ב"ל 2530/08, יחזקאל דניאל נ' בטוח לאומי -סניף תל - אביב
בפני כב' השופטת צדיק רוית, נ.צ. - מר לוין אלכסנדר (עו'), נ.צ. - מר ליבר יגאל (מע')
עו"ד שירלי אלף לתובע; עו"ד וידנה לנתבע
16.08.2009
העובדות:
1. ביום 10/07/07 הגיש התובע תביעה לקבלת קצבת שאירים. התביעה התקבלה בחלקה בהתאם להוראת סעיף 296 (ב) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשמ"ה - 1985 (להלן: "החוק"). התובע הגיש תביעה זו במסגרתה עתר לתשלום הקצבה שלא על פי המועד הקבוע בחוק אלא ממועד פטירת אשתו המנוחה.
החלטה:
2. סעיף 5 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), תשנ"ח - 1998 קובע כדלקמן: "(א) על אף האמור בתקנה 1 רשאי המוסד לשלם גמלה מסוג מסוים בהסתמך על נתונים שבמאגר מידע, אף אם לא הוגשה לו תביעה. (ב) המוסד רשאי לעשות שימוש במאגר מידע לצורך הוכחת זכות לגמלה, לצורך אימות פרטים ומסמכים המוגשים למוסד לענין תשלום גמלה, וכן לצורך שיפוי מעביד ששילם גמלה. (ג) בתקנה זו, "מאגר מידע" - כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981, ואשר נמצא ברשות המוסד".
3. ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת בענין תשלום קצבה רטרואקטיבית כי: "סעיף 296 (א) לחוק קובע כי תביעה לגמלה תוגש תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. בקשר לכך נקבע בסעיף 296 (ב) כי תביעה שהוגשה לאחר המועד תשולם למפרע לתקופה של 12 חודשים בלבד. מדובר בהוראת 'שיהוי' או 'התיישנות' אשר נועדה להמריץ את הזכאים להגיש תביעתם סמוך ככל האפשר למועד היווצרות זכאותם לגמלה... הוראה זו שבחוק מחייבת ואין המוסד רשאי לשלם גמלה תוך חריגה ממנה". (ראו: עב"ל 162/07 אורי מור - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 27/11/07; עב"ל (ארצי) 782/07 חגית יצחק - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 05/05/09).
4. אין חולק כי הנתבע היה ער לפטירת המנוחה ואף הבהיר כי תשלומי גמלת הנכות הופסקו מיד לאחר פטירתה. מקום בו יש בידי הנתבע מידע קונקרטי (פטירת המנוחה) השולל זכאות לגמלת נכות, חובה על הנתבע להציג בפני המבוטח מדוע נוסף בענין זכאותו לקצבה אחרת (קצבת שאירים) עם פטירת זוגתו. בפרט, משעסקינן בחוק סוציאלי אשר מטרתו חלוקת הגמלאות לסוגיהן על פי קריטריונים סוציאלים לנזקקים בחברה לרבות, אלמן. התנהלות הנתבע בנסיבות מקרה זה, אשר מחד הפסיק את תשלום גמלת הנכות ומאידך לא עדכן התובע בדבר זכאותו לקצבת שאירים, הינה התנהגות שאינה ראויה, מנוגדת לחובת הגילוי ותום הלב החלות ביחסים שבין המוסד למבוטח. בנוסף, מנוגדת היא ליכולת ייזום התביעה. בנסיבות מקרה זה, שעה שהנתבע ידע כי המנוחה הלכה לעולמה והיו בידיו הנתונים הרלבנטים על בסיסם הפסיק את תשלום גמלת הנכות, היה עליו להביא לידיעת התובע ההליכים הנדרשים לצורך מיצוי זכויותיו עם פטירת זוגתו.
בפני כב' השופטת צדיק רוית, נ.צ. - מר לוין אלכסנדר (עו'), נ.צ. - מר ליבר יגאל (מע')
עו"ד שירלי אלף לתובע; עו"ד וידנה לנתבע
16.08.2009
העובדות:
1. ביום 10/07/07 הגיש התובע תביעה לקבלת קצבת שאירים. התביעה התקבלה בחלקה בהתאם להוראת סעיף 296 (ב) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשמ"ה - 1985 (להלן: "החוק"). התובע הגיש תביעה זו במסגרתה עתר לתשלום הקצבה שלא על פי המועד הקבוע בחוק אלא ממועד פטירת אשתו המנוחה.
החלטה:
2. סעיף 5 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), תשנ"ח - 1998 קובע כדלקמן: "(א) על אף האמור בתקנה 1 רשאי המוסד לשלם גמלה מסוג מסוים בהסתמך על נתונים שבמאגר מידע, אף אם לא הוגשה לו תביעה. (ב) המוסד רשאי לעשות שימוש במאגר מידע לצורך הוכחת זכות לגמלה, לצורך אימות פרטים ומסמכים המוגשים למוסד לענין תשלום גמלה, וכן לצורך שיפוי מעביד ששילם גמלה. (ג) בתקנה זו, "מאגר מידע" - כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981, ואשר נמצא ברשות המוסד".
3. ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת בענין תשלום קצבה רטרואקטיבית כי: "סעיף 296 (א) לחוק קובע כי תביעה לגמלה תוגש תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. בקשר לכך נקבע בסעיף 296 (ב) כי תביעה שהוגשה לאחר המועד תשולם למפרע לתקופה של 12 חודשים בלבד. מדובר בהוראת 'שיהוי' או 'התיישנות' אשר נועדה להמריץ את הזכאים להגיש תביעתם סמוך ככל האפשר למועד היווצרות זכאותם לגמלה... הוראה זו שבחוק מחייבת ואין המוסד רשאי לשלם גמלה תוך חריגה ממנה". (ראו: עב"ל 162/07 אורי מור - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 27/11/07; עב"ל (ארצי) 782/07 חגית יצחק - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 05/05/09).
4. אין חולק כי הנתבע היה ער לפטירת המנוחה ואף הבהיר כי תשלומי גמלת הנכות הופסקו מיד לאחר פטירתה. מקום בו יש בידי הנתבע מידע קונקרטי (פטירת המנוחה) השולל זכאות לגמלת נכות, חובה על הנתבע להציג בפני המבוטח מדוע נוסף בענין זכאותו לקצבה אחרת (קצבת שאירים) עם פטירת זוגתו. בפרט, משעסקינן בחוק סוציאלי אשר מטרתו חלוקת הגמלאות לסוגיהן על פי קריטריונים סוציאלים לנזקקים בחברה לרבות, אלמן. התנהלות הנתבע בנסיבות מקרה זה, אשר מחד הפסיק את תשלום גמלת הנכות ומאידך לא עדכן התובע בדבר זכאותו לקצבת שאירים, הינה התנהגות שאינה ראויה, מנוגדת לחובת הגילוי ותום הלב החלות ביחסים שבין המוסד למבוטח. בנוסף, מנוגדת היא ליכולת ייזום התביעה. בנסיבות מקרה זה, שעה שהנתבע ידע כי המנוחה הלכה לעולמה והיו בידיו הנתונים הרלבנטים על בסיסם הפסיק את תשלום גמלת הנכות, היה עליו להביא לידיעת התובע ההליכים הנדרשים לצורך מיצוי זכויותיו עם פטירת זוגתו.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il