריון וללא כל קשר לתהליך הלידה ו/או לפעולותיו של הצוות הרפואי. בתי המשפט באמצעות מומחים רפואיים, פיתחו 4 קריטריונים לבדיקה האם קיים קשר בין אירועי הלידה לבין שיתוק המוחין. קריטריונים אלה כוללים:

1. עדות לחמצת מטבולית קשה- על פי מדידת ערך ה- PH (חומציות) הנלקחת מחבל הטבור של התינוק. כאשר תוצאת ה- PH קטנה מ- 7, אזי מתקיים תנאי זה.
2. עדות לאנצפלופתיה (=פגיעה בתפקוד המוח הקשורה בהרס או ניוון של רמת המוח) מוקדמת בדרגת חמורה ובינונית
3. שיתוק מוחין מסוג קוודרופלגיה ספסטית (שיתוק בארבע גפיים בו קיימת נוקשות תמידית של השרירים) או דיסקינטית (בו קיימת תופעה של תנועות בלתי רצוניות "טיקים")
4. העדר גורמים אחרים להסבר הנזק המוחי

רק במקרים בהם מתקיימים כל 4 התנאים שלעיל, ניתן לקבוע כי קיים קשר בין אירועי הלידה לבין הנזק (שיתוק מוחין) ולפיכך קיימת עילת תביעה.

מה אנחנו כהורים יכולים לעשות על מנת למנוע מצב בו מצוקה עוברית מאובחנת מאוחד מדי? ראשית חשוב לזכור כי חובת מתן טיפול מקצועי וראוי רפואי חלה על הצוות הרפואי ולא על המטופל. יחד עם זאת מומלץ להיות "עם היד על הדופק" מהרגע בו נכנסים בשערי בית החולים לצורך לידה. חשוב להיות ערניים לגבי תנועותיו של העובר, לעקוב אחד מכשיר המוניטור ולהזעיק את הצוות הרפואי כל אימת שמתעורר חשד (ולו הקל שבקלים) לכך שמשהו עם העובר אינו תקין.

מי יכול להגיש תביעה בגין לידתו של תינוק הסובל משיתוק מוחין ועד מתי ניתן להגיש את התביעה? מאחר ומדובר בתביעתו של תינוק (קטין), הסובל משיתוק מוחין, מוגשת התביעה על ידי הוריו, המשמשים כאפוטרופסיו הטבעיים. בנוסף, קיימת, גם במקרה זה, עילת תביעה עצמאית להורים וזאת בגין לידת הילד הפגוע וההוצאות שנגרמו להם עקב כך. תקופת ההתיישנות של תביעת ההורים הינה 7 שנים ממועד הלידה ותקופת ההתיישנות של תביעת הקטין הינה עד הגיעו לגיל 25.