נזיקין
ת"ק 3802/08, ציון מרדכי ויצמן נ' עדי אמיר
כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס
02.12.2009
העובדות:
1. מדובר בתביעה כספית בסך 30,000 בגין מצג שווא במכירת רכב משומש בנוגע לנתוני הרכב שהוצגו לתובע ע"י הנתבע, במכירתו.
2. התובע, רכש ג'יפ מרצדס מהנתבע עקב פרסום בלוח פוקוס.
3. התובע טוען כי הנתבע הציג בפניו מצג שווא מטעה, תוך כדי זיוף ומרמה בעת המו"מ לרכישת הרכב. לאחר ההתקשרות העיסקה והעברת הרכב לתובע נימצא, כי מס' הבעלים על הרכב אינו כפי שהתחייב הנתבע בפני התובע וכן מד האוץ שונה בהיותו בפועל מהמד שהוצג לו בעת רכישת הרכב.
4. הנתבע טוען כי הוא ציין בזיכרון הדברים את מספר הבעלים הקודמים, אך מאחר והרכב היה על 'תו סוחר' קורה שבעת העברת הרישוי, נוספת עוד בעלות על הרכב. לעניין שינוי במד האוץ' טען הנתבע כי אין לו נגיעה בדבר וכי גם הוא קנה את הרכב בהתאם לקילומטראז' שהיה מצויין במד האוץ, בעת רכישתו.
ההכרעה:
1. ביהמ"ש דוחה את טענותיו של הנתבע על כך שהיה על התובע לשער כי תתווסף בעלות נוספת על הרכב בשל "תו סוחר" והדבר עומד בניגוד למסמך בכתב, של זכרון הדברים אשר תוכנו גובר על עדותו של הנתבע מכוח סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמנית.
2. הוכח כי בוצע שינוי במד האוץ בתרמית, אף שלא הוכח כי הנתבע הוא שביצע את השינוי בו שכן, קודם לרכישת הרכב ע"י הנתבע הוכנס כבר השינוי במד האוץ להפחתת הקילומטראז' בו.
3. יחד עם זאת, הנתבע נהג בחוסר תום לב בביצוע העיסקה תוך הפרת חובתו לפי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 בהתנערותו מבדיקת טענותיו של התובע בנוגע לנתוני הרכב בנוגע למד האוץ.
4. הוכח כי היו שתי טעויות בעיסקה, כהגדרתה בסעיף 14 (ד) לחוק , הן בנוגע למד האוץ והן בנוגע למס' הבעלים על הרכב אשר שני נתונים אלו המהותיים לעיסקה נימצאו כלא נכונים ובניגוד למוצהר ע"י הנתבע בזיכרון הדברים.
5. בנסיבות אלו הוכח כי היתה הטעיה ע"י הנתבע בנוגע לבעלויות קודמות על הרכב, אשר התובע היה נמנע מהתקשרות בעיסקה אילו ידע את המידע הנכון בנידון.
6. השוני במד האוץ ניכנס לגדר טעות כהגדרתה בסעיף 14 לחוק. הפער העצום בין נתוני מד האוץ שהוצגו בזיכרון הדברים לנתוניו האמיתיים לפי רישומי המוסך, יש בו כדי ליתן לתובע את הזכות לביטול העיסקה שכן, הוכח כי הוא לא היה ניקשר בה אילו ידע על נתוני האמת של הרכב, אף שלא הוכח כי הנתבע ידע על התרמית בנידון כאמור בסעיף 14(ב) לחוק.
7. הנתבע, נהג בחוסר תום לב בניהול המ"מ ובקיום החוזה. כך גם התאפיינה התנהגותו בנוגע לביטול החוזה, בחזרתו מההסכמה להחזרת הרכב לידיו ובהתנותו את החזר התשלום על ידו, על פי מחיר המחירון בעת החזרתו, תוך שהתובע ניזוק מכך.
8. עומדת לתובע הזכות לקבל פיצוי הסתמכות בגין מצג השווא על מנת להחזיר את מצבו לקדמותו, אילולי היה מצג שווא בנוגע לנתוני הרכב. בנוסף לכך, זכאי התובע לפיצוי חיובי עקב הפרת חובת תום הלב בכל שלבי העיסקה ע"י הנתבע ובכלל זה ההטעיה בנוגע למס' הבעלים ולנוכח הכשלת האפשרות לביטול מלא של העיסקה, במכירתו את רכב הסאב בעיצומו של הליך זה. בכל אלה, היה משום הכבדה וטירחה לתובע, מעבר לנזקיו עקב העיסקה בגין ערכו של הרכב.
9. על הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסך כולל של 18,000ש"ח ובצירוף הוצאות משפט בסך של 1,000 ש"ח.
ת"ק 3802/08, ציון מרדכי ויצמן נ' עדי אמיר
כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס
02.12.2009
העובדות:
1. מדובר בתביעה כספית בסך 30,000 בגין מצג שווא במכירת רכב משומש בנוגע לנתוני הרכב שהוצגו לתובע ע"י הנתבע, במכירתו.
2. התובע, רכש ג'יפ מרצדס מהנתבע עקב פרסום בלוח פוקוס.
3. התובע טוען כי הנתבע הציג בפניו מצג שווא מטעה, תוך כדי זיוף ומרמה בעת המו"מ לרכישת הרכב. לאחר ההתקשרות העיסקה והעברת הרכב לתובע נימצא, כי מס' הבעלים על הרכב אינו כפי שהתחייב הנתבע בפני התובע וכן מד האוץ שונה בהיותו בפועל מהמד שהוצג לו בעת רכישת הרכב.
4. הנתבע טוען כי הוא ציין בזיכרון הדברים את מספר הבעלים הקודמים, אך מאחר והרכב היה על 'תו סוחר' קורה שבעת העברת הרישוי, נוספת עוד בעלות על הרכב. לעניין שינוי במד האוץ' טען הנתבע כי אין לו נגיעה בדבר וכי גם הוא קנה את הרכב בהתאם לקילומטראז' שהיה מצויין במד האוץ, בעת רכישתו.
ההכרעה:
1. ביהמ"ש דוחה את טענותיו של הנתבע על כך שהיה על התובע לשער כי תתווסף בעלות נוספת על הרכב בשל "תו סוחר" והדבר עומד בניגוד למסמך בכתב, של זכרון הדברים אשר תוכנו גובר על עדותו של הנתבע מכוח סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמנית.
2. הוכח כי בוצע שינוי במד האוץ בתרמית, אף שלא הוכח כי הנתבע הוא שביצע את השינוי בו שכן, קודם לרכישת הרכב ע"י הנתבע הוכנס כבר השינוי במד האוץ להפחתת הקילומטראז' בו.
3. יחד עם זאת, הנתבע נהג בחוסר תום לב בביצוע העיסקה תוך הפרת חובתו לפי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 בהתנערותו מבדיקת טענותיו של התובע בנוגע לנתוני הרכב בנוגע למד האוץ.
4. הוכח כי היו שתי טעויות בעיסקה, כהגדרתה בסעיף 14 (ד) לחוק , הן בנוגע למד האוץ והן בנוגע למס' הבעלים על הרכב אשר שני נתונים אלו המהותיים לעיסקה נימצאו כלא נכונים ובניגוד למוצהר ע"י הנתבע בזיכרון הדברים.
5. בנסיבות אלו הוכח כי היתה הטעיה ע"י הנתבע בנוגע לבעלויות קודמות על הרכב, אשר התובע היה נמנע מהתקשרות בעיסקה אילו ידע את המידע הנכון בנידון.
6. השוני במד האוץ ניכנס לגדר טעות כהגדרתה בסעיף 14 לחוק. הפער העצום בין נתוני מד האוץ שהוצגו בזיכרון הדברים לנתוניו האמיתיים לפי רישומי המוסך, יש בו כדי ליתן לתובע את הזכות לביטול העיסקה שכן, הוכח כי הוא לא היה ניקשר בה אילו ידע על נתוני האמת של הרכב, אף שלא הוכח כי הנתבע ידע על התרמית בנידון כאמור בסעיף 14(ב) לחוק.
7. הנתבע, נהג בחוסר תום לב בניהול המ"מ ובקיום החוזה. כך גם התאפיינה התנהגותו בנוגע לביטול החוזה, בחזרתו מההסכמה להחזרת הרכב לידיו ובהתנותו את החזר התשלום על ידו, על פי מחיר המחירון בעת החזרתו, תוך שהתובע ניזוק מכך.
8. עומדת לתובע הזכות לקבל פיצוי הסתמכות בגין מצג השווא על מנת להחזיר את מצבו לקדמותו, אילולי היה מצג שווא בנוגע לנתוני הרכב. בנוסף לכך, זכאי התובע לפיצוי חיובי עקב הפרת חובת תום הלב בכל שלבי העיסקה ע"י הנתבע ובכלל זה ההטעיה בנוגע למס' הבעלים ולנוכח הכשלת האפשרות לביטול מלא של העיסקה, במכירתו את רכב הסאב בעיצומו של הליך זה. בכל אלה, היה משום הכבדה וטירחה לתובע, מעבר לנזקיו עקב העיסקה בגין ערכו של הרכב.
9. על הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסך כולל של 18,000ש"ח ובצירוף הוצאות משפט בסך של 1,000 ש"ח.
מיכל מורנו הנה מנהלת פרוייקטים בחברת מורנו'ס שיווק באינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
