עע"ם 5239/09, אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז מרכז ואח'
כב' השופטים: א' ריבלין, מ' נאור, י' דנציגר
16.09.2009
העובדות:
1. בית המשפט המחוזי דחה עתירה מנהלית שהגישו המערערים על אישור שנתנה הועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז מרכז לתוכנית מיתאר נת/537/16 ולביטול החלטת יו"ר הועדה המחוזית, שלא להעניק למערערים 2 ו-3 זכות ערר למועצה הארצית לתכנון ולבניה על החלטת הועדה המחוזית לאשר את התוכנית.
2. בערעור עמדה לדיון רק החלטת יו"ר הועדה המחוזית שלא לאפשר הגשת ערר למועצה הארצית בעניין אישור התוכנית.
3. המערערים טוענים כי התוכנית צפויה להחריב את הריכוז השלישי בגודלו בעולם של אירוס הארגמן (שהינו פרח בסכנת הכחדה) וכי היא מסכנת את המשך קיומה של הבריכה, שהיא ערך טבע נדיר וחשוב המשמש כאתר ביקור תיירותי חינוכי ומחקרי בהיקף כלל ארצי. לטענת המערערים, עניין זה ראוי לבוא בשעריה של המועצה הארצית לתכנון ולבניה, לשם בחינה נוספת.
ההכרעה:
1. פסק הדין המנחה בשאלת הפעלת שיקול הדעת על ידי יו"ר הועדה המחוזית בעניין מתן או אי מתן רשות ערר למועצה הארצית הינו עע"ם 3663/02 ועד שכונת עין כרם נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז ירושלים, פ"ד נז(2) 882 (2003).
2. הקריטריונים למתן רשות להגיש ערר למועצה הארצית אינם נוקשים אך אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.
3. בנסיבות העניין, החלטתו של בית המשפט שלא להתערב בשיקול דעתו של יו"ר הועדה המחוזית- מקובלת.
4. עניין שימורה של בריכת דורה, על אף שהוא עניין "מקומי", הוא עניין בעל חשיבות כללית. למעשה, איש לא חלק על החשיבות הטמונה בשימורה של הבריכה.
5. רשויות התכנון נתנו דעתן לחשיבות קיומה של הבריכה ונקבעו הוראות שונות להבטחת שימורה, תוך "העמסת זכויות בניה" על איזור אגם 2. חשיבותם של ערכי הטבע והסביבה ככלל וחשיבות שימורה של הבריכה, אינם מוטלים בספק, אלא שהכל עניין של מידה ואיזון בין ערכים אלה לבין צרכים חברתיים אחרים.
6. השאלה אם האיזון ייעשה בדרך זו או אחרת אינה מחייבת הכרעה של המועצה הארצית דווקא. יש להדגיש כי התוכנית הסופית גובשה לאחר שמיעת עמדתם של גופים "ירוקים" אחרים, וכשהשאלה העומדת לבחינה אינה האם לשמר את הבריכה, אלא באיזה אופן לעשות כן.
7. סוגיית השימור נבחנה באופן יסודי ולאורך שנים רבות. המערערים דוגלים בפתרון של הימנעות מבניה באזור הבריכה כליל, ואולם, זהו פתרון קיצוני אשר אינו מחויב המציאות. דיני התכנון והבניה הם דינים מאזנים.
8. אין להיעתר לערעור.
כב' השופטים: א' ריבלין, מ' נאור, י' דנציגר
16.09.2009
העובדות:
1. בית המשפט המחוזי דחה עתירה מנהלית שהגישו המערערים על אישור שנתנה הועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז מרכז לתוכנית מיתאר נת/537/16 ולביטול החלטת יו"ר הועדה המחוזית, שלא להעניק למערערים 2 ו-3 זכות ערר למועצה הארצית לתכנון ולבניה על החלטת הועדה המחוזית לאשר את התוכנית.
2. בערעור עמדה לדיון רק החלטת יו"ר הועדה המחוזית שלא לאפשר הגשת ערר למועצה הארצית בעניין אישור התוכנית.
3. המערערים טוענים כי התוכנית צפויה להחריב את הריכוז השלישי בגודלו בעולם של אירוס הארגמן (שהינו פרח בסכנת הכחדה) וכי היא מסכנת את המשך קיומה של הבריכה, שהיא ערך טבע נדיר וחשוב המשמש כאתר ביקור תיירותי חינוכי ומחקרי בהיקף כלל ארצי. לטענת המערערים, עניין זה ראוי לבוא בשעריה של המועצה הארצית לתכנון ולבניה, לשם בחינה נוספת.
ההכרעה:
1. פסק הדין המנחה בשאלת הפעלת שיקול הדעת על ידי יו"ר הועדה המחוזית בעניין מתן או אי מתן רשות ערר למועצה הארצית הינו עע"ם 3663/02 ועד שכונת עין כרם נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז ירושלים, פ"ד נז(2) 882 (2003).
2. הקריטריונים למתן רשות להגיש ערר למועצה הארצית אינם נוקשים אך אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.
3. בנסיבות העניין, החלטתו של בית המשפט שלא להתערב בשיקול דעתו של יו"ר הועדה המחוזית- מקובלת.
4. עניין שימורה של בריכת דורה, על אף שהוא עניין "מקומי", הוא עניין בעל חשיבות כללית. למעשה, איש לא חלק על החשיבות הטמונה בשימורה של הבריכה.
5. רשויות התכנון נתנו דעתן לחשיבות קיומה של הבריכה ונקבעו הוראות שונות להבטחת שימורה, תוך "העמסת זכויות בניה" על איזור אגם 2. חשיבותם של ערכי הטבע והסביבה ככלל וחשיבות שימורה של הבריכה, אינם מוטלים בספק, אלא שהכל עניין של מידה ואיזון בין ערכים אלה לבין צרכים חברתיים אחרים.
6. השאלה אם האיזון ייעשה בדרך זו או אחרת אינה מחייבת הכרעה של המועצה הארצית דווקא. יש להדגיש כי התוכנית הסופית גובשה לאחר שמיעת עמדתם של גופים "ירוקים" אחרים, וכשהשאלה העומדת לבחינה אינה האם לשמר את הבריכה, אלא באיזה אופן לעשות כן.
7. סוגיית השימור נבחנה באופן יסודי ולאורך שנים רבות. המערערים דוגלים בפתרון של הימנעות מבניה באזור הבריכה כליל, ואולם, זהו פתרון קיצוני אשר אינו מחויב המציאות. דיני התכנון והבניה הם דינים מאזנים.
8. אין להיעתר לערעור.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
