רע"א 9810/05, Martin J. Hecke נ' Pimcapco Limited ואח'
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופט א' גרוניס, כבוד השופט ס' ג'ובראן
30.08.2009
העובדות:
1. ביום 30.11.03 הגישו המשיבות 4-1 (להלן - התובעות) תביעה כספית בסכום העולה על 22 מיליון ש"ח נגד המבקש. ביום 23.8.04 הגיש המבקש בקשה לסילוק התביעה על הסף. בבקשה נטען, כי המצאת כתב התביעה לידיו של המבקש מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט וכי ישראל מהווה "פורום לא נאות" לבירור התובענה.
2. מכתב התביעה עולה, כי התובעות הינן חברות זרות. המבקש, שהינו אזרח ותושב גרמניה, שימש כיועץ השקעות של התובעות. מקום ומועד כריתת החוזים בין המבקש לתובעות אינו ברור. הסעד המבוקש בתביעה הינו השבת הסכומים שנגזלו, על פי הנטען, על ידי המבקש והמשיבים 7-5.
החלטה:
1. בהתאם לכללי המשפט המקובל, שאומצו בדין הישראלי, נרכשת סמכות השיפוט על ידי המצאה של כתבי בי-דין לנתבע. קיימות מספר דרכים חלופיות באמצעותן יכול בית המשפט לרכוש סמכות כאמור. אחת מדרכים אלה הינה ביצוע המצאה לנתבע הנמצא בתחומי המדינה. נקבע, כי בית המשפט הישראלי קונה לעצמו את סמכות השיפוט הבינלאומית אפילו אם ההמצאה בוצעה בזמן הימצאות אקראית וזמנית של הנתבע בארץ. על אף האמור לעיל, קיימים מקרים, אך חריגים ונדירים בלבד, בהם ניתן יהיה לקבוע כי המצאה לנתבע אינה כדין, אף שזו נעשתה בתחומי המדינה.
2. במקרה דנא, אין חולק כי המבקש לא הגיע לישראל עקב תרמית כלשהי מצד התובעות. טענתו של המבקש מתמקדת בכך שההמצאה בוצעה במהלך שהייתו בארץ לשם נתינת עדות במשפט פלילי וכי הדבר נעשה מתוך כוונה להפעיל עליו לחצים.
3. אין לקבוע כלל קטגורי השולל בכל מקרה המצאת כתבי בי-דין לנתבע המגיע לישראל לצורך השתתפות בהליך משפטי. שאלת השימוש לרעה בהליכי משפט צריכה להיבחן בכל מקרה על פי נסיבותיו. במקרה דנא, אכן, הדעת אינה נוחה מביצוע ההמצאה בנסיבות שתוארו. ואולם, אין לפסול את תוקף ההמצאה. ראשית, התביעה שהוגשה בישראל לא הוכנה במיוחד לשם הפעלת לחצים על המבקש בעניין עדותו. שנית, למבקש היה ברור עוד טרם הגשת התביעה בישראל, כי התובעות מעוניינות להגיש נגדו תביעה בגין מעשים שלטענתם בוצעו.
4. המבחן המכריע לבחינת תחולתה של דוקטרינת "הפורום הלא נאות" הינו האם הפורום המקומי הוא "הפורום הטבעי" או שקיים פורום טבעי זר בעל סמכות לדון בתובענה. ישנן מספר אינדיקציות לעדיפותו של הפורום הגרמני על פני זה הישראלי. כך, המבקש הינו אזרח ותושב גרמניה. התובעות אומנם אינן רשומות או פועלות בגרמניה, אך גם לא בישראל. יתר על כן דומה, כי קיימת אפשרות ממשית שהדיון בתביעה יחייב שמיעת עדים משוויץ, דבר שיהיה קל יותר לעשותו בגרמניה הסמוכה. בחינת ציפייתם הסבירה של הצדדים מובילה למסקנה, כי הפורום הישראלי אינו הפורום המתאים לדיון בתובענה.
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופט א' גרוניס, כבוד השופט ס' ג'ובראן
30.08.2009
העובדות:
1. ביום 30.11.03 הגישו המשיבות 4-1 (להלן - התובעות) תביעה כספית בסכום העולה על 22 מיליון ש"ח נגד המבקש. ביום 23.8.04 הגיש המבקש בקשה לסילוק התביעה על הסף. בבקשה נטען, כי המצאת כתב התביעה לידיו של המבקש מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט וכי ישראל מהווה "פורום לא נאות" לבירור התובענה.
2. מכתב התביעה עולה, כי התובעות הינן חברות זרות. המבקש, שהינו אזרח ותושב גרמניה, שימש כיועץ השקעות של התובעות. מקום ומועד כריתת החוזים בין המבקש לתובעות אינו ברור. הסעד המבוקש בתביעה הינו השבת הסכומים שנגזלו, על פי הנטען, על ידי המבקש והמשיבים 7-5.
החלטה:
1. בהתאם לכללי המשפט המקובל, שאומצו בדין הישראלי, נרכשת סמכות השיפוט על ידי המצאה של כתבי בי-דין לנתבע. קיימות מספר דרכים חלופיות באמצעותן יכול בית המשפט לרכוש סמכות כאמור. אחת מדרכים אלה הינה ביצוע המצאה לנתבע הנמצא בתחומי המדינה. נקבע, כי בית המשפט הישראלי קונה לעצמו את סמכות השיפוט הבינלאומית אפילו אם ההמצאה בוצעה בזמן הימצאות אקראית וזמנית של הנתבע בארץ. על אף האמור לעיל, קיימים מקרים, אך חריגים ונדירים בלבד, בהם ניתן יהיה לקבוע כי המצאה לנתבע אינה כדין, אף שזו נעשתה בתחומי המדינה.
2. במקרה דנא, אין חולק כי המבקש לא הגיע לישראל עקב תרמית כלשהי מצד התובעות. טענתו של המבקש מתמקדת בכך שההמצאה בוצעה במהלך שהייתו בארץ לשם נתינת עדות במשפט פלילי וכי הדבר נעשה מתוך כוונה להפעיל עליו לחצים.
3. אין לקבוע כלל קטגורי השולל בכל מקרה המצאת כתבי בי-דין לנתבע המגיע לישראל לצורך השתתפות בהליך משפטי. שאלת השימוש לרעה בהליכי משפט צריכה להיבחן בכל מקרה על פי נסיבותיו. במקרה דנא, אכן, הדעת אינה נוחה מביצוע ההמצאה בנסיבות שתוארו. ואולם, אין לפסול את תוקף ההמצאה. ראשית, התביעה שהוגשה בישראל לא הוכנה במיוחד לשם הפעלת לחצים על המבקש בעניין עדותו. שנית, למבקש היה ברור עוד טרם הגשת התביעה בישראל, כי התובעות מעוניינות להגיש נגדו תביעה בגין מעשים שלטענתם בוצעו.
4. המבחן המכריע לבחינת תחולתה של דוקטרינת "הפורום הלא נאות" הינו האם הפורום המקומי הוא "הפורום הטבעי" או שקיים פורום טבעי זר בעל סמכות לדון בתובענה. ישנן מספר אינדיקציות לעדיפותו של הפורום הגרמני על פני זה הישראלי. כך, המבקש הינו אזרח ותושב גרמניה. התובעות אומנם אינן רשומות או פועלות בגרמניה, אך גם לא בישראל. יתר על כן דומה, כי קיימת אפשרות ממשית שהדיון בתביעה יחייב שמיעת עדים משוויץ, דבר שיהיה קל יותר לעשותו בגרמניה הסמוכה. בחינת ציפייתם הסבירה של הצדדים מובילה למסקנה, כי הפורום הישראלי אינו הפורום המתאים לדיון בתובענה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il