מחקר שבדק מהם סדרי העדיפויות של אימהות מצא כי הרצון "להיות עם הילדים", מופיע מקום אחד לפני האחרון! הרבה אחרי בילוי עם חברים, לאכול, לראות טלוויזיה ולדבר בטלפון. זהו נתון די מפתיע. ממחקר שהוזכר בתוכנית הטלוויזיה של מיקי רוזנטל וד"ר יום ארבל - איך להיות מאושר בשישה שיעורים.
אושר תמידי?
אין ספק שיש נשים שבשבילן ילדים זה רק אושר והנאה תמידית, אך ישנן נשים רבות שאינן מרגישות כך ואצלן בולט יותר הקושי על אבדן הזמן והזהות והן רוב הזמן מרגישות אכולות אשמה על תחושות אלה ואף לא מרגישות בנוח לומר זאת בקול רם. כשהייתי בהיריון, לא הפסקתי לשמוע מסביבי משפטים כמו: "עכשיו קשה לך? חכי.. חכי... החיים שלך עומדים להשתנות, תנצלי את הזמן ותישני הרבה כי זהו, מעכשיו את יכולה לשכוח מלישון". לאחר שנולד בני, כולן אמרו לי: "יואו, איך אני מתגעגעת לגיל הזה שהם פשוט קטנים,שקטים וחמודים ורק רוצים לאכול..." ועל כך שהוא אינו ישן אמרו לי :"עכשיו את מקטרת? תכף שיניים... הוא ילמד לזחול, כל היום רק תרדפי אחריו... וזוהי רק ההתחלה!". אין ספק שהמשפטים הללו עד כמה שהם נשמעים די מדכאים, נכונים מאד ואמיתיים כי להיות אימא זהו אושר שממש לא בא בקלות... מדובר בעבודה לא פשוטה שלא תמיד זוכה למידת ההבנה והערכה הנכונה וככל שהילדים גדלים וכעת הם מתבגרים דעתנים ו"בועטים" הקושי משתנה ואף עולה.
סופר וומן
נשים רבות מוצאות עצמן לא פעם מתמרנות בין הילדים,עבודה וזוגיות ומתקשות למצוא זמן לעצמן. צרכי הילדים משתנים כאשר הם מתבגרים, אך כאימהות אנו עדיין נדרשות "לחלק" עצמנו בין בית, עבודה, בעל וילדים. אימהות רבות מרגישות מבולבלות וחסרות אנרגיה להשקיע בעצמן,בעבודה או בזוגיות ורוצות שינוי. הן שחוקות ומתקשות לשלב את הרצונות שלהן בין כל המטלות במקביל. לא תמיד מדובר ברצון לשינוי גדול כמו קריירה. לפעמים מדובר בסך הכול בלמצוא את הזמן להסתפר,להתאפר, לקבוע תור לקוסמטיקאית, לאכול נכון או כל דבר אחר שגורם לנו להרגיש טוב עם עצמינו ואין לנו זמן או כוח להשקיע בו על אף שהוא חסר לנו מאד.
מחקרים ומאמרים מראים שבגילאי 30-45 נשים עסוקות בסביבה ופחות בעצמן. הן מתרוצצות בין הבית לעבודה, חשות תמיד קצרות בזמן, מנסות ללא הפסק לארגן לעצמן פתרונות, בניסיון מתיש לספק את הדרישות של כולם- הבעל,הילדים, ההורים או המעביד ולשלב בין שני עולמות- בין האפשרות להגשמה עצמית באמצעות עבודה לבין חיי משפחה.
לחלקנו זו נראית משימה בלתי אפשרית ולא ברור מאיפה מתחילים (למי יש זמן לחשוב בכלל...?)
אז מה עושים?
מחליטים שזה הזמן לעצור,לא עוד לשרוד מיום ליום ולתת לחיים שלך לנהל אותך. להפסיק לנסות להשיג את מה שהסביבה לימדה אותנו ש"צריך" ומה שהיא מצפה מאיתנו כנשים לעשות. זה הזמן שיהיה כולו שלך. לפני כן, השיבי על השאלות הבאות:
למה אני זקוקה בשביל להרגיש טוב יותר עם החיים שלי?
מה צריך לקרות כדי שאשיג את זה?
למה זה חשוב לי?
מה עוצר אותי מלהגשים את החלומות שלי?
האם לפעמים יש לי תחושה ש-" כרגע זה לא הזמן הנכון", "כבר מאוחר מדי", "אני לא מספיק טובה","לא אצליח"?
ממה אני חוששת?
לאחר שענית על השאלות הללו, תבחרי נושא אחד שמאד חשוב לך.
רשמי פעולה אחת שאת יכולה לקדם בנושא הזה כבר השבוע ואל תתייאשי! זמן תמיד יהיה קשה למצוא ואומץ לשנות... זה כבר תלוי בעד כמה את רוצה את הדבר ועד כמה הוא חשוב לך! אין דבר כזה "משהו קטן", כל פעולה שתעשי תהיה מספיק משמעותית עבורך כי היא תביא עימה פעולות נוספות אחריה שיקדמו אותך לעבר המטרה .
אם היום פספסת, תמשיכי מחר. אל תוותרי לעצמך.
עם הזמן וככל שתתאמני על "לא לוותר", תלמדי כיצד ניתן לאזן את מעגל חייך ולתת סדרי עדיפות למה שחשוב לך ופשוט להיות ולהרגיש מי שאת. כן, גם... כאימא.
תזכרי : להיות אימא זה לא אומר שאת- "הקודמת" פשוט נעלמת... ניתן ואפשרי בהחלט לשלב, זה תלוי רק בך.
לסיום, תזכורת קטנה לעצמך להיום: האם סדר העדיפויות שלי מאורגן? האם אני יותר מדי עסוקה בדאגות קטנות ושגרתיות,עד כדי כך שאין לי זמן עבור הדברים שחשובים לי באמת?
היום אקדיש זמן למה שיעשה לי טוב!
מיטל משה- מאמנת אישית להצלחה.
