מה אתם עושים בחנוכה עם הילדים? 

מה אתם עושים כדי להאיר את המקומות הלא מוארים, לא ברורים, לא מדוברים?

 הכוונה היא למקומות העבודה שלכם...

נדמה לנו, כמבוגרים, שהילדים יודעים כמה קשה אנו עובדים כדי לפרנס,

 עד כמה העבודה חשובה. ומדוע קשה לנו כשהם בחופשה.  אז זהו, שלא...    

ילדים צעירים יכולים "לדקלם" במה הוריהם עובדים, אבל קשה להם  ליצור תמונה

פנימית, מוחשית, של המקום, העשייה, וודאי שלא של משמעותה.

 ילדים-של-פעם-מזמן  ראו את ההורים בעבודה חקלאית, בעבודות ביתיות,

 במלאכות ובאמנויות העץ, המתכת, הבד, וכולי.

לא היה צורך להסביר שההורה עובד-הילד למד מן ההתבוננות והחוויה,

הכשיר עצמו בלמידה  מתוך חיקוי והזדהות להיות גם כן מבוגר עובד.

 והיום - אנו יוצאים בבוקר, איתם או לפניהם,  וחוזרים הביתה  אחריהם.

אנו עושים "מיקור חוץ" לעבודות ניקיון, בישול, גיהוץ, תפירה ,גינון וכיסוח, נגרות ותיקוני צביעה ובנייה,

ואפילו את  הקראת סיפורים והשגחה על ילדים אנו מפקידים בידי המכונות הייעודיות...

 בואו ננסה בחג חנוכה זה להאיר להם, ולנו, מה זה להיות מבוגר עובד.

נוכל להראות להם את הצד התובעני, את המחויבות,  כמו גם את הצד המואר והמאיר,

היצרני, היצירתי,המאתגר והמשמעותי בעבודתנו.

 נחשוב ונאמר להם- למי אנו עוזרים? יחד עם מי אנו עובדים? עבודה היא שותפות בעשייה.

בעבודתנו אנו מהווים  חלק ממעגל-מקצועי שמסייע לעבודת מעגלים אחרים. זה חשוב לילדים.

 חשובה החוויה שהעבודה ועולם המבוגרים הם מקום שכדאי לשאוף אליו ולהכשיר עצמם לקראתו.  

שיש משמעות לזמן ולמקום בו ההורה מבלה את מרבית יומו, רחוק מהם ומעולמם.

אל תדברו את זה-עשו את זה.

לעיתים אפשר לקחת ילד לעבודה; וכשלא - להדגים, להמחיש ולספק דימויים קונקרטיים.("זה כמו").

 זה בידכם-להאיר להם ולהראות להם את הדרך. הדרך להיות בוגר עובד, מועיל, תורם, שמח בחלקו.