על ספק ודימוי עצמי 

הספק הוא אחד ממנגנוני ההגנה החזקים ביותר הנתונים לנו.
תפקידו ליצור הפסקה מיידית בשטף פעולתנו, ולאלצנו, אגב כך, לשקול מחדש את יכולתנו לבצעה. כך יופיע הספק בטרם נחליט לקפוץ מגובה רב, כך יופיע הספק בטרם נחליט לחצות כביש סואן.
הספק עלול להפוך לנטל על חיינו כאשר הוא יוצר הפסקה בפעילויות שאינן קשורות עם הישרדותנו המיידית: יצירת קשר עם אדם אחר, התמודדות על משרה מסוימת, ביצוע פרויקט מורכב... במילים אחרות, הספק הופך לנטל כאשר הוא הופך לכלב השמירה של הדימוי העצמי שלנו.

הדימוי העצמי הוא דעתנו על עצמנו - מה אנו מאמינים שאנו שווים. אם נדייק, הדימוי העצמי הוא מה שאנו מדמים שאחרים חושבים עלינו.
תפקיד הספק לשמור על הדימוי העצמי, אחת היא מה גודלו, על כנו.
כך, אם הדימוי העצמי שלנו נמוך ומציעים לנו לבצע פרויקט הגדול על מידתנו, נטיל ספק ביכולתנו לבצעו, ה"הצעה" - האיום החי על הדימוי העצמי - נדחית, והדימוי העצמי - נשאר נמוך כשהיה.
תגובתו של משה לדרישת האל, להוציא את בני ישראל ממצרים ממחישה רעיון זה:
"...בי אדוני לא איש דברים אנוכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דבריך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנוכי..." (שמות ד. י.)
משה מזהה את מומו - הגמגום עם הדימוי העצמי שלו: "אנוכי כבד פה וכבד לשון" ומטיל ספק ביכולתו לבצע את המשימה הכבדה שהוטלה עליו.

אין נוסחת פלאים להשתחררות מכבליהם של הדימוי העצמי ונאמנו - הספק, אך המפתח לעשות כן הוא אמוני!
אם נשכיל להבין כי הדימוי העצמי כשמו, הוא פרי דמיוננו - הוא מה שאנו מדמים שאחרים חושבים עלינו, עשינו צעד חשוב לקראת פיתרון.
בכדי לשחרר את אחיזתנו מאמונה מסוימת יש להציב מולה אמונה חליפית.
ניתוח שכלי הוא דרך אחת לעשות כן: כך, אם נמצא עצמנו קפואים לנוכח משימה, נוכל לשנן לעצמנו: "אני מודע לכך שאיני מאמין ביכולתי לבצע את המשימה, אני מודע לעובדה שאני נתון כרגע להשפעתו המתעתעת של הספק" - אני בוחר להתעלם מאלה ולהמשיך".
לחילופין, אנשים מאמינים מציבים את האל כמושא אמונה חליפי: הסכמתו של משה, עבד האלוהים, להוציא את בני ישראל מצרים, היא גם יציאת מצרים של משה האיש הפרטי. הביטוי "ביד חזקה" מתאר בצורה נפלאה את יכולתו להתעלות מעל האמונה בדימויו העצמי, ומעל כוחו העצום של הספק, ולבצע אגב כך את המשימה המורכבת שעמדה מולו.