אישיותו של דודו טופז ז"ל הייתה פגיעה וגם לוותה בתנודתיות רגשית. כבר כתבתי על כך בפוסט שהוקדש לניסיון להבין את דודו האיש.
העמדה לדין פלילי בעתיד הלא רחוק + תנאי בית מעצר קשים + מעצר ממושך + אדם הסובל מתנודות חולניות לכיוון דיכאוני + דעת קהל עוינת = דיכאון קליני.
אך בדיכאון קליני = סבירות גבוהה ביותר שתתפתח חשיבה אובדנית קיצונית = סביר שיהיה ניסיון התאבדות ראשון = אם לא יצלח גם ניסיון התאבדות שני שיצליח דווקא אם האיש יצירתי...
למרות מה שכנראה ברור שעוללת לאנשים סביבך, דודו, הבנתי אותך. כאבתי אותך כי הייתי גם הייתי בנעליך. סלדתי והזדעזעתי ממעשיך.
יש המתעלמים, באופן לא מודע, מהמורכבות של המציאות שסבבה את דודו. כי מצד אחד אפשר לומר שהיו קורבנות למעשיו הפליליים של דודו טופז, ומצד שני אפשר לומר שהוא עצמו היה קורבן.
אני חושב ששתי הטענות נכונות גם יחד; הקורבנות של דודו סבלו בגלל פשעים שעשה, ובעת ובעונה דודו היה קורבן של מדינת ישראל שהתייחסה ומתייחסת לעציריה באופן לא מוסרי ולא הומאני!
אני יודע, שקשה לנו כבני אדם, בבת אחת לאחוז בשני קווצות מנוגדים. אנחנו רוצים להצדיק רק צד אחד: כי נוח לנו מאוד שיש שחור ויש לבן. המורכבות מבלבלת אותנו, היא מתעתעת בעולם הרגשי שלנו. היא גורמת לנו הרגשה מאוד לא נוחה...
וראה זה פלא, כאילו להכעיס המציאות לא מתחשבת בנו. נראה כאילו היא תמיד מעורבבת. לא טהורה. לא חד משמעית. לא נוחה לעיכול. זה באמת לא בסדר ...
עוד אודותיי: http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=ZVIELROFE
מאמר פרי עטי פורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי של אוניברסיטת אוקספורד
http://schizophreniabulletin.oxfordjournals.org/cgi/content/full/sbp013?ijkey=v3zHGsBI5Ztc9qb&keytype=ref
