לעולם לא מאוחר מדי ללמוד
עד מתי יכול האדם ללמוד?
האם יש גבולות בתחום זה?
מה על יכולת הקליטה ויכולת החשיבה?
איזה תפקיד ממלא הזיכרון בהקשר זה?
שאלות אלה חוזרות ונשאלות על ידי גברים ונשים בגיל המבוגר, המבקשים לגוון את הפנאי העומד לרשותם על ידי שילוב למידה כלשהי בסדר יומם.
רובם נרתעים מעצם המחשבה לשוב אל ספסל הלימודים, חלקם רואים את המהלך באור מגוחך וחוששים מן התגובות הלא אוהדות במשפחה ובקרב החברים. בצידם ישנם כבר לא מעטים שגילו את חדוות הלימוד בגיל השלישי. האם באמת יש מקום לחששותיהם ודאגתם של אלה שעודם נרתעים? האם יכולת הלמידה שלנו אכן נקטעת אי שם בשנות החמישים לחיינו?
האמת, מסתבר שונה לחלוטין. בשנים האחרונות הצטברו יותר ויותר נתונים מחקריים על יכולותיו של המח האנושי בגיל המבוגר, נתונים שהדהימו בחלקם אפילו את החוקרים עצמם. נערכו מעקבים אחר הישגי הלמידה של אנשים מבוגרים שהחליטו לשוב וללמוד, אפילו במסגרות אקדמיות רשמיות ותובעניות. גם כאן חיכתה הפתעה לחוקרים שהניחו (באופן מסורתי) שיכולתם של המבוגרים בגילם להגיע להישגים בלימודים תהיה קטנה משמעותית מזו של הצעירים.
בספרן המעניין "שיפור יכולת הזיכרון בגיל המתקדם" כותבות קתלין גוס וגלוריה לוי (הוצאת "מודן"):
"במשך זמן רב נהגו לחשוב שהאינטליגנציה של האדם מתדרדרת עם הגיל. מחקרים מסוימים אפילו הרחיקו לכת וטענו שאדם מבוגר מגיע לשיא יכולתו בגיל 26, ולאחר מכן האינטליגנציה שלו יורדת בקביעות במשך השנים.
החוקרים הגיעו למסקנה זו לאחר שבדקו סטודנטים באוניברסיטה בשנות העשרים המוקדמות שלהם ואנשים מעל לגיל 60, והשוו את תוצאות מבחני האיי.קיו שלהם. האנשים מעל לגיל 60 הצליחו פחות מהצעירים. עובדה זו חיזקה את האמונה שככל שאנשים מתקדמים בגיל האינטליגנציה שלהם יורדת.
מחקרים מעמיקים יותר גילו את ההסברים לממצאים שנתגלו. מסתבר שהמבוגרים גדלו בעידן שונה, ספגו ניסיונות אחרים וקיבלו חינוך אחר מאשר הסטודנטים אליהם הושוו. רבים מבני הדורות הקודמים נאלצו לצאת לעבודה בגיל 14 או 16 והועסקו בעבודות גופניות קשות. לא נשאר להם הרבה כח לפעילויות אחרות, לא הייתה טלוויזיה והיו הרבה פחות עיתונים. למקצתם לא הייתה גישה לספרים, להרצאות, לקונצרטים, לתיאטרון או לפעילויות תרבותיות אחרות.
בסופו של דבר החליטו החוקרים לערוך מעקב ממושך יותר ורב שנים כדי לעמוד על ההתרחשויות האמיתיות בתחום האינטליגנציה.
הפסיכולוגים בדקו קבוצת אנשים במשך 40 שנה, משנות העשרים שלהם ועד שנות השישים. הם בדקו את כושרם האינטלקטואלי מדי עשר שנים.
המסקנות הראו שהייתה ירידה קטנה מאד באינטליגנציה הכללית. בכל בחינה שנערכה, התוצאות של המבוגרים נותרו כמעט זהות, עשור אחרי עשור.
מה בכל זאת נמצא במחקרי ההשוואה עם צעירים?
הסתבר שבבחינות המשלבות מהירות של תגובה וזיהוי, התוצאות של אנשים מבוגרים נמוכות יותר בדרך כלל מאלה של הצעירים. אבל בחינות המוגבלות בזמן או במהירות עלולות לגרום לחרדה ניכרת אצל הנבחנים - בעיקר אלה המבוגרים יותר - ולהפריע לתהליך הלמידה והזיכרון.
לעמת זאת, בבחינות הבודקות ידע, ניסיון, פתרון בעיות, היגיון ואוצר מילים, התוצאות של המבוגרים התגלו כטובות לא פחות מאלה של הצעירים ולעיתים אפילו עולות עליהן.
אחת המסקנות החשובות של המחקרים הללו היא שמאגר הידע גדל עם הגיל. היכולת לפתור בעיות ולחשוב בהיגיון איננה מצטמצמת והיא אפילו עשויה לעלות. אולם האנשים המבוגרים יותר זקוקים לקצב איטי יותר כדי להתמודד בנינוחות עם מידע חדש ועם מצבים חדשים".
בעקבות מחקרים אלה ורבים אחרים שאישרו ואוששו את הממצאים העיקריים הוסיפו הכותבות המצוטטות לעיל את ההמלצות הבאות:
" מהם התנאים ללימוד מוצלח של אנשים בגיל המתקדם?
ודאו שסביבתכם נעימה ונינוחה.
הקציבו לעצמכם זמן ארוך ללא הפרעות.
תנו לעצמכם הזדמנויות לשאול שאלות, את האחרים או את עצמכם.
עסקו רק בכמות החומר שאתם יכולים להתמודד עימה בנינוחות.
אחרי פרק קצר של ריכוז עשו הפסקה קצרה.
שננו את המידע וחזרו עליו.
הפכו את הלימוד להנאה. גלו הנאה במה שאתם עושים.
אם תנהגו כך תגלו שאתם מפיקים סיפוק מיוחד מלמידת דברים חדשים וכי חיי הרוח וההנאה שבהתפתחות ובגילוי יכולים להפוך לאחד מתענוגות הגיל".
המציאות מוכיחה כיום את ערכם ה"נבואי" של המחקרים שהבאנו. תופעת הלימודים בגיל המתקדם הפכה לגורפת והיא ניכרת במספרים ההולכים וגדלים של בני הגיל המבוגר המשתלבים במגוון רחב של מסגרות לימודים.
חלקם לומדים להנאתם ומרחיבים את ידיעותיהם בנושאים הקרובים לליבם, אחרים משלימים את השכלתם האקדמית או מוסיפים תואר אקדמי נוסף לזה שברשותם, לא מעטים מתוודעים לראשונה לנושאים שבמשך כל חייהם נמשכו אליהם והנסיבות לא אפשרו להם להעמיק בהם.
המעניין הוא שהגורמים המארגנים את הלימודים יודעים לספר על מוטיבציה גבוהה במיוחד של הלומדים המבוגרים והמבוגרים מאד, על יכולת התמדה בולטת, על הפגנת ידע עשיר מעברם, על אוצר מילים מרשים ואפילו על יכולת מפתיעה בקליטת חומר חדש וזכירתו.
זאת ועוד. מחקרים עדכניים מדברים על הקשר בין הפעילות האינטלקטואלית בגיל המבוגר ובין הירידה ביכולת הקוגניטיבית. מתברר שככל שהאדם פעיל יותר אינטלקטואלית כך הירידה ביכולתו הקוגניטיבית היא איטית יותר ומאוחרת יותר.
לכן - לעולם אל תתנו למוחכם לנוח! מנוחת השכל היא מלאכתו של השטן, ושמו של השטן הוא - אלצהיימר.
הכותב, אברהם אלון, יועץ בכיר בחברת בובה, בעל תואר שני במינהל עסקים במגמת אסטרטגיה ושיווק, צבר ניסיון רב ומגוון בייעוץ לשיווק ולתפעול בתי דיור מוגן. חוקר ומומחה בסוגיות איכות החיים בגיל המבוגר
עד מתי יכול האדם ללמוד?
האם יש גבולות בתחום זה?
מה על יכולת הקליטה ויכולת החשיבה?
איזה תפקיד ממלא הזיכרון בהקשר זה?
שאלות אלה חוזרות ונשאלות על ידי גברים ונשים בגיל המבוגר, המבקשים לגוון את הפנאי העומד לרשותם על ידי שילוב למידה כלשהי בסדר יומם.
רובם נרתעים מעצם המחשבה לשוב אל ספסל הלימודים, חלקם רואים את המהלך באור מגוחך וחוששים מן התגובות הלא אוהדות במשפחה ובקרב החברים. בצידם ישנם כבר לא מעטים שגילו את חדוות הלימוד בגיל השלישי. האם באמת יש מקום לחששותיהם ודאגתם של אלה שעודם נרתעים? האם יכולת הלמידה שלנו אכן נקטעת אי שם בשנות החמישים לחיינו?
האמת, מסתבר שונה לחלוטין. בשנים האחרונות הצטברו יותר ויותר נתונים מחקריים על יכולותיו של המח האנושי בגיל המבוגר, נתונים שהדהימו בחלקם אפילו את החוקרים עצמם. נערכו מעקבים אחר הישגי הלמידה של אנשים מבוגרים שהחליטו לשוב וללמוד, אפילו במסגרות אקדמיות רשמיות ותובעניות. גם כאן חיכתה הפתעה לחוקרים שהניחו (באופן מסורתי) שיכולתם של המבוגרים בגילם להגיע להישגים בלימודים תהיה קטנה משמעותית מזו של הצעירים.
בספרן המעניין "שיפור יכולת הזיכרון בגיל המתקדם" כותבות קתלין גוס וגלוריה לוי (הוצאת "מודן"):
"במשך זמן רב נהגו לחשוב שהאינטליגנציה של האדם מתדרדרת עם הגיל. מחקרים מסוימים אפילו הרחיקו לכת וטענו שאדם מבוגר מגיע לשיא יכולתו בגיל 26, ולאחר מכן האינטליגנציה שלו יורדת בקביעות במשך השנים.
החוקרים הגיעו למסקנה זו לאחר שבדקו סטודנטים באוניברסיטה בשנות העשרים המוקדמות שלהם ואנשים מעל לגיל 60, והשוו את תוצאות מבחני האיי.קיו שלהם. האנשים מעל לגיל 60 הצליחו פחות מהצעירים. עובדה זו חיזקה את האמונה שככל שאנשים מתקדמים בגיל האינטליגנציה שלהם יורדת.
מחקרים מעמיקים יותר גילו את ההסברים לממצאים שנתגלו. מסתבר שהמבוגרים גדלו בעידן שונה, ספגו ניסיונות אחרים וקיבלו חינוך אחר מאשר הסטודנטים אליהם הושוו. רבים מבני הדורות הקודמים נאלצו לצאת לעבודה בגיל 14 או 16 והועסקו בעבודות גופניות קשות. לא נשאר להם הרבה כח לפעילויות אחרות, לא הייתה טלוויזיה והיו הרבה פחות עיתונים. למקצתם לא הייתה גישה לספרים, להרצאות, לקונצרטים, לתיאטרון או לפעילויות תרבותיות אחרות.
בסופו של דבר החליטו החוקרים לערוך מעקב ממושך יותר ורב שנים כדי לעמוד על ההתרחשויות האמיתיות בתחום האינטליגנציה.
הפסיכולוגים בדקו קבוצת אנשים במשך 40 שנה, משנות העשרים שלהם ועד שנות השישים. הם בדקו את כושרם האינטלקטואלי מדי עשר שנים.
המסקנות הראו שהייתה ירידה קטנה מאד באינטליגנציה הכללית. בכל בחינה שנערכה, התוצאות של המבוגרים נותרו כמעט זהות, עשור אחרי עשור.
מה בכל זאת נמצא במחקרי ההשוואה עם צעירים?
הסתבר שבבחינות המשלבות מהירות של תגובה וזיהוי, התוצאות של אנשים מבוגרים נמוכות יותר בדרך כלל מאלה של הצעירים. אבל בחינות המוגבלות בזמן או במהירות עלולות לגרום לחרדה ניכרת אצל הנבחנים - בעיקר אלה המבוגרים יותר - ולהפריע לתהליך הלמידה והזיכרון.
לעמת זאת, בבחינות הבודקות ידע, ניסיון, פתרון בעיות, היגיון ואוצר מילים, התוצאות של המבוגרים התגלו כטובות לא פחות מאלה של הצעירים ולעיתים אפילו עולות עליהן.
אחת המסקנות החשובות של המחקרים הללו היא שמאגר הידע גדל עם הגיל. היכולת לפתור בעיות ולחשוב בהיגיון איננה מצטמצמת והיא אפילו עשויה לעלות. אולם האנשים המבוגרים יותר זקוקים לקצב איטי יותר כדי להתמודד בנינוחות עם מידע חדש ועם מצבים חדשים".
בעקבות מחקרים אלה ורבים אחרים שאישרו ואוששו את הממצאים העיקריים הוסיפו הכותבות המצוטטות לעיל את ההמלצות הבאות:
" מהם התנאים ללימוד מוצלח של אנשים בגיל המתקדם?
ודאו שסביבתכם נעימה ונינוחה.
הקציבו לעצמכם זמן ארוך ללא הפרעות.
תנו לעצמכם הזדמנויות לשאול שאלות, את האחרים או את עצמכם.
עסקו רק בכמות החומר שאתם יכולים להתמודד עימה בנינוחות.
אחרי פרק קצר של ריכוז עשו הפסקה קצרה.
שננו את המידע וחזרו עליו.
הפכו את הלימוד להנאה. גלו הנאה במה שאתם עושים.
אם תנהגו כך תגלו שאתם מפיקים סיפוק מיוחד מלמידת דברים חדשים וכי חיי הרוח וההנאה שבהתפתחות ובגילוי יכולים להפוך לאחד מתענוגות הגיל".
המציאות מוכיחה כיום את ערכם ה"נבואי" של המחקרים שהבאנו. תופעת הלימודים בגיל המתקדם הפכה לגורפת והיא ניכרת במספרים ההולכים וגדלים של בני הגיל המבוגר המשתלבים במגוון רחב של מסגרות לימודים.
חלקם לומדים להנאתם ומרחיבים את ידיעותיהם בנושאים הקרובים לליבם, אחרים משלימים את השכלתם האקדמית או מוסיפים תואר אקדמי נוסף לזה שברשותם, לא מעטים מתוודעים לראשונה לנושאים שבמשך כל חייהם נמשכו אליהם והנסיבות לא אפשרו להם להעמיק בהם.
המעניין הוא שהגורמים המארגנים את הלימודים יודעים לספר על מוטיבציה גבוהה במיוחד של הלומדים המבוגרים והמבוגרים מאד, על יכולת התמדה בולטת, על הפגנת ידע עשיר מעברם, על אוצר מילים מרשים ואפילו על יכולת מפתיעה בקליטת חומר חדש וזכירתו.
זאת ועוד. מחקרים עדכניים מדברים על הקשר בין הפעילות האינטלקטואלית בגיל המבוגר ובין הירידה ביכולת הקוגניטיבית. מתברר שככל שהאדם פעיל יותר אינטלקטואלית כך הירידה ביכולתו הקוגניטיבית היא איטית יותר ומאוחרת יותר.
לכן - לעולם אל תתנו למוחכם לנוח! מנוחת השכל היא מלאכתו של השטן, ושמו של השטן הוא - אלצהיימר.
הכותב, אברהם אלון, יועץ בכיר בחברת בובה, בעל תואר שני במינהל עסקים במגמת אסטרטגיה ושיווק, צבר ניסיון רב ומגוון בייעוץ לשיווק ולתפעול בתי דיור מוגן. חוקר ומומחה בסוגיות איכות החיים בגיל המבוגר
בובה פורטל גיל הזהב - "הדרך הנוחה לדאוג להורים" מרכז מידע רלוונטי לגיל הזהב ומציע שירותים מגוונים לרווחת גיל הזהב, יעוץ בוטיק לדיור מוגן, התאמת מגורים לקשיש, ציוד ביטחון ובטיחותי, מורים פרטים, הפקת אירועים וסיפורי חיים, ארגון טיולי גיל הזהב, מוביל את מהפכת הנחות והטבות בכל בית העסק בהצגת כרטיס אזרח ותיק
http://www.bobe.co.il
http://www.bobe.co.il
