הזיווג הקדוש - האושר הנצחי 

הגוף מבין בשביל מה הוא נמצא , הגוף מבין שהוא כלי ריק לקיים את הקדושה שהיא הזיווג של הזכר והנקבה שבתוכו, שהם הקדוש ברוך הוא עם השכינה, הגוף בתשתוקקות אליהם לדעת אותם, לאחד אותם בתוכו, הגוף יודע שכדי לקיים אותם בתוכו עליו לוותר על כל מה שיש לו שהוא לא שלו... אחרת איך תוכל קדושה לחיות בבית שעדיין טמא?


ולבבי רוצה רק לשיר לך
להתבונן בך, בתומתך, באושרך.
מחכה לך, לדעת - אותך.

בך התשובה, אליך התשוקה
אל סודותיך השמורים לי.
כמו תינוקת לומדת, לדעת אותך
ואת בנאמנותך - תמיד שם
עומדת, עוטפת בחומך, באהבה.

את היא הכתר לראשי
את הכינור המתנגן בתוכי
צלילי אותות משמיעה לי
ואני קרבה אליך, שותה אותך בצימאוני.

"מה-יפית ומה-נעמת אהבה בתענוגים".

והוא עומד למנגד מאיר ברומו
מזווג אותך במבטו, בכוונתו
הוא נותן החיים לך
הוא מרחוק הוא הקרוב

"הוא תמיד כאן".

הוא האהבה. הוא הצעד הראשון אל תחילת האינסוף...