האם יש לקבל הודעת נאשם בעבירות מס אשר נגבתה שלא כדין? 

עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ'

בשנת 2006 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין יששכרוב, אשר קבע הלכה חשובה ועקרונית, לפיה ראייה אשר הושגה במהלך חקירה עשויה להיפסל. הדבר יקרה בהתקיימם המצטבר של שני תנאים: א. הראייה אכן הושגה שלא כדין על ידי רשויות אכיפת החוק; ב. קבלת הראייה במשפט תפגע משמעותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן.

מדובר בנוסחת איזון עקרונית שמטרתה להשיג פשרה ראויה בין מכלול הזכויות והאינטרסים הרלבנטיים לשאלת קבילות ראיות שהושגו שלא כדין, לרבות: חשיפת האמת, הלחימה בעבריינות, ההגנה על שלום הציבור ועל זכויות נפגעי  העבירה מחד, אל מול ההגנה על זכויות הנאשם ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו מאידך גיסא. נוסחת איזון זו, אמורה להיות מיושמת בהתאם לשיקול הדעת של בית המשפט ובהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, על פי אמות המידה שהותוו בפסק הדין.

לאחרונה, נדרש בית המשפט השלום באשדוד לדון בקבילות הודעה שניתנה במהלך חקירת חשוד בעבירות מס, הכוללות גניבה, קשירת קשר לביצוע עוון, קבלת נכסים שהושגו בעוון, השתמטות מתשלום מכס שיש לשלמו.

במקרה זה דובר במשפטו של נאשם, אשר במהלכו נגבתה עדותו של חוקר המכס, במהלכה נתבקש להגיש את הודעתו של הנאשם בפני אותו חוקר. הנאשם התנגד להגשתה בטענה שהוא לא הוזהר כדין בטרם החקירה, כלומר, לא הודעה לו זכותו להיוועץ בעורך דין.

המאשימה לא חלקה על העובדה כי במהלך חקירתו של הנאשם, הוא לא ידע על זכותו להיפגש עם עורך דין, זכות אשר הקמה מכוח סעיף 32 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים)("חוק המעצרים").

בית המשפט קבע כי על פי לשון סעיף 32 לחוק המעצרים, החוק חל אך ורק לגבי עצורים, כאשר הנאשם במקרה זה, לא היה עצור במהלך חקירתו אלא מעוכב. בנסיבות אלה, על פי לשון החוק, אין הפרה של סעיף 32 לחוק המעצרים וממילא לא הושגה ההודעה – שלא כדין.

הנאשם ביקש להפנות את בית המשפט להלכת יששכרוב, שבה בית המשפט העליון הבהיר את תמיכתו בפרשנות המרחיבה של זכות היוועצות בעורך דין מעת החקירה ולאו דווקא מעת המעצר.

הנאשם במקרה זה, נחקר בשנת 2000, כאשר הלכת יששכרוב ניתנה רק בשנת 2006, לאור עובדה זו, הרי שבשנת 2000 רשויות אכיפת החוק פעלו על פי לשון סעיף 32 לחוק המעצרים ולא הרחיבו את פרשנותו.

בית המשפט קבע כי אין לומר כי אי יידוע הנאשם בדבר זכותו להיוועץ בעורך דין, הינה הפרה טכנית זניחה או קלת ערך, יחד עם זאת בשנת 2000 במועד זו נגבתה הודעת הנאשם טרם הופנמה בקרב רשויות אכיפת החוק חשיבותה ומרכזיותה של זכות ההיוועצות ועד למתן הלכת יששכרוב לא היה נהוג כלל, ליידע בדבר זכות ההיוועצות בעורך דין.

על כן, קבע בית המשפט כי התנהגות החוקר, שלא יידע את הנאשם בדבר זכות ההיוועצות, לא נעשתה במכוון ובזדון, ולפיכך התנהגותו בהקשר זה, הייתה נורמטיבית לאותו מועד. בית המשפט קבע כי עובדה זו נחשבת נסיבה מקלה להפרת חובת היידוע והפגיעה בהגינותו של ההליך הפלילי.

בית המשפט הוסיף, כי אם אין בכוחה של ההודעה להביא להרשעת הנאשם – ממילא אין חשיבות לפסילתה, אך אם יש בכוח האמור בה להביא להרשעה, ובפסילתה עלול העבריין להיחלץ ללא כל עונש – עלולה להיות לכך השפעה ניכרת וקשה על מוסר הציבור ומידת האמון שהוא רוכש למערכת המשפט. על כן, בית המשפט קבע כי אין למנוע את קבלת ההודעה כראיה.

ת.פ. 392/03 פנחס פינטו נ' מדינת ישראל, מיום 19.11.09