הישרדות-גירסת המציאות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הישרדות-גירסת המציאות 

מאת    [ 23/10/2009 ]
מילים במאמר: 766   [ נצפה 2517 פעמים ]

 
 


"הישרדות" הוא מונח שחדר לחיינו, על תקן יסוד תרבותי עכשווי. מושג שאומץ בחום על ידי כל הגילאים... ולמה? פשוט. כי ילדים הולכים לישון מאוחר, ילדים שותפים ל "חיי התרבות" של המשפחה, שכוללים, במקרה הטוב לאחר ארוחה משפחתית וביתית, גם ערב ארוך ופאסיבי מול המסך.

הורים "הולכים עם זה", כי כולם ככה. כי מחר ידברו על זה בכיתה, כי גם הם רוצים לראות, כי זה אומר להיות יחד כל המשפחה, עם תכנית אחת לכולם; כי חזרו מאוחר מהעבודה ולא הגיעו להשכבת כל הילדים לפני פרוץ ה prime time בסלון שלהם. כי-זה-מה-יש-בטלוויזיה-הערב-מה-לעשות-אולי-זה-זבל-אבל-אנחנו-נהנים-מזה-שטויות-מה-כבר-קרה.


אז זהו, שלא שטויות. זה עניין רציני, וחינוכי... חינוכי, כי ילדים צעירים לומדים ע"י חיקוי והזדהות. לומדים מכל מה שהם רואים וחווים בסביבתם. לומדים מהתרשמות ממעשי המבוגרים סביבם, מהתנהגויותיהם ומעמדותיהם. כי יש להם עדיין כבוד אלינו, כן. ואם אנחנו צופים בזה אז יש כאן כנראה מסר עבורם. אולי חלקנו באמת מאמין שכך זה צריך להיות. מאמין שאם ניקלע לסיטואציות קשות בקבוצה אליה אנחנו משתייכים, הדרך הטובה ביותר להתמודד, לשרוד אותן ולנצח, היא לנסות להישאר שם לבד, להסיר מדרכנו את שותפינו לסיטואציה. "להדיח" אותם מדרכנו.


להדיח הוא מושג שחדר חזק מאוד שפת הילדים. לגייס אחרים, לנהל מניפולציות מורכבות ביותר, ולהסיר אותם מן הדרך שמוליכה אותנו למטרותינו. לחפצן אותם, במובן מסוים.

כן, בחיים החברתיים של ילדים ושל מבוגרים זה היה קיים, תמיד. כל תחרות, הישגיות,שאיפה למצוינות נבנית על יסוד ההנחה שצפוף שם למעלה, על פודיום כלשהוא, ויש מקום למעטים ולנבחרים. שאין מספיק בשביל כולם, ועדיף שזה יהיה שלנו ובשבילנו... מי שאמון על דינמיקה משפחתית וודאי יימצא כאן הדים לקנאת אחים נושנה כימי התרבות. (ראו בראשית פרק ד` פרשת קין והבל). וויקטור פראנקל בעבודתו עסק בחופש לבחור בין שעמום קיומי, תוקפנות ותחרות, לבין שיתוף פעולה, אהבה, מציאת משמעות ולקיחת אחריות על עצמך ועל זולתך. ("האדם מחפש משמעות", הפסיכולוגיה ההומנית, אקזיסציונליזם).
תחרותיות והישגיות אינן מילים גסות. הן כוח מניע לפעולה, לעשייה, להתאמנות ולהשתכללות אין סופיות, ולשמחת ההישג. מה שיש להזכיר הוא, שיש להתאמן ולהשתכלל גם בפן החברתי, נפשי ורוחני שלנו.

בספר "העולם החברתי כאתר התקדשות" מאת הארי סלאמן, בתרגום ורדה שילה, הוצאה עצמית הרדוף, מביא המחבר מעיקרי החזון החברתי על פי רודולף שטיינר: עלינו ללמוד לעבוד יחד. (עמ` 130). אנו שונים מאוד זה מזה, ומשלימים איש את חסרונות רעהו. הסימפאתיה והאנטיפאתיה, במובן המקובל שלהן, גורמות "לקונפליקטים... רעיונות ואימפולסים שמתנגשים זה בזה"....בכוח תודעתנו -ועבודה קשה- להפכם לעניין אמיתי באדם האחר, ולמקור כוח לקהילה ולקבוצה.


כאשר אנו עושים ההיפך- מקדשים ומעלים על נס את הקונפליקטים המצטלמים היטב, ועושים שימוש ציני ומסחרי בהתנגשויות הרגשיות בין המועמדים וה"שותפים" למשחקי הישרדות/ריאליטי למיניהם, אנו תורמים לפירוד, ניכור והחלשה, ולחיזוק האימפולסים האנטי-חברתיים. ("אינטרסים, איגואיזם, כסף").


אנחנו הרי מזייפים את זה. כי אם נמצא עצמנו מחר על אי בודד, עם מצ`טה, שק אורז ודלי מים, כדאי מאוד שנמצא שותפים לצידנו, ונדע לשמור אותם שם, יחד איתנו, למען ההישרדות שלנו. כדי לבנות מחסה, למצוא מים, לשמור על האש, למלא את צרכינו הבסיסיים, כמו גם את צרכינו האנושיים האחרים. רובינזון קרוזו-מי מילדיכם קרא אותו? - ידע לאמץ ולטפח את הדמות האפשרית היחידה שנקרתה בדרכו. עניין רב היה לו בששת שלו, למרות שמדי פעם גם הרהורי הדחה עלו בו... גם הוא ידע את האמת- יחד. רק ביחד זה יהיה שלם ושלכם.


אנו, כצופים, לקוחות, אזרחים - אנו שותפים. ייתכן ונפגין זלזול וחוסר נחת מן התכניות, לא נבלה מולן שעות, ולא נהפכן לשיחת סלון במפגשים חברתיים; רק נניח לילדינו לצפות בהן, (מתוך התכוונות הורית טובה, שלא להפוך את ילדינו ל outsiders""); וכבר תרמנו תרומה לסחף התרבותי בכיוון הלא נכון.

יש להניח, אם אתם הורים נורמטיביים וטובים דיים, שמה שחשוב לכם ביותר זו הבריאות הנפשית וההצלחה החברתית רגשית של ילדיכם, ואתם פחות עסוקים בשאלה: עתיד התרבות והאנושות לאן...

הורים טובים וערניים וודאי יודעים, כי הבחירה אינה פשוטה; לא קל לדעת מהי טובת הילדים; כי ייתכן וטובתם בטווח הקצר סותרת ומחבלת בטובתם לטווח הארוך.

איכות התזונה התרבותית-נפשית-רוחנית שאנו מספקים להם חשובה, כמעט כמו איכות ההזנה החומרית. להניח להם להיחשף למשהו קלוקל שקול כמעט להזנחתם.

העמדות החברתיות רגשיות שאנו מניחים להם לספוג מן האקרן נספגות, ממש כמו עמדותינו המוצהרות, הידועות, האחרות. כמו שאנו מדגישים באוזניהם כי עליהם לכבד את הוריהם ו/או אחיהם, להתעניין בהם ולהגן עליהם, כך עלינו להביא לידיעתם-בדוגמא וכעמדה פנימית שלנו- כי כל "אחר" הוא אנוש הראוי ליחס זה.קל להדגים זאת- אם ננסה יותר ויותר לאמץ גישה פתוחה, מתעניינת, לא כזו ש"יודעת" מראש מי ומה האחר, וננסה להגביל אמירות פוגעניות וכוללניות כמו "אני מכיר כאלה. ככה הם". אם תמיד ננסה להעמיק ולברר מניעים להתנהגות הזולת. (ילד או בוגר אחר). אם לנו יהיה חשוב היחד, גם אליהם הוא יעבור. עוד עצה אחת קטנה, הנובעת מן הדברים- קשה מאוד להיות אלה שהולכים עם העקרונות שלהם עד הסוף. אלה שעומדים מול ה-"אבל לכולם". לכו על זה יחד, יחד עם כל הורי כתה, הקבוצה, הקהילה. נסו network , טוו סביבם רשת הורית שומרת ומגינה.

יחד אפשר.

מיריה, ייעוץ, ליווי הורים והנחייה.
http://sites.google.com/site/miryaron/----
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב