דחיית עתירה כנגד החלטת היועמ''ש לא לפתוח בחקירה פלילית נגד בנימין בן אליעזר בגין חשד להפרת אמונים ושוחד בתקופת כהונתו כשר 

מינהלי,פלילי

בג"ץ 5305/08, עמותה לקידום מימשל תקין נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

כבוד הנשיאה ד' ביניש, כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופטת ע' ארבל

עו"ד דורון עמיר לעותרת; עו"ד דנה בריסקמן למשיבים

24.11.2009

העובדות:
1. העותרת, עמותה לקידום ממשל תקין, מבקשת מבית המשפט ליתן צו-על-תנאי אשר יורה ליועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה להורות על פתיחת חקירה פלילית כנגד השר בנימין בן אליעזר. הרקע להגשת העתירה, נעוץ בממצאי דו"ח מבקר המדינה מספר 58א, אשר פורסם ביום 17.11.2007. בדו"ח המבקר נמצא כי בהיותו שר התשתיות הלאומיות נהג בן אליעזר להפנות לחח"י ולתש"ן פניות שנשלחו אליו ובהן בקשות לסיוע בתעסוקה. בחלק מן הפניות נכללו גם מכתבים ששלחו לשר אישים בעלי תפקידים פוליטיים – בהם גם חברי מרכז מפלגת העבודה – שביקשו את עזרת השר לקידום עניינו של קרוב משפחה או אדם אחר. בעקבות פרסום דו"ח המבקר פנתה העותרת ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד בן אליעזר.

החלטה:
2. ככלל, הגם שהחלטות רשויות אכיפת החוק במסגרת ההליך הפלילי אינן חסינות מביקורת שיפוטית, בית המשפט יתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה ורשויות התביעה רק במקרים יוצאי-דופן, מקום בו ניכר כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות מהותי. על החלטות היועץ המשפטי לממשלה ורשויות אכיפת החוק חלים במקביל הוראות ועקרונות המשפט הפלילי – על בסיסם מתקבלת ההכרעה המקצועית בהחלטה על פתיחה בחקירה פלילית או העמדה לדין; וכללי המשפט המינהלי – המחייבים את היועץ המשפטי לממשלה, כמו את כל מקבלי ההחלטות ברשויות המדינה, להפעיל את שיקול דעתו בכפוף לשורה של עקרונות ובהם, החובה לנהוג בסבירות, בתום לב ובשוויון, ולקבל כל החלטה על בסיס תשתית עובדתית מספקת, תוך שקילת שיקולים ענייניים.
3. בביקורת השיפוטית על החלטות היועץ המשפטי לממשלה בית המשפט לא שם עצמו בנעליו של היועץ המשפטי, והוא אינו הופך מעין "יועץ משפטי-על". בית המשפט בוחן את סבירות ההחלטה לנוכח העובדות שביסוד ההחלטה. בבסיס הביקורת המצומצמת של בית המשפט עומדת ההנחה שליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה יש כישורים מקצועיים וניסיון לבחון ולהעריך את החומר שבידיהם, ולקבוע האם חקירה פלילית תניב ראיות לשם חשיפת עבירה פלילית.
4. המקרה שלפנינו אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבות בית המשפט בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה. החלטת המשיבים נסמכה על כך שמעורבותו של בן אליעזר במינויים המפורטים בדו"ח המבקר הייתה מעורבות מוגבלת, שאין בה, להערכתם, כדי לבסס עבירה פלילית. ממצאי הבדיקה של מבקר המדינה נבדקו על ידי המשיבים פעמיים. בשתי הפעמים הגיעו המשיבים למסקנה כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית, נוכח הערכת חומר הראיות הקיים לפניהם, ובהתחשב בעובדה שהביקורת היסודית שנערכה על ידי מבקר המדינה במסגרת דו"ח המבקר מבוססת על תשתית עובדתית מקיפה, שמעבר לה לא ניתן יהיה להשיג בבדיקה משטרתית.